מטוס קרב של הדור הראשון
מטוס קרב של הדור הראשון הוא מטוס קרב סילוני שיוצר בין שנות ה-1940 המאוחרות ועד לשנות ה-1950 המוקדמות לערך. בדור זה ראשוני מטוסי הקרב הסילוניים החלו לעלות לאוויר ולכן הטכנולוגיות שלהם היו פשוטות ובפרט מערכות המנוע התאפיינו בחוסר בשלות שבאו לידי ביטוי באמינות, נצילות דלק ודחף נמוכים יחסית. את מטוסי הדור הראשון ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: מטוסי דור ראשון מוקדמים שפותחו לקראת סוף מלחמת העולם השנייה והתאפיינו בכנפיים ישרות בעיקר ולא הותאמו למהירויות עבר ועל קוליות, ומטוסי דור ראשון מאוחרים שהתאפיינו בכנפיים משוכות והתאמה למהירויות עבר ועל קוליות.
מטוסי דור ראשון מוקדמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטוסי דור ראשון המוקדמים כללו מאפיינים אווירודינמיים שאימצו ממטוסי בוכנה בני אותה תקופה, בעיקר במבנה הכנפיים ומייצבי כיוון וגובה, מנועי בוכנה שימשו לבחינת התכנון של המטוס לפני התקנת מנועי הסילון במטוס. המסרשמיט Me 262 שהמריא לראשונה עם מנועי סילון ב-1942, נכנס לשירות ב-1944 והיה למטוס הסילון המבצעי הראשון. המטוס כלל כנף משוכה ב-18 מעלות, אך זה נבע משיקולי איזון ולא משיקולים אווירודינמיים, בגלל התקנת שני מנועים על גבי הכנפיים ותא הטייס שנשאר מעל לכנפיים, כמו כן זווית המשיכה היא קטנה מדי מכדי לשנות את תכונות ההטסה של המטוס במהירויות עבר-קוליות.
הבריטים פיתחו את הגלוסטר מטאור, שנכנס לשירות בשנת 1944 והתאפיין בעיצוב אווירודינמי שמרני למדי וכלל כנפיים ישרות ושני מנועים בבתי מנוע בכנפיים עצמן, תא הטייס הותקן לפני הכנף.
האמריקאים פיתחו את ה-P-59 איירוקומט שהיה למטוס הסילון הראשון שלהם, אך ביצועיו היו נחותים מול ה-P-51 מוסטנג ולכן המטוס לא ראה שירות מבצעי ושימש ככלי מחקר ולמידה על תכונות ההנעה הסילונית. לקראת סוף המלחמה האמריקאיים פיתחו את ה-P-80 שוטינג סטאר, אך הוא לא הספיק להיכנס לשירות לפני סוף המלחמה.
מאפיין נוסף של מטוסים אלה הוא חוסר התחכום האוויוני יחסית אפילו למטוסי בוכנה, כאשר חוץ מגרסת קרב-לילה אחת של ה-Me 262 שנבנתה בכמויות קטנות, אף אחד מהמטוסים המוקדמים לא כלל מכ"ם במהלך מלחמת העולם השנייה.
מטוסים משולבים בוכנה-סילון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטוסי סילון מוקדמים סבלו מתאוצה איטית במהירויות נמוכות ולכן מהנדסי סילון חיפשו איך לשפר נתון זה. אחד הפתרונות היה להתקין מנוע בוכנה עם מדחף בקדמת המטוס ומנוע סילון מאחורה, כאשר מנוע הבוכנה יהיה יעיל במהירויות וגובה נמוכים, ומנוע הסילון יהיה יעיל במהירויות וגבהים גבוהים. מספר מטוסים נבנו בתצורה זאת, דוגמת ה-FR-1 פיירבול. בעוד מטוסים אחרים כללו מנוע טורבו פרופ כחלופה למנועי סילון דוגמת ה-XF2R דארק שארק וה-XF-84H ת'אנדרסקריץ' שלא נכנסו לשירות מבצעי.
מטוסי דור ראשון מאוחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת העולם השנייה המחקר הגרמני בנושא כנפיים משוכות, ואווירודינמיקה עבר-קולית נפלו בידי בעלות הברית ואלה החלו במחקרי אישוש משלהם ובשילוב המאפיינים במטוסים החדשים. הדוגמאות הבולטות ביותר למטוסים בעלי כנפיים משוכות הם המיג 15 וה-F-86 סייבר אשר התעלו על כל המטוסים ישרי הכנף במלחמת קוריאה.
מטוסים מאוחרים אלה גם התאפיינו בתחכום אוויוני גדול יותר, כאשר ה-F-86 כלל מכ"ם פשוט לכוונת התותח, ומטוסי קרב-לילה ייעודיים עם מערכות מכ"ם מתקדמות יותר שלרוב דרשו איש צוות נוסף לתפעולם, החלו להיות יותר בולטים.
רשימת מטוסי דור ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דורות של מטוסי קרב | |
|---|---|
|