מיגון כלוב

תקריב על מיגון הכלוב ומתחתיו שריון פסיבי וחלונות מזכוכית משוריינת

מיגון כלוב הנקרא גם מיגון סטטיסטי (על ידי צה"ל), מיגון סורגים, מיגון סולמות, מיגון רשת או מיגון קרינולינה (על שם שמלת קרינולינה ושלד הברזל שלה) ובאנגלית Slat Armour או Cage Armour, הוא מיגון לרכב קרבי משוריין שנועד להתמודד עם ראש קרב חלול של רקטות נגד טנקים וטילי נ"ט.

עקרון פעולה והנדסה

המיגון מורכב מרשת סורגי מתכת חזקים, המולבשים מעל השריון של הרק"מ, במרחק מסוים מהשריון הראשי. רשתות המתכת מקיפות אזורים חשובים בכלי.

המיגון נועד כנגד רש"ק חלול ("ליינר") ופועל במספר דרכים:

מניעת יזימת המטען החלול:
- רקטת ה-RPG נתקעת בין הסורגים ועוצמת המכה הורסת את הגביש הפיזואלקטרי האחראי על מרעום המטען.
- גרימת קצר בין שתי כיפות ההולכה (החיצונית והפנימית שברש"ק) כך שהפולס החשמלי שנוצר מן הגביש לא יגיע כלל למרעום שבבסיס הרש"ק – למרות שאם הרקטה ננעצה בין הסורגים קיימת סבירות שהגביש כלל לא ייצור זרם.
הקטנת נזק ה"ליינר":
- אם בכל זאת ניזום המטען, סילון הנחושת המותכת ("ליינר") מתפזר באוויר במרחק לא אופטימלי לפני שהוא פוגע בשריון הכלי.
- פגיעה במבנה הליינר ויצירת סדקים לחנ"ם שברש"ק עקב המכה והזעזוע – דבר שיפגע מאוד ביעילות הרש"ק החלול וכמובן המרחק שבינו לבין המטרה שגדל משמעותית.
הטיית רקטות שפוגעות בסורגים.

עם זאת, מיגון הכלוב איננו מיגון בלתי-חדיר לחלוטין וטילי נ"ט יכולים לחדור אותו ב-50% מהמקרים.^[1] על כן הוא נקרא בצה"ל "מיגון סטטיסטי" וכן "רשת חמישים-חמישים".

היסטוריה

נגמחו"ן צה"לי עם מיגון כלוב, כפי שצולם באימון מדריכות חי"ר, 2013

עוד במלחמת העולם השנייה הותקנו רשתות מתכת על טנקים כמענה לאיום רקטות הנ"ט שהתפתחו זה עתה, בפרט הפאנצרפאוסט והפאנצרשרייק הגרמניות. ניתן למצוא תמונות של טנקי T-34 סובייטים בכיבוש ברלין עם מיגון רשת עליהם.

בזמן שהיית צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון הותקנו רשתות נ"ט על מוצבי צה"ל כדי להתמודד עם ירי רקטות וטילי נ"ט, ולגרום להן ליזום על הרשת ולא על העמדות שמאחוריה.

מיגון הכלוב בגרסתו הנוכחית פותח ב-2005 בעקבות השימוש הרב ב-RPG-7 ורקטות נ"ט אחרות נגד כוחות צה"ל והכוחות המזוינים של ארצות הברית בידי ארגוני טרור במלחמות במזרח התיכון, בעיקר בשטחי יהודה, שומרון ועזה ועיראק. המיגון נועד נגד רש"ק חלול, החימוש העיקרי של רקטות אלה.

המיגון הותקן על לא מעט כלים, בהם דחפור D9R צה"ליים, סטרייקר, ווריור, נגמחון, טנק חילוץ M-88 ונקפומ"ה. המיגון הוכיח את עצמו כמציל חיים ומנע לא מעט חדירות על ידי רקטות נ"ט. למרות שהוצג כבר ב-2005 מיגון הכלוב הותקן על ה-D9R (הדור הנוכחי של דחפור די-9 בשירות צה"ל) במספרים גדולים רק ב-2006 עקב הפעילות הגוברת ברצועת עזה (חטיפת גלעד שליט ומבצע גשמי קיץ) ומלחמת לבנון השנייה. מיגון הכלוב הותקן על הדחפורים במספרים גדולים תוך פרק זמן קצר, והצליח למנוע חדירה של הרבה רקטות נ"ט ואף של טילי נ"ט. על המיגון זכו חט"ל, מש"א ומנת"ק בפרס מפקד זרוע היבשה.^[2] כיום כמעט כל דחפורי ה-D9 הסדירים של צה"ל הם בעלי מיגון כלוב, וגם דורות ישנים יותר (D9L ו-D9N) מקבלים מיגון כלוב בהדרגה.