מטבע מקומי
מטבע מקומי (ידוע גם כמטבע קהילתי, קהילת סחר חליפין או אשראי קהילתי) הוא מערכת כלכלית, חברתית התנדבותית, המוקמת בידי קבוצת אנשים או בידי מוסד קהילתי במטרה לאפשר פעילות כלכלית מקומית בתנאים של מחסור באמצעי תשלום או ככלי לבניית הון חברתי קהילתי.
מערכת מטבע מקומי מורכבת מחברים המצטרפים בהתנדבות ומאמצעים המאפשרים סחר חליפין ביניהם. מערכות סחר החליפין יכולות ללבוש צורה של לוח החלפות המוצב במרחב ציבורי, או צורה מורכבת של מערכות אשראי ממוחשבות מתקדמות לרישום החליפין. קיימות לא מעט קהילות מטבע מקומי המנפיקות אמצעי תשלום של ממש, לרוב בשטרות נייר. עם המוכרות בהן נמנות קהילת "השעות של איתקה" במדינת ניו יורק, ארצות הברית, ויוזמות סיוע כלכלי הפועלות, למשל, במזרח טימור ובמדינות נוספות בעולם השלישי.
מערכת המטבע המקומי מאפשרת סחר חליפין גם במצב של חוסר באמצעי תשלום מקובלים, וכן מאפשרת החלפה של סחורות ושירותים שקשה לקבוע להם ערך בכלכלה הרשמית, כגון: לימוד לא פורמלי, השגחה על ילדים, סיוע במטלות קטנות במשק בית וסביבתו וייצור ביתי בכמויות קטנות.
כללים כלכליים אלטרנטיביים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכות מטבע מקומי מוקמות כדי להשלים מערכות כלכליות רשמיות או אפילו כדי להציב אלטרנטיבה לכשלים שלהן. לכן הן מושתתות בדרך כלל על כללים כלכליים אלטרנטיביים, שלעיתים קרובות אף עומדים בניגוד לכללי המערכת המוניטרית הרשמית.
בלי ריבית/ ריבית שלילית: מערכות מטבע מקומי נועדו לעודד סחר, והיות והן לרוב קטנות ומועטות משתתפים יחסית לשוק הלאומי או הגלובלי, האיום המרכזי על פעילותן הוא סטגנציה, כלומר קיפאון של המסחר כתוצאה מחוסר פעילות. מסיבה זו ובשל העדפות ערכיות של מרבית העוסקים בתחום, מערכות אלו פועלות ללא ריבית או אפילו במנגנון של ריבית שלילית, כך שלמטבע אין תפקיד של אגירת ערך, והוא נועד ומכוון למסחר הקהילתי בלבד.
שוויון ערך העבודה מתוך תפיסה ערכית אלטרנטיבית, מבוססות מערכות מטבע מקומי רבות על שוויון בערך העבודה. מכאן השימוש הנפוץ ב"שעות", דוגמה מובהקת לכך היא בנק זמן - מודל קהילתי במיוחד בו הערך של תרומתו של כל משתתף נמדד אך ורק בזמן שהוא משקיע. השימוש בזמן העבודה כאמת מידה הוא שונה מאוד מהמערכת הכלכלית הלאומית והגלובלית בכך שהוא מיישם שוויון בערך העבודה, להבדיל מהמצב בכלכלה הקלאסית, שבה ערכה של שעת עבודה של בנקאי השקעות, למשל, יכול להיות גבוה פי מאות מערך שעת עבודתו של פועל ייצור.
כלכלה מקומית בעולם גלובלי רעיון מרכזי במערכת מטבע מקומי הוא ההעדפה של מסחר בטובין ושירותים ברמה המקומית ובתוך קהילה. כשהמשתתפים משתמשים במטבע המקומי, הם משאירים את הערך שקהילתם מייצרת בתוך הקהילה. העדפה זו מנוגדת למגמות של שוק "חופשי" גלובלי השולטות במדיניות הכלכלית במערב, ובאה לשרת ערכים אלטרנטיביים של הון חברתי, כלכלה אקולוגית ומרקם קהילתי.
מטבע מקומי בישראל - קהילת מחרוזת ובנק זמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1999 הוקמה בישראל קהילת מחרוזת כמערכת מטבע מקומי. קהילת מחרוזת שהוקמה על ידי קבוצת פרמקלצ'ר ישראל משתמשת במטבע מקומי הנקרא "חרוזים" ופועלת בשיטה פשוטה יחסית של ניהול המסחר על ידי רכזי קהילה, המוציאים לאור מדריך של השירותים והמוצרים שמציעים החברים בעד "חרוזים" או בתעריף משולב של "חרוזים" ושקלים. ניסיון חשוב זה הקיף בשיאו כשלוש מאות חברים אך נראה שכעת הוא נמצא בסטגנציה.
בשנים האחרונות הקימו מספר מתנ"סים ומרכזים קהילתיים בנקי זמן - מודל קהילתי של מטבע מקומי הנשען על עבודה קהילתית מאורגנת ונועד לסייע לאוכלוסיות המודרות מהכלכלה הרשמית, כמו אוכלוסיות קשישים ועולים. [דרוש מקור]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארז רביב, "כשאתה קונה במטבע מקומי, אתה מצביע עבור העתיד", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בנובמבר 2016
- מטבע קהילתי באתר אקו-ויקי
- ויקטוריה אונטריינר, דנוטה סזרק די, לט, פעם קראו לזה סחר חליפין, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2007
- ריקי כהן, אין לי כסף אין לי, באתר ynet, 20 באוגוסט 2004
- יוגב כרמל, עודף מלימון רקוב?, באתר כלכליסט, 7 בספטמבר 2019
