מטר מטאורים
מטר מטאורים הוא אירוע שמימי שבו נצפים מטאורים מנקודה אחת בשמי הלילה. באזורים חשוכים הרחוקים מזיהום אור ניתן לראות מטאורים כמעט בכל לילה בשעות שבהן הירח אינו מופיע, אולם במועדים מסוימים בשנה נצפים בשמיים מטאורים רבים – תופעה המכונה מטר מטאורים.
הגורם למטר מטאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרי מטאורים נגרמים על ידי מטאורואידים שמקורם משביט. בכל פעם ששביט חולף בסמוך לשמש, הוא מותיר אחריו שובל של רסיסים, בדרך כלל קטנים מאוד (כגרגרי חול), הנושרים מ"זנב" השביט. אם מסלולו של השביט חצה את מסלול כדור הארץ, כדור הארץ ישוב ויחלוף דרך ענן השרידים הזה באותה נקודה במסלולו בכל הקפה שלו סביב השמש – כלומר: בכל שנה, בתאריכים קבועים, ייראו מכדור הארץ מטאורים רבים יחסית.
הקצב הנצפה של פגיעת המטאורים גדול יותר בחציו השני של הלילה, היות שבזמן זה כיוון הצפייה הוא כלפי כיוון התנועה של כדור הארץ סביב השמש, שהוא הצד שנתקל ביותר מטאורים.[1]
נקודת ההקרנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מטר מטאורים נראה כאילו כל המטאורים מגיעים מאותה נקודה ברקיע. נקודה זו מכונה נקודת ההקרנה (radiant) של המטר. למעשה, המטאורים נעים בקווים מקבילים אחד לשני לעבר כדור הארץ, ונקודת ההקרנה היא תוצאה של פרספקטיבה, בדומה לפסי רכבת ישרים ש"נפגשים" באופק לעיני צופה העומד עליהם.
מטרי המטאורים השונים מכונים על שם קבוצת הכוכבים שבה נמצאת נקודת ההקרנה שלהם, למשל: הפרסאידים של חודש אוגוסט נראים כמגיעים מהקבוצה פרסאוס, והלאונידים נראים כמגיעים מקבוצת אריה.
מטרי מטאורים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | תאריכים | תאריך השיא | קבוצה | קז"ש מרבי |
קואדראנטידים | 1–6 בינואר | 3 בינואר | רועה דובים | 160 |
לירידים | 16–25 באפריל | 22 באפריל | נבל | 20 |
אטא אקוורידים | 21 באפריל – 20 במאי | 5 במאי | דלי | 60 |
דלתא אקוורידים דרומיים | 12 ביולי – 19 באוגוסט | 28 ביולי | דלי | 20 |
פרסאידים | 23 ביולי – 22 באוגוסט | 12 באוגוסט | פרסאוס | 120 |
אוריונידים | 15–29 באוקטובר | 21 באוקטובר | אוריון | 30 |
לאונידים | 13–20 בנובמבר | 17 בנובמבר | אריה | 20 (משתנה – יכול להגיע לקצב של כמה אלפים בשעה) |
ג'מינידים | 7–17 בדצמבר | 13 בדצמבר | תאומים | 120 |
אורסידים | 17–25 בדצמבר | 22 בדצמבר | הדובה הקטנה | 10 |
מטרי מטאורים נוספים, קטנים, מחזוריים או היסטוריים: בוטידים, דרקונידים, אלפא מונוסטרוטידים, אנדרומדידים, אלפא אאוריגידים. טאורידים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חטיבת המטאורים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה – החטיבה מקיימת תצפיות סדירות, הרצאות, סדנאות תצפית ומפרסמת תחזיות למטרות מטאורים וכן מפעילה קבוצת דיון בנושא.
- מטאורים, באתר "הידען"
- ארגון המטאורים הבין-לאומי – ארגון גג עולמי המאגד את כל האסטרונומים החובבים והמקצועיים המתמחים בנושא המטאורים. בין השאר מפרסם מאמרים מקצועיים וניתוחים של פעילות מטרות מטאורים, תחזיות לעתיד ואוסף נתוני תצפית מסוף שנות השמונים ועד היום.
- Meteor Observing Calendar פירוט מטרות מטאורים – לפי חודש (רשימה מקיפה).
- תחזית רב שנתית למטרות מטאורים (מישראל)
- סרט כניסת מטאורים לאטמוספירה, מטר המטאורים ג'מנידים 2006 (צולם מישראל)
- תצוגה של מסלולי השביטים שיוצרים את מטרי המטאורים
- מטר מטאורים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Rebecca Harbison (10 בפברואר 2016). "Do more meteorites fall at low latitudes?". Ask an Astronomer. Astronomy Department at Cornell University. נבדק ב-20 בנובמבר 2016.
{{cite web}}
: (עזרה)