מטרופוליס (סרט)
 | |
| מבוסס על |
Metropolis  |
|---|---|
| בימוי |
פריץ לאנג |
| הופק בידי |
אריך פומר |
| תסריט |
פריץ לאנג, תיאה פון הארבו |
| עריכה |
פריץ לאנג |
| שחקנים ראשיים |
אלפרד אבל הלנה וייגל קורט סיודמק ארווין ביסוונגר מקס דיץ גאורג ג'ון הנס לאו רייך אולף סטורם רוזה ליכטנשטיין הלן וון מונכהופן רולף וון גות פריץ אלברטי ארתור ריינהרדט בריג'יט הלם גוסטב פרוליך רודולף קליין-רוגה גרטה ברגר פריץ ראספ היינריך ג'ורג תאודור לוס מרגרט לנר היינריך גותו אילס סטנלי |
| מוזיקה |
גוטפריד הופרץ |
| צילום |
קרל פרוינד, גינתר ריטאו, ולטר רוטמן |
| מדינה |
הרייך הגרמני, רפובליקת ויימאר |
| חברת הפקה |
UFA |
| חברה מפיצה |
UFA (בגרמניה), סרטי פרמאונט (בארצות הברית) |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
10 בינואר 1927  13 במרץ 1927  8 בדצמבר 1928[1]  |
| משך הקרנה | 210 דקות |
| שפת הסרט | גרמנית |
| סוגה |
סרט מדע בדיוני, סרט דיסטופי, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט אילם, סרט דרמה, מדע בדיוני |
| תקופת התרחשות |
2026 |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 metropolis27 |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
מטרופוליס (בגרמנית: Metropolis) הוא סרט אילם שהפיק אריך פומר וביים פריץ לאנג בשנת 1927, על פי תסריט שכתבה אשתו תיאה פון הארבו ב-1926. עלילת הסרט מתרחשת בשנת 2026.
גרסאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פריץ לאנג יצר סרט באורך של 210 דקות. גרסה זו גם הוצגה בהצגת הבכורה בברלין. לאחר מכן, בארצות הברית, עברה הגרסה עריכות וקיצוצים שנראו נחוצים למפיצים האמריקאים, וכמעט רבע ממנה, כולל מספר סצנות מפתח, קוצצו. גרסה זו, בת 114 דקות, היא הגרסה המופצת לקהל צופי הקולנוע עד היום; בעוד שהגרסה המקורית נחשבה במשך שנים לאבודה. ב-2 ביולי 2008 הודיעה מנהלת ארכיון קולנוע בבואנוס איירס כי נמצאה הגרסה המקורית, והיא עברה תהליכי שיפוץ. בתום תקופה ארוכה בה שופץ, הוצג הסרט בהקרנת בכורה בו-זמנית בברלין ובפרנקפורט ב-12 בפברואר 2010.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר הדיסטופית והממוכנת מטרופוליס חיים שני מעמדות מעל ומתחת לפני האדמה, בעיר תחתונה חיים הפועלים בתת-תנאים ובזיהום ומשרתים את מכונות הענק בעוד האליטה חיה בעיר עליונה. פרדר, בן מעמד האדונים יורד אל העיר התחתונה של הפועלים ומתאהב במנהיגת הפועלים מריה. פרדר מזועזע מתת התנאים שבהם הפועלים חיים. הוא פונה לאביו ומתעמת איתו בנושא זה.
אביו של פרדר מבקש מרוטוואנג, המדען המטורף, ליצור רובוט שיחליף את מריה. מריה הרובוט מסיתה את הפועלים למרד. הרובוטית מורה לפועלים להרוס את מכונת הסכר (ובכך הם מציפים את עיר הפועלים התת-קרקעית).
הפועלים זועמים משום שהם חושבים שהרובוטית הטביעה את משפחתם ושורפים אותה ובתוך כך הם מגלים שהיא מלאכותית. פרדר יוצא להציל את אהובתו שנחטפה על ידי רוטוואנג ונאבק איתו על גג הקתדרלה. המדען נופל אל מותו בעוד שני המעמדות בעיר מתאחדים.
עיצוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפאורה והתלבושות השפיעו על העיצוב בקולנוע במשך שנים רבות. אחד החידושים החשובים בסרט היה השימוש במודלים מוקטנים שצולמו באמצעות מראה, וכך התקבלו תמונות מרשימות של עיר ענקית מודרנית. גורדי השחקים של ניו יורק היוו מודל לעיר העתיד, המזכירה את הרישומים האוטופיים של האדריכל הפוטוריסטי אנטוניו סנט'אליה. את תפאורת הסרט עיצבו אוטו הונט (Otto Hunte), קרל פולברכט (Karl Vollbrecht) ואריך קטלהוט (Erich Ketlehut). הסגנון הגאומטרי המכני של התפאורה הושפע מסגנון האר דקו. הדבר בולט במיוחד בעיטור האדריכלי. הדמות המרשימה של הרובוט מזכירה מאוד את "המסכה בצהוב ושחור" (1923) של אוסקר שלמר (Schlemmer). חלק משמלות הנשים לקוחות מאוסף הבאוהאוס של שלמר. הבית של המדען המשוגע הוא דגם כמעט מדויק של הווילה שעיצב האדריכל האקספרסיוניסטי אוטו ברטנינג (Bartning). דמות המופיעה בחלומו של פרדר מעוצבת בהשפעת מסכות אפריקניות שהוצגו באחד המוזאונים של ברלין, מודל האהוב על ציירים אקספרסיוניסטים רבים. הגנים הנצחיים עוצבו בסגנון "היוגנדסטיל". במשחקי אור-צל דרמטיים ניכרת השפעה של סרט אקספרסיוניסטי גרמני אחר - "הקבינט של דוקטור קליגרי" (1919).
השפעת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכתב עת מהתקופה תואר הסרט: "מתכון למטרופוליס: קחו עשרה טון של פחד, ערבבו עם 10% של סנטימנטליות, הוסיפו מיסטיציזם לפי הטעם, וערבבו עם מארקים (כמה מיליונים)".[דרוש מקור]
הדימוי של "מטרופוליס" שהופיע בסרט השפיע על אופן הצגתה של העיר המודרנית עד עצם היום הזה. דוגמה אחת ניתן למצוא בקליפ לשיר של ג'ורג' מייקל, "פריק" (Freek) - הדימוי שפותח את הקליפ הוא עיר העתיד הענקית והממוכנת. צורת הבניינים המונומנטליים, התנועה העזה, כלי התעופה - כל זה מזכיר תמונות פתיחה מהסרט "מטרופוליס". באלבום "איש המכונה" של קרפטוורק משנת 1978 מופיע שיר בשם מטרופוליס. בסרט בלייד ראנר (1983) ישנם עשרות ציטוטים ויזואליים ממטרופוליס,[2] לרבות הורדת המסך במשרדו של טיירל, ואפילו תנועת היד בעת שרייצ'ל מציתה סיגריה. גם הסרט "מסכנים שכאלה" (poor things) של יורגוס לנתימוס משנת 2023, משופע בציטוטים רעיוניים וויזואליים ממטרופוליס, לדוגמה רעיון העיר התחתית והעילית המפרידות בין המעמדות, המראה העתידני של העיר, סצנת החשמול של בלה על ידי גודווין, הריקוד של בלה, ואף הקריצה שלה.[3] בנוסף, קטעים מתוך הסרט מופיעים בקליפ השיר "Radio Ga Ga" של להקת קווין.
בסרט מופיעה בתפקיד קטן, השחקנית היהודייה גרטה ברגר שנספתה באוושויץ בשנת 1944.
בנוסף מופיע השחקן היהודי היינריך גוטו (גוטסמן) יליד 1872, אשר שיחק בתפקיד מנהל הטקסים בגני התענוגות, לאחר עליית הנאצים הוא פוטר מתעשיית הקולנוע הגרמנית ונאסר עליו לעבוד באמנות, הוא נותר כמעט חסר כל ונפטר בשנת 1938 בבית חולים ליהודים עניים שלאחר מכן חוסל על כל חוליו ורופאיו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארז דבורה, "העיר וחזיון העתיד – ממטרופוליס עד המטריקס", בתוך: אהוד מיימון (עורך), עיר העתיד - עתיד העיר, תל אביב: הוצאת גרף, 2009, עמ' 26–34
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מטרופוליס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מטרופוליס", באתר נטפליקס
"מטרופוליס", באתר AllMovie (באנגלית)
"מטרופוליס", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"מטרופוליס", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"מטרופוליס", באתר Metacritic (באנגלית)- "מטרופוליס", באתר אידיבי
- "מטרופוליס", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
"מטרופוליס", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- מטרופוליס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אלה טל, תלבושות ותפאורה לסרט האקספרסיוניסטי "מטרופוליס", באתר עמלנט
- יאיר הוכנר, ז'אנר המדע הבדיוני, באתר המפמ"ר לתקשורת וקולנוע במשרד החינוך
- מטרופוליס: העיר האבודה נמצאה, באתר הארץ, 7 ביולי 2008
- דורון עופר, ריקוד המכונה: המתח בין הטבעי למכני בסרט "מטרופוליס" ובווידאו-קליפים שנוצרו בהשראתו בתוך הפרוטוקולים של צעירי בצלאל, היחידה להיסטוריה ותאוריה, בצלאל: יולי 2010
- אורון שמיר, הגרסה האבודה של "מטרופוליס", באתר סריטה, 20 בדצמבר 2010
