מטבעות עתיקים על בולי מדינת ישראל

ב-16 במאי 1948, יומיים לאחר הכרזת העצמאות, הונפקו בישראל בולי הדואר הראשונים, הידועים בשם בולי דואר עברי. בעיצוב בולים אלו שולבו מטבעות עתיקים, שהוטבעו במהלך המרד הגדול ובמהלך מרד בר כוכבא. מוטיב המטבעות העתיקים המשיך להופיע כמרכיב משמעותי בבולי ישראל שהונפקו עד מחצית שנות החמישים, ומאז הונפקו מעת לעת בולים נוספים, כמו גם חותמות דואר ודברי בולים, בהם שולבו מטבעות עתיקים כמרכיב משני.

בבולי השנים הראשונות הוצגו בעיקר מטבעות שהוטבעו על ידי השליטים היהודים בארץ ישראל כחלק ממלחמתם בשלטון הרומאי. בבולים, ובפריטים בולאיים אחרים, שהונפקו בשנים מאוחרות יותר ניתן ייצוג גם למטבעות שהוטבעו בתקופות אחרות או על ידי השלטון הזר בארץ ישראל.

רקע

בחירת המטבעות כנושא לבולי ישראל הראשונים והנדירים

בחודש דצמבר 1947 פנתה מנהלת העם לשלושה מעצבים וביקשה מהם להגיש הצעות לעיצוב בולי הדואר הראשונים של ישראל^[1]. המעצב אוטה וליש, שהצעתו להכין בולים המבוססים על איורים של מטבעות עתיקים נבחרה כהצעה הזוכה, הסביר את השיקולים שהנחו אותו בבחירתו זו:^[2]

בימים ההם טרם נקבע הסמל של המדינה ואילו נקבע, חושבני שהייתי משתמש בסמל זה בסדרה הראשונה שהצעתי. מצד שני לא רציתי לחזור על הנושאים השגרתיים של ארצות אחרות - דיוקנאות, נוף וכו'. אמרתי, איפה, הבול העברי הראשון של המדינה חייב להבליט את הריבונות הממלכתית. במטבעות מתקופת מלחמת עצמאותנו המדינית - תקופת המכבים, ימי המרד הראשון והשני - ראיתי סמל לכך. המנוח רמז קיבל את ההצעה.

בחירה זו לא הייתה מובנת מאליה, ורבים הסתייגו ממנה והביעו פליאה על ההתמקדות במטבעות העתיקים כנושא המייצג את בוליה הראשונים של מדינת היהודים. "היו גם רבים מבין הגויים שפירשו את בחירת בולי המטבע כדבר המאפיין, כביכול, את עמנו, כלומר 'המשיכה לכסף'."^[3].

ליאו קדמן, שהיה חבר בצוות שעסק בהכנת בולי סדרת דואר עברי, תיאר במאמר שפרסם בעיתון ביום הכרזת המדינה את השיקולים שהובילו לבחירת המטבעות כנושא הבולים:^[4]

הסדרה הראשונה של בולי הדואר היהודי העצמאי אינה מביאה לא ציורים של נוף הארץ, לא תמונות של אישי התנועה, ולא סמלים לאומיים, אלא ציורים של מטבעות עבריות עתיקות. משום מה? משום שרצינו לבטא את הקשר הישיר בין עצמאותנו המדינית המחודשת לבין המדינה היהודית מלפני אלפיים שנה. בתקופה ההיא היה המטבע העצמאי הביטוי החיצוני הבולט ביותר לעצמאות הפוליטית - בדיוק כמו שניתנה היום הרשות להוציא בולים מיוחדים רק למדינות ריבוניות... וכשרצינו לתת ביטוי לקשר הבלתי נפרד בין מדינתנו המחודשת לבין הממלכה היהודית לפני הגלות - מה טבעי יותר מאשר לצייר על הבולים היהודים החדשים את המטבעות העתיקות שלנו... תיאור המטבעות העבריות העתיקות מראה את הקשר החי של מדינתנו המחודשת היום עם מדינת ישראל מלפני אלפיים שנה.

בריאיון עיתונאי שהתפרסם בשנת 1955 הוסיף אוטה וליש נימוקים נוספים לבחירה במטבעות העתיקים^[3]:

אם נדון את המטבעות מבחינה אומנותית, נמצא בהן ללא ספק אומנות יהודית טהורה, ללא השפעת אומנות זרה כל שהיא. ואותם כלי קודש או ציורי פירות וצמחים המופיעים עליהן בוצעו בטעם רב ובחן יהודי. הוא הדין לגבי הכתיב המופיע עליהן, הוא הכתב העברי הקדמון - "כתב דעץ", המשתלב יפה ובצורה אומנותית נאה בציורי המטבע... גורמים כעצמאות ומלחמה, הנתונים לדעתי במטבעות העתיקות, ראויים ביותר לסמל את בוליה הראשונים של מדינה צעירה, שהוקמה הודות למלחמת השחרור שלה.

העיצוב המקורי שהגיש אוטה וליש שימש להנפקת תשעת הבולים של סדרת דואר עברי ושל חמשת הבולים של סדרת דמי דואר. בבולים אלו לא נרשם שם המדינה "ישראל" (שלא היה ידוע בזמן עיצוב הבולים) אלא הנוסח "דואר עברי". הם הוחלפו בשנת 1949 בבולים מן המניין מסדרת המטבע, ומכירתם לציבור הופסקה ב-30 באפריל 1950^[5].

המטבעות כנושא הסדרה הראשונה של בולים מן המניין בישראל

בולי סדרת "דואר עברי" תוכננו מראש לשמש כבולים זמניים, במיוחד לאור העובדה שלא הודפס עליהם שם המדינה. ב-18 בדצמבר 1949 הונפקה הסדרה הראשונה של בולים מן המניין בישראל, והיא כללה שישה בולים שהוקדשו לנושא המטבעות העתיקים. על חמישה מבין ששת הבולים הודפסו מטבעות זהים לאלו שנכללו בסדרת בולי "דואר עברי", ורק באחד מבולי הסדרה (30 פרוטות) הודפס מטבע חדש שלא הופיע קודם לכן. סדרה זו הודפסה במכונת דפוס חדשה מסוג פוטוליטו שהגיעה לישראל בחודש יוני 1948, ואשר ציפו כי תפיק בולים מוצלחים יותר מבחינה טכנית מאשר שיטת הבלט ששימשה להדפסת בולי "דואר עברי". תקווה זו לא התגשמה במלואה, והבולים הודפסו בצבע כהה מידי. טענות הועלו גם כלפי הכיתוב שעל הבולים, אשר סיווג את המטבעות כשייכות לתקופת "מרד ראשון" או לתקופת "מרד שני". הטענה הייתה כי התואר "מרד" מייצג את ההשקפה של השלטון הרומאי וכי היהודים מצידם ניהלו "מלחמה" כנגד השלטון הזר.

דואר ישראל לקח לתשומת לבו את ההערות והנפיק במהלך החודשים ספטמבר-דצמבר 1950 מהדורה מתוקנת של ששת בולי סדרת המטבע. הכיתוב "מרד ראשון" הוחלף בכיתוב "מלחמת הבית השני" והכיתוב "מרד שני" הוחלף בכיתוב "מלחמת בר כוכבא". ב-1 בפברואר 1951 הונפקו ארבעה מבולי הסדרה בתוספת הדפס רכב "בול שרות", ובהדפסה זו הוחלפו הצבעים הכהים בצבעים בהירים יותר^[6].

ב-30 במרץ 1952 הונפקו שישה ערכים נוספים לסדרת בולי המטבע, תוך שימוש באותם מטבעות עתיקים בעיצוב הבולים. ב-5 בינואר 1954 הונפקו ארבעה ערכים נוספים לסדרת בולי המטבע, והפעם נעשה שימוש בארבעה מטבעות עתיקים "חדשים", כאלו שלא שולבו קודם לכן בבולי הסדרה. זו הייתה התוספת האחרונה לסדרת בולי המטבע, ובסוף שנת 1955 החלה הנפקת סדרה חדשה של בולים מן המניין שהתמקדה בסמלים של שבטי ישראל.

ב-6 בינואר 1960 חזרו המטבעות העתיקים בעיצובו של אוטה וליש להופיע בבולי ישראל, כאשר שימשו להנפקה של סדרת בולי מעבר. הייתה זו ההנפקה המשמעותית האחרונה של בולי ישראל שהתמקדה במטבעות עתיקים, ומכאן ואילך שובצו מטבעות בבולי ישראל רק לעיתים נדירות, לרוב כאיור משני ולא כנושא הראשי של ההנפקה.

בול מטבע מכרתים

מדינת ישראל הייתה חריגה בבחירה של מטבעות עתיקים כנושא לבולי הדואר הראשונים שלה, אולם ידוע לפחות על תקדים אחד לביצוע בחירה דומה.

חודשים מספר לאחר שחרור האי כרתים משלטון האימפריה העות'מאנית, הונפקה בו ב-1 במרץ 1900 סדרת הבולים הראשונה^[7]. באחד מבולי הסדרה (ערך נקוב 1 דרכמה) שובץ מטבע עתיק, שהונפק במאה החמישית לפני הספירה בעיר פאיסטוס (אנ') שבכרתים והוצגה בו דמותו של טלון (אנ'), שומר האי כרתים. על פי המיתולוגיה היוונית בנה דדלוס מעין רובוט ענק עשוי נחושת, שתפקידו היה לפטרל לאורך חופי כרתים ולהשליך אבנים כבדות על כל ספינה זרה שהתקרבה לאי. מעצבי הבולים הראשונים של כרתים בחרו באופן סמלי לשבץ בהם את דמותו של השומר האגדי של האי^[8].

מטבע של האל טלון
המטבע על בול שהונפק בכרתים

בימי שלטון פרס

במחצית המאה הרביעית לפני הספירה, עם ירידת כוחה של האימפריה הפרסית והחלשות השלטון המרכזי בפרס, זכו הפחוות המרוחקות מן המרכז במידה גדולה יותר של עצמאות. אחד מגילויי השלטון העצמי בא לידי ביטוי במתן היתר למושלי הפחוות, דוגמת הערים צור, צידון ועזה, לטבוע מטבעות משלהם. בתקופה זו הוטבעו בירושלים, בירת פחוות יהודה, המטבעות הנושאים עליהם את שם הפחווה, "יהד"^[9].

מטבע "יהד"

מטבעות "יהד" הם מטבעות זעירים שהוטבעו בכסף. בין הדגמים שהוטבעו בפני מטבעות אלו ניתן למנות את הינשוף, דמות פנים של אדם (אולי פני הנציב הפרסי), והדגם הבולט ביותר הוא פרח השושן. מטבעות מטיפוס זה הוטבעו ככל הנראה גם לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי אלכסנדר מוקדון, בראשית תקופת שלטון בית תלמי^[10].

תיאור המטבע^[11]

הנתון	המידע
סוג המטבע	חצי אובול
המתכת	כסף
משקל	0.35 גרם
מועד ההטבעה	אמצע המאה הרביעית לפני הספירה
מקום ההטבעה	ירושלים^[12]
פני המטבע - הדגם	פרח שושן
פני המטבע - הכתובת	--
גב המטבע - הדגם	בז פרוש כנפיים נוסק אל על ומביט לימין
גב המטבע - הכתובת	האותיות י ה ד, בכתב עברי קדום
זיהוי המטבע^[13]	מטבע מספר 15

הופעה בבולים

מטבע זה, משני צדדיו, הופיע בשובל הבול שהונפק בשנת 2015 והוקדש להצהרת כורש^[14]. שילוב המטבע בעיצוב הבול נועד להמחיש את הקמתה של מדינת החסות "יהוד מדינתא" בעקבות הצהרתו של מלך פרס.

תקופת החשמונאים

מטבע שזוהה בטעות כשייך לתקופת שמעון החשמונאי

בשנת 138 לפני הספירה פרסם המלך הסלאוקי אנטיוכוס השביעי פקודה שהופנתה אל שמעון החשמונאי^[15]:

המלך אנטיוכוס לשמעון כהן גדול ושר האומה ולעם היהודים, שלום... ועתה קיימתי לך את כל ההנחות, אשר עשו לך המלכים, אשר היו לפני ושאר המתנות אשר הניחו לך. ומניח אנוכי לך לעשות מטבע משלך, מטבע בארצך. וירושלים והמקדש יהיו חופשיים, וכל הנשק אשר הכינות, והמבצרים אשר בנית, אשר תמשול בהם, יישארו לך. וכל חוב המלך, ומסי המלך, מעתה לכל הימים, מונחים לך.

אנטיוכוס השביעי, שביקש את עזרתו של שמעון החשמונאי במלחמות שניהל כנגד אויבים מבית, העניק לשליט החשמונאי הטבות מפליגות, כולל הזכות לטבוע מטבעות משלו. ציטוט זה הוביל את מרבית החוקרים שפעלו במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 להאמין כי שמעון החשמונאי אכן ניצל את הזכות שהוענקה לו, וטבע מטבעות עבור הממלכה החשמונאית. מטבעות שונים שהתגלו בחפירות ארכאולוגיות יוחסו לתקופתו של שמעון החשמונאי, וביניהם המטבע המופיע בבול בעל הערך הנקוב של 3 מיל מסדרת דואר עברי (בו מוצג עץ תמר בעל שבע כפות ושני אשכולות פרי שמתחתיו שני סלים קלועים עמוסי פרי). עם השנים גדל מאוד מספר המטבעות שהתגלו בחפירות הארכאולוגיות הרבות שנערכו ברחבי ארץ ישראל, והידע שנלמד הוכיח כי כל המטבעות שיוחסו בעבר לשמעון החשמונאי הוטבעו בתקופת המלחמה נגד השלטון הרומאי. כיום לא ידוע ולו מטבע אחד המיוחס לשמעון החשמונאי^[16].

אברהם רייפנברג, מבכירי הנומיסמטים של ארץ ישראל אשר פרסם את ספרו החשוב "מטבעות היהודים" בסוף שנת 1947, תמך בזיהוי החשמונאי אף על פי שהיה מודע לבעייתיות הכרוכה בשיוך המטבע לשמעון החשמונאי. "ישנם טעמים אחרים הנותנים מקום ליחס מטבעות אלה לתקופת המרד הגדול... אף על פי כן אנו מבכרים ליחס מטבעות אלה לשמעון, עד שלא תמצא עדות נומיסמטית נוספת"^[17]. בדעה זו החזיק גם מרדכי נרקיס, אשר פרסם בשנת 1936 את ספרו "מטבעות ארץ ישראל - ספר ראשון: מטבעות היהודים"^[18].

ליאו קדמן, חוקר המטבעות אשר היה שותף לפיקוח המדעי הנומיסמטי על בחירת המטבעות שהופיעו בבולי סדרת דואר עברי, לא היה שותף לדעה זו. "את המטבע הזאת יחסו מקודם לשמעון המכבי, אולם יש לקבל כדבר שהוכח שהוא נטבע בשנה הרביעית של מלחמת היהודים הראשונה כשירושלים הייתה כבר במצור"^[4]. למרות דעתו זו הוחלט לפרט בשובל הבול את שתי הדעות שהיו קיימות במחקר באותם ימים, ולרשום "מטבע ברונזה מתקופת המכבים או המרד הראשון". כעבור שנה, כשהוכנו בולי סדרת המטבע שהחליפו את בולי דואר עברי תוקן הנוסח, ובשובל הבול נרשם חד משמעית "מרד ראשון".

בול "דואר עברי" - מטבע ברונזה מתקופת המכבים

מטבע של אלכסנדר ינאי

אלכסנדר ינאי היה השליט הראשון משושלת החשמונאים אשר הטביע מטבעות משלו. לצד השימוש בדגמים מסורתיים דוגמת פרח השושן פיתחו אלכסנדר ינאי ויורשיו דגמים נוספים כגון העוגן או קרני שפע^[19].

תיאור המטבע^[20]

הנתון	המידע
סוג המטבע	פרוטה
המתכת	ברונזה
משקל	1.5 - 2.5 גרם
מועד ההטבעה	תקופת המלך אלכסנדר ינאי, 76-103 לפני הספירה.
גב המטבע - הדגם	פרח שושן עם שלושה עלי כותרת. מתחת לעלי הכותרת יש שני עלים קטנים. הפרח מוקף עיגול נקודות.
גב המטבע - הכתובת	"יהונתן המלך" בכתב עברי קדום.
זיהוי המטבע^[13]	מטבע ע1

הופעה בבולים

ב-5 בינואר 1954 הונפקו ארבעה בולים כתוספת לסדרת בולי מטבע^[21]. בבול שערכו הנקוב 80 פרוטות הוצג צד הגב של המטבע.

בול מטבע
"יהונתן המלך"
תקופת החשמונאים

מטבע המנורה של מתתיהו אנטיגונוס

המטבעות שטבע המלך החשמונאי מתתיהו אנטיגונוס השני שונים במידה רבה מאלו שטבעו קודמיו. בתקופתו הוטבעו בנוסף לפרוטות וחצאי הפרוטות שטבעו אלכסנדר ינאי ויוחנן הורקנוס טבע אנטיגונוס גם מטבעות גדולים במשקל ממוצע של 15 גרם ומטבעות בינוניים במשקל ממוצע של 7 גרם. בתקופתו שונתה הטכנולוגיה של הכנת האסימונים לטביעת המטבעות, והם נוצקו בדפוס דו צדדי, אשר אפשר הטבעת מטבעות גדולים ומרשימים^[22].

מרבית הדגמים שהוטבעו על מטבעותיו של מתתיהו אנטיגונוס שימשו גם את קודמיו, ועל רקע זה מודגשת חריגותו של "מטבע המנורה". מאז התגלה לראשונה בשנת 1865 נמצאו עד כה רק כ-40 עותקים מן המטבע הנדיר הזה, שבצדו הקדמי הוטבעה דמותו של שולחן לחם הפנים ובצדו האחורי הוטבעה דמות המנורה. דגם זה הוא ייחודי למטבעות מתתיהו אנטיגונוס, ואפילו בתקופת מלחמת בר כוכבא, בה הרבו להציג את דמות המקדש וכלי הקודש, לא העזו להציג את דמות המנורה^[23].

איסור על יצירת דמות המקדש וכליו מופיעה בתקופה מאוחרת יותר בתלמוד הבבלי^[24]: "לא יעשה אדם בית - תבנית היכל, אכסדרה - תבנית אולם, חצר - תבנית עזרה, שולחן - תבנית שולחן, מנורה - תבנית מנורה. אבל הוא עושה של ה' [חמישה קנים] ושל ו' [שישה קנים] ושל ח' [שמונה קנים], ושל ז' [שבעה קנים] לא יעשה". ייתכן וניתן ללמוד מאיסור מאוחר זה גם על תקופות קדומות יותר ולהסביר בכך את נדירות הופעתו של סמל המנורה במטבעות היהודים^[23].

תיאור המטבע^[25]

הנתון	המידע
סוג המטבע	פרוטה
המתכת	ברונזה
משקל	1.5 - 2.0 גרם
מועד ההטבעה	בתקופת המלך מתתיהו אנטיגונוס השני, 37-40 לפני הספירה.
גב המטבע - הדגם	מנורת המקדש בעלת שבעה קנים.
גב המטבע - הכתובת	ΒΑΣΛΕΩΣ ΑΝΤΙ (של המלך אנטי[גונוס]) ביוונית.
זיהוי המטבע^[13]	מטבע מספר 41

הופעה בבולים

בשנת 2018 הנפיק השירות הבולאי גיליונית זיכרון שהוקדשה לנושא סמל המנורה, תחת הכותרת "מן המקדש לסמל מדינת ישראל". בגיליונית שולבו ייצוגים שונים של המנורה, החל מימי בית שני וכלה בתקופת מדינת ישראל. המוצג הקדום ביותר ששולב על ידי המעצבת מירי ניסטור היה צד הגב של המטבע מימי מתתיהו אנטיגונוס, אחרון המלכים החשמונאיים^[26].

בשנת 2006 החל ארגון האומות המאוחדות להנפיק סדרת בולים במסגרתה הוקדש לכל חברה באו"ם בול ועליו דגל המדינה ואחד ממטבעותיה. בבול שהוקדש למדינת ישראל הוצג מטבע של 10 אגורות הכולל העתק של המטבע עם דמות המנורה^[27]

תקופת בית הורדוס

המלך הורדוס ויורשיו הרבו לטבוע מטבעות ועליהם מגוון של דגמים המיוחדים להם. מבין כל המטבעות האלו רק מטבע אחד, מימיו של המלך אגריפס הראשון, הופיע על בולי מדינת ישראל.

מטבע קיסריה של אגריפס הראשון

תיאור המטבע^[28]

הנתון	המידע
המתכת	ברונזה
משקל	7.53 גרם
מועד ההטבעה	השנה השמינית (האחרונה) לשלטונו של אגריפס הראשון, סתיו 43 - סוף 43
מקום ההטבעה	מטבעת קיסריה
גב המטבע - הדגם	האלה טיכי, אלת גורל העיר קיסריה, ניצבת כשהיא פונה לצד שמאל. בידה הימנית היא תומכת במשוט הגה של ספינה, ובידה השמאלית היא מחזיקה כף תמר.
גב המטבע - הכתובת	"קיסריה הסמוכה לנמל על שם סבסטוס" ביוונית. "סבסטוס" הוא התואר ביוונית של הקיסר אוגוסטוס, ובשם זה קרא המלך הורדוס לנמל העיר קיסריה^[29]^[30]. מימין לדמות רשומות האותיות LH, שפירושן: "שנת 8".
זיהוי המטבע^[13]	מטבע מספר 126

מטבע בדגם דומה לזה הוטבע שנה קודם לכן, בשנת 7 (LZ) למלכותו של אגריפס הראשון^[31]. זה היה המטבע הקדום ביותר הנושא את שמה של העיר קיסריה^[32]. המטבע משנת 8 שימש כמודל למדליה שהונפקה על ידי החברה הממשלתית למדליות ומטבעות בשנת 1965^[33]

הופעה בבולים

ב-22 במרץ 1967 הונפקה סידרה בת שלושה בולים שהוקדשה לנמלים עתיקים בארץ ישראל^[34]. מעצב הסדרה, אוסוואלד אדלר, בחר לשבץ בשובל הבול שהוקדש לנמל קיסריה את המטבע העתיק שהטביע אגריפס הראשון.

בול נמל קיסריה

מלחמת היהודים ברומאים

בשנת 66 לספירה, עם פרוץ מלחמת השחרור הלאומי של היהודים כנגד השלטון הרומאי, החלה ההנהגה היהודית של המרד לטבוע מטבעות הן כצורך מעשי של חיי הכלכלה היום יומית והן כאקט של עצמאות. במטבעות שולבו סמלים וכתובות שנועדו להעצים את המסר של עצמאות וחיים לאומיים יהודיים^[35]. מסרים אלו הם שמשכו את תשומת ליבם של מעצבי הבולים הראשונים של מדינת ישראל^[4].

פרוטה מן השנה השנייה למלחמה

תיאור המטבע^[36]

הנתון	המידע
סוג המטבע	פרוטה
המתכת	ברונזה
משקל	2.89 גרם
מועד ההטבעה	ניסן 67 - ניסן 68
גב המטבע - הדגם	עלה גפן עם זמורה וקנוקנות.
גב המטבע - הכתובת	"חרות ציון" בכתב עברי קדום.
זיהוי המטבע^[13]	מטבע מספר 197

הופעה בבולים

ב-16 במאי 1948, היום הראשון להפעלת דואר ישראל, הונפקה סדרת בולי דואר עברי^[37]. בבול שערכו הנקוב 5 מיל הוצג צד הגב של המטבע. הבול (והמטבע שעליו) הודפס על בול יום הבולאות שהונפק בשנת 1991^[38].

דגם זה הופיע גם בבול שערכו הנקוב 5 מיל מסדרת בולי דמי דואר שהונפקה ב-28 במאי 1948^[5], בבול שערכו הנקוב 5 פרוטות מסדרת המטבע שהונפקה ב-18 בדצמבר 1949^[39], בבול שערכו הנקוב 5 פרוטות מבולי המהדורה המתוקנת של סדרת המטבע שהונפקה ב-24 באוקטובר 1950^[40], בבול שערכו הנקוב 5 פרוטות מסדרת בולי שרות שהונפקה ב-1 בפברואר 1951^[41], ובבול שערכו הנקוב 35 פרוטות מן התוספת לסדרת בולי מטבע שהונפקה ב-30 במרץ 1952^[42].

בול "דואר עברי" - מטבע ברונזה מתקופת המרד הראשון
בול דמי דואר
בול מטבע - "חרות ציון" - מרד ראשון
בול מטבע
"חרות ציון"
מלחמת הבית השני
בול שרות
בול מטבע
"חרות ציון"
מלחמת הבית השני

שקל מן השנה השנייה למלחמה

בשנת 1267 עלה הרמב"ן (רבי משה בן נחמן) לארץ ישראל. כאשר שהה בעיר עכו, הראו לו המקומיים מטבע עתיק ועליו אותיות בכתב לא ברור. השומרונים תושבי עכו (אותם הוא מכנה "כותיים") פירשו עבורם את הכתוב על המטבע, כפי שתיאר הרמב"ן:^[43]

ומצאתי שם ביד זקני הארץ מטבע כסף מפותח פיתוחי חותם, מצדו האחד מעין מקל שקד, ומצדו השני כעין צלוחית. ובשני הצדדין סביב כתב מפותח באר היטב. והראו הכתב לכותיים וקראוהו מיד, כי הוא כתב עברי אשר נשאר לכותיים, כמו שנזכר במסכת סנהדרין^[44]. וקראו מן הצד האחד: שקל השקלים, ומן הצד השני: ירושלים הקדושה. ואומרים כי הצורות מקלו של אהרון שקדיה ופרחיה, והצורה השנייה - צנצנת המן

.

חוקרים שונים התלבטו לגבי הסיבה שגרמה לשומרונים לטעות בפיענוח הכתובת שבפני המטבע, ולקרוא "שקל השקלים" במקום "שקל ישראל". רבי עזריה מן האדומים, שהיה הראשון שהבחין בהבדל שבין תיאורו של הרמב"ן ובין הכתובת שעל המטבע, כתב: "לבי אומר לי כי הרב נחמני ז"ל שכח וכתב "שקל השקלים" תחת "שקל ישראל"^[45]. יעקב משורר טען כי "האות יו"ד העברית קרובה מאוד בצורתה לה"א השומרונית, והאות רי"ש העברית דומה לקו"ף השומרונית. השומרונים החלו לקרא את המילה השנייה שבכתובת: "השק" ואז השלימו את שתי האותיות האחרונות וקראו "השקלם" (בכתיב חסר)"^[43]. יוסף עופר קיבל את תחילת הסברו של יעקב משורר, אולם הציע כי השומרונים קראו במקום "ישראל" את המילה "השקאל". הוא טען כי בהשפעת השפה הערבית הבינו השומרונים את המילה הזו כריבוי של המילה "שקל", ולמעשה תרגמו את הכתוב על המטבע במקום לקרוא את הדברים כפשוטם^[46]^[47].

כחמישים שנים לאחר מכן, בתחילת המאה ה-14, הגיע מטבע של שקל לידיו של אשתורי הפרחי. בספרו כפתור ופרח הוא תיאר את המטבע במילים הבאות:^[43]

עוד בא לידי דינר ממטבע שקל הקודש והוא כסף נקי, כתוב סביבו בכתב הכותיים שהוא כתב הדיוט... מצד אחד צורת מחתה ומצד השני אילן שקד בשלושה פרחי שקדים

.

לא ברור אם האישים השונים שהתייחסו לתיאור המטבע החזיקו בידם שקל מן השנה השנייה למלחמה, ובהחלט ייתכן כי ראו שקל מן השנה השלישית למלחמה או שקל מן השנה הרביעית למלחמה, הזהים בצורתם (כמפורט בהמשך הערך) למעט שנת ההטבעה.

תיאור המטבע^[48]

הנתון	המידע
סוג המטבע	שקל
המתכת	כסף
משקל	14.06 גרם
מועד ההטבעה	ניסן 67 - ניסן 68
פני המטבע - הדגם	גביע (גביע העומר) ועל שפתו תשע נקודות
פני המטבע - הכתובת	שקל ישראל שב (שנה ב')
גב המטבע - הדגם	ענף ועליו שלושה רימונים מסוגננים
גב המטבע - הכתובת	ירושלים הקדושה
זיהוי המטבע^[13]	מטבע מספר 193

הופעה בבולים

שני צדי המטבע הופיעו על בולים בהזדמנויות שונות.

ב-16 במאי 1948, היום הראשון להפעלת דואר ישראל, הונפקה סדרת בולי דואר עברי^[37]. בבול שערכו הנקוב 20 מיל הוצג צד הפנים של המטבע. הבול (והמטבע שעליו) הודפס על בול יום הבולאות שהונפק בשנת 1990^[49] ועל גיליונית המזכרת שהוקדשה למוזיאון לתולדות הדואר והבולאות^[50]. דגם זה הופיע גם בבול שערכו הנקוב 20 מיל מסדרת בולי דמי דואר שהונפקה ב-28 במאי 1948^[5].

בול "דואר עברי" - שקל כסף מהשנה השנייה של המרד הראשון
בול דמי דואר

שני צדדיו של המטבע שובצו בבול שערכו הנקוב 250 מיל מסדרת בולי דואר עברי^[37]. הבול (והמטבע שעליו) הודפס על גיליונית זיכרון שהונפקה בשנת 1974 לרגל תערוכת הבולים "ירושלים 73"^[51].

בול "דואר עברי" - שקל כסף מהשנה השנייה של המרד הראשון

צד הגב של המטבע הופיע בחותמת שהוטבעה בעיר חיפה ב-30 במרץ 1951 לרגל הכינוס הנומיסמטי שנערך בעיר^[52].

הכינוס הנומיסמטי
חיפה 30.3.51

פרוטה מן השנה השלישית למלחמה

תיאור המטבע^[53]

הנתון	המידע
סוג המטבע	פרוטה
המתכת	ברונזה
משקל	2.54 גרם
מועד ההטבעה	ניסן 68 - ניסן 69
פני המטבע - הדגם	אמפורה מצולעת ניצבת על רגל דקה ובסיס רחב ולה צוואר צר ושפה רחבה עם מכסה משולש ושתי ידיות
פני המטבע - הכתובת	שנת שלוש
זיהוי המטבע^[13]	מטבע מספר 204

הופעה בבולים

ב-16 במאי 1948, היום הראשון להפעלת דואר ישראל, הונפקה סדרת בולי דואר עברי^[37]. בבול שערכו הנקוב 10 מיל הוצג צד הפנים של המטבע.

דגם זה הופיע גם בבול שערכו הנקוב 10 מיל מסדרת בולי דמי דואר שהונפקה ב-28 במאי 1948^[5], בגיליונית הזיכרון תבול שכללה ארבעה בולים בערך נקוב של 10 פרוטות שהונפקה ב-1 במאי 1949^[54], בבול שערכו הנקוב 10 פרוטות מסדרת המטבע שהונפקה ב-18 בדצמבר 1949^[39], בבול שערכו הנקוב 10 פרוטות מבולי המהדורה המתוקנת של סדרת המטבע שהונפקה ב-24 באוקטובר 1950^[40], ובבול שערכו הנקוב 40 פרוטות מן התוספת לסדרת בולי מטבע שהונפקה ב-30 במרץ 1952^[42].

בול "דואר עברי" - מטבע ברונזה מתקופת המרד הראשון
בול דמי דואר
גיליונית הזיכרון תבול
בול מטבע - "שנת שלש" - מרד ראשון
בול מטבע
"שנת שלש"
מלחמת הבית השני
בול מטבע
"שנת שלש"
מלחמת הבית השני

שקל מן השנה השלישית למלחמה

התייחסות לדרך בה פרשו חוקרים שונים במהלך ההיסטוריה את הדגמים המופיעים במטבע מפורטת לעיל תחת הכותרת שקל מן השנה השנייה למלחמה.

תיאור המטבע^[53]

הנתון	המידע
סוג המטבע	שקל
המתכת	כסף
משקל	0.00 גרם
מועד ההטבעה	ניסן 68 - ניסן 69
פני המטבע - הדגם	גביע (גביע העומר) ועל שפתו תשע נקודות
פני המטבע - הכתובת	שקל ישראל שג [שנה ג']
גב המטבע - הדגם	ענף ועליו שלושה רימונים מסוגננים
גב המטבע - הכתובת	ירושלים הקדושה
זיהוי המטבע^[13]	מטבע מספר 202

הופעה בבולים

שני צדדיו של המטבע שובצו בבול שערכו הנקוב 500 מיל מסדרת בולי דואר עברי אשר הונפקה ב-16 במאי 1948, היום הראשון להפעלת דואר ישראל^[37]. הבול (והמטבע שעליו) הודפס על גיליונית זיכרון שהונפקה בשנת 1974 לרגל תערוכת הבולים "ירושלים 73"^[51].

בול "דואר עברי" - שקל כסף מהשנה השלישית של המרד הראשון

צד הגב של המטבע הופיע בחותמת שהוטבעה בעיר חיפה ב-30 במרץ 1951 לרגל הכינוס הנומיסמטי שנערך בעיר^[52].

הכינוס הנומיסמטי
חיפה 30.3.51

רבע שקל מן השנה הרביעית למלחמה

תיאור המטבע^[53]

הנתון	המידע
סוג המטבע	רבע שקל
המתכת	כסף
משקל	3.33 גרם
מועד ההטבעה	ניסן 69 - ניסן 70
פני המטבע - הדגם	שלוש כפות תמר
פני המטבע - הכתובת	רבע הש[קל] לפי משורר – רבע השקל
זיהוי המטבע^[13]	מטבע מספר 210

הופעה בבולים

ב-5 בינואר 1954 הונפקו ארבעה בולים כתוספת לסדרת בולי מטבע^[21]. בבול שערכו הנקוב 95 פרוטות הוצג צד הפנים של המטבע. דגם זה (בתוספת הדפס רכב עם הערך הנקוב) שימש גם לעיצוב סדרת בולי המעבר בשנת 1960, והופיע בעשרת הבולים שהונפקו ב-6 בינואר 1960^[55] ובבול הנוסף שהונפק ב-6 ביולי 1960^[56].

בול מטבע
"רבע הש'"
מלחמת הבית השני
בול מעבר
בול מעבר
בול מעבר
בול מעבר
בול מעבר
בול מעבר
בול מעבר
בול מעבר
בול מעבר
בול מעבר
בול מעבר

חצי שקל מן השנה הרביעית למלחמה

תיאור המטבע^[53]

הנתון	המידע
סוג המטבע	חצי שקל
המתכת	ברונזה
משקל	14.26 גרם
מועד ההטבעה	ניסן 69 - ניסן 70
פני המטבע - הדגם	עץ תמר בעל שבע כפות ושני אשכולות פרי מתחתיו שני סלים קלועים עמוסי פרי
פני המטבע - הכתובת	גאלת ציון
זיהוי המטבע^[13]	מטבע מספר 211

הופעה בבולים

ב-16 במאי 1948, היום הראשון להפעלת דואר ישראל, הונפקה סדרת בולי דואר עברי^[37]. בבול שערכו הנקוב 3 מיל הוצג צד הפנים של המטבע.

דגם זה הופיע גם בבול שערכו הנקוב 3 מיל מסדרת בולי דמי דואר שהונפקה ב-28 במאי 1948^[5], בבול שערכו הנקוב 3 פרוטות מסדרת המטבע שהונפקה ב-18 בדצמבר 1949^[39], בבול שערכו הנקוב 3 פרוטות מבולי המהדורה המתוקנת של סדרת המטבע שהונפקה ב-24 באוקטובר 1950^[40], ובבול שערכו הנקוב 20 פרוטות מן התוספת לסדרת בולי מטבע שהונפקה ב-30 במרץ 1952^[42].

בול "דואר עברי" - מטבע ברונזה מתקופת המכבים
בול דמי דואר
בול מטבע - "לגאלת ציון" - מרד ראשון
בול מטבע
"לגאלת ציון"
מלחמת הבית השני
בול מטבע
"לגאלת ציון"
מלחמת הבית השני

שקל מן השנה הרביעית למלחמה

התייחסות לדרך בה פרשו חוקרים שונים במהלך ההיסטוריה את הדגמים המופיעים במטבע מפורטת לעיל תחת הכותרת שקל מן השנה השנייה למלחמה.

אחד ממטבעות השקל שהוטבעו בשנה הרביעית למלחמה התגלגל במאה ה-16 לידיה של "אלמנת החסיד יצחק האגיו ספרדי ז"ל אשר היה מתושבי פררה". רבי עזריה מן האדומים, אשר ראה את המטבע שברשותה, תיאר אותו בספר "מאור עיניים" שפרסם בשנת 1574. בנוסף לתיאור המילולי שילב רבי עזריה בספרו גם איור של המטבע. הוא לא הצליח להבין את משמעות האותיות "שד" (שנת ד') המוטבעות בפני המטבע מעל הגביע, ופירש אותן כראשי תיבות של המילים "שקל דוד"^[57].

תיאור המטבע^[53]

הנתון	המידע
סוג המטבע	שקל
המתכת	כסף
משקל	14.01 גרם
מועד ההטבעה	ניסן 69 - ניסן 70
פני המטבע - הדגם	גביע (גביע העומר) ועל שפתו תשע נקודות
פני המטבע - הכתובת	שקל ישראל שד (שנה ד)
גב המטבע - הדגם	ענף ועליו שלושה רימונים מסוגננים
גב המטבע - הכתובת	ירושלים הקדושה
זיהוי המטבע^[13]	מטבע מספר 207

הופעה בבולים

שני צדדיו של המטבע שובצו בבול שערכו הנקוב 1000 מיל מסדרת בולי דואר עברי אשר הונפקה ב-16 במאי 1948, היום הראשון להפעלת דואר ישראל^[37]. הבול (והמטבע שעליו) הודפס על גיליונית זיכרון שהונפקה בשנת 1974 לרגל תערוכת הבולים "ירושלים 73"^[51].

בול "דואר עברי" - שקל כסף מהשנה הרביעית של המרד הראשון

צד הגב של המטבע הופיע בחותמת שהוטבעה בעיר חיפה ב-30 במרץ 1951 לרגל הכינוס הנומיסמטי שנערך בעיר^[52].

הכינוס הנומיסמטי
חיפה 30.3.51

חגיגות הניצחון של הרומאים

עם הכנעת המרד היהודי, שכללה את כיבוש ירושלים ושריפת בית המקדש, התפנו הרומאים לחגוג את ניצחונם הגדול. לצד תהלוכות ניצחון והקמת מבני ציבור מפוארים לציון הכנעת היהודים (דוגמת הקולוסיאום ושער טיטוס ברומא) טבעו הרומאים שורה ארוכה של מטבעות ניצחון. מטבעות ניצחון אלו הוטבעו בשלל דגמים הן ברומא והן במטבעות אחרות ברחבי העולם הרומי, דוגמת ספרד, מצרים וקיסריה שבארץ ישראל. מספר דגמי המטבעות שהוטבעו לרגל הניצחון על היהודים עלה משמעותית על אלו שטבעו הרומאים בעקבות ניצחונות חשובים קודמים, דוגמת הניצחונות על המצרים, הדאקים, הגרמנים והספרדים^[58].

מטבע "יהודה השבויה"

מבין הדגמים השונים של מטבעות הניצחון הרומאיים בולטים במיוחד אלו בהם נרשמה במפורש הכתובת "יהודה השבויה" (IVDEA CAPTA). במטבעות יהודה השבויה מופיעים דימויים שונים של יהודה הכנועה, בדמות אישה אבלה או בדמות של שבוי כפות, הנתונה למרותה של רומא המנצחת, בדמות חייל חמוש^[59].

תיאור המטבע^[60]

הנתון	המידע
סוג המטבע	ססטרץ (מעה)
המתכת	ברונזה
מועד ההטבעה	71
גב המטבע - הדגם	במרכז - עץ תמר, משמאל - הקיסר המנצח בדמות חייל רומי, מימין - יהודייה יושבת אבלה
גב המטבע - הכתובת	IVDAEA CAPTA יהודה השבויה, SC החלטת הסנט
זיהוי המטבע^[61]	מטבע י'

הופעה במעטפה מקושטת

ב-4 במרץ 1949 הנפיק דואר ישראל מעטפה מקושטת לקראת יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל^[62]. על המעטפה הודפס בול שערכו הנקוב 30 פרוטות ולצדו איור שנועד לסמל את תקומת עם ישראל בארצו. מתחת לסמל המדינה שובץ המטבע הרומאי המסמל את הכניעה ומימינו סמל צה"ל, המייצג את הניצחון בשנת 1948.

מעטפה מבוילת ועליה מטבע "יהודה השבויה"

מלחמת בר כוכבא

עם פרוץ מרד בר כוכבא החלה הנהגת המרד להנפיק מטבעות לשימוש האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל. כל המטבעות שטבע בר כוכבא, בלי יוצא מן הכלל, הוטבעו על גבי מטבעות רומיים, תוך שהם מוחים באופן סמלי את צלם הקיסר והתיאורים האליליים שהיו על המטבעות הרומיים^[63]. ידועים מקרים אחרים בהיסטוריה בהם נעשה שימוש חוזר במטבעות ישנים לצורך טביעה של מטבעות חדשים, אולם לא באופן גורף ומוחלט כפי שנעשה במטבעות תקופת בר כוכבא. ייתכן ויש לפרש זאת כאקט מכוון שנועד להמחיש את גירוש הנוכחות הרומאים בארץ ישראל^[64].

הסמלים ששובצו במטבעות בר כוכבא הציגו באופן חד וברור את מטרת המלחמה ברומאים תוך הדגשת הקשר אל ירושלים ובית המקדש. דגמים אלו כללו בין היתר את חזית בית המקדש, את כלי הקודש ששימשו את הכוהנים (כגון החצוצרות והנבל), ואת ארבעת המינים שהמחישו את מצוות העלייה לרגל^[65]. דגמים לאומיים אלו הם שמשכו את תשומת ליבם של מעצבי הבולים הראשונים של מדינת ישראל^[4].

איסר מן השנה הראשונה למלחמה

תיאור המטבע^[66]

הנתון	המידע
סוג המטבע	איסר
המתכת	ברונזה
משקל	6.10 גרם
מועד ההטבעה	133-132
פני המטבע - הדגם	עץ תמר בעל שבע כפות ושני אשכולות פרי.
פני המטבע - הכתובת	ירו-שלם בכתב עברי קדום האותיות מחולקות לשתי שורות.
זיהוי המטבע^[13]	מטבע מספר 227

הופעה בחותמת זיכרון

בעקבות חנוכת מוזיאון קדמן למטבעות בשנת 1962, הצליח מייסד המוזיאון ליאו קדמן לארגן בסוף שנת 1963 כינוס נומיסמטי בין-לאומי ראשון בישראל^[67]. ביום פתיחת הכינוס בירושלים הוטבעה חותמת דואר מיוחדת^[68]. כחלק מעיצוב החותמת שולב המטבע מימי מלחמת בר כוכבא, הכולל את שמה של העיר ירושלים^[69].

ליאו קדמן, שעמל רבות לארגן את הכנס והצליח לשכנע את בכירי החוקרים בעולם להגיע לישראל ולהשתתף בכנס, התרגש מאוד באירוע הפתיחה שהתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים. כאשר צעד קדמן לעבר דוכן הנואמים באירוע השיא של חייו המקצועיים כחוקר מטבעות, הוא לקה בהתקף לב, צנח ומת לעיני כל משתתפי הכינוס. האירוע החגיגי הפך לאירוע אבל, במסגרתו ספדו לליאו קדמן בכירי הנומיסמטים בעולם^[67].

הכינוס הנומיסמטי הבינלאומי
ירושלים 27.12.63

סלע מן השנה הראשונה למלחמה

תיאור המטבע^[66]

מראה חזית המבנה שעל פני המטבע הקנה לו את הכינוי בָּאוּאָבֶּה (דלתות) בקרב סוחרי המטבעות הערבים^[70].

הנתון	המידע
סוג המטבע	סלע
המתכת	כסף
משקל	14.35 גרם
מועד ההטבעה	133-132
פני המטבע - הדגם	חזית מקדש עם ארבעה עמודים ניצב על בסיס שטוח הקורה שמעל העמודים מצוינת בקו ושורת נקודות מעליו במרכז מבנה דמוי שער(?) הקו העליון בכרכוב המקדש לא קיים.
פני המטבע - הכתובת	יר-וש-לם בכתב עברי קדום האותיות מחולקות שתיים מימין, שתיים למעלה ושתיים משמאל.
גב המטבע - הדגם	אגד לולב ומשמאלו אתרוג
גב המטבע - הכתובת	שנת אחת לגאלת ישראל
זיהוי המטבע^[13]	מטבע מספר 218

הופעה בבולים

שני צדי המטבע הופיעו על בולים בהזדמנויות שונות.

ב-5 בינואר 1954 הונפקו ארבעה בולים כתוספת לסדרת בולי מטבע^[21]. בבול שערכו הנקוב 100 פרוטות הוצג צד הפנים של המטבע.

בול מטבע
"ירושלים"
מלחמת בר כוכבא

ב-16 במאי 1948, היום הראשון להפעלת דואר ישראל, הונפקה סדרת בולי דואר עברי^[37]. בבול שערכו הנקוב 50 מיל הוצג צד הגב של המטבע.

דגם זה הופיע גם בבול שערכו הנקוב 50 מיל מסדרת בולי דמי דואר שהונפקה ב-28 במאי 1948^[5], בבול שערכו הנקוב 50 פרוטות מסדרת המטבע שהונפקה ב-18 בדצמבר 1949^[39], בבול שערכו הנקוב 50 פרוטות מבולי המהדורה המתוקנת של סדרת המטבע שהונפקה ב-24 באוקטובר 1950^[40], בבול שערכו הנקוב 40 פרוטות מסדרת בולי שרות שהונפקה ב-1 בפברואר 1951^[41], ובבול שערכו הנקוב 85 פרוטות מן התוספת לסדרת בולי מטבע שהונפקה ב-30 במרץ 1952^[42].

בול "דואר עברי" - מטבע מתקופת המרד השני
בול דמי דואר
בול מטבע - "לגאלת ישראל" - מרד שני
בול מטבע
"לגאלת ישראל"
מלחמת בר כוכבא
בול שרות
בול מטבע
"לגאלת ישראל"
מלחמת בר כוכבא

דינר מן השנה הראשונה למלחמה

במקורות היהודיים נקרא מטבע הדרכמה היוונית, ובעקבותיו מטבע הדינר הרומי, בשם "זוז". יש הסבורים כי כינוי זה מקורו בשמו של האל היווני זאוס, שדמותו הופיעה על מטבעות הדרכמה היוונית בתקופת אלכסנדר מוקדון ויורשיו^[71].

תיאור המטבע^[66]

הנתון	המידע
סוג המטבע	דינר (זוז)
המתכת	כסף
משקל	3.35 גרם
מועד ההטבעה	133-132
פני המטבע - הדגם	צלוחית (כד מזיגה) בעלת גוף מצולע וידית וכן רגל דקה מימינה לולב
פני המטבע - הכתובת	"אלעזר הכוהן" בכתב עברי קדום
גב המטבע - הדגם	אשכול ענבים עם זמורה ועלה קטן
גב המטבע - הכתובת	שנת אחת לגאלת ישר[אל]
זיהוי המטבע^[13]	מטבע מספר 219

הופעה בבולים

שני צדי המטבע הופיעו על בולים בהזדמנויות שונות.

צד הפנים של המטבע הופיע על בול שהונפק בשנת 1997 לציון נר שישי של חנוכה, חלק מסדרת בולי חנוכה שהונפקה משנת 1993 עד שנת 1999^[72].

צד הגב של המטבע הופיע על בול בערך נקוב של 15 מיל מסדרת בולי דואר עברי שהונפקה ב-16 במאי 1948, היום הראשון להפעלת דואר ישראל^[37]. דגם זה הופיע גם בבול שערכו הנקוב 15 פרוטות מסדרת המטבע שהונפקה ב-18 בדצמבר 1949^[39], בבול שערכו הנקוב 15 פרוטות מבולי המהדורה המתוקנת של סדרת המטבע שהונפקה ב-24 באוקטובר 1950^[40], בבול שערכו הנקוב 15 פרוטות מסדרת בולי שרות שהונפקה ב-1 בפברואר 1951^[41], ובבול שערכו הנקוב 45 פרוטות מן התוספת לסדרת בולי מטבע שהונפקה ב-30 במרץ 1952^[42].

בול "דואר עברי" - מטבע מתקופת המרד השני
בול מטבע - "לגאלת ישראל" - מרד שני
בול מטבע
"לגאלת ישראל"
מלחמת בר כוכבא
בול שרות
בול מטבע
"לגאלת ישראל"
מלחמת בר כוכבא

מעה מן השנה השנייה למלחמה

תיאור המטבע^[73]

הנתון	המידע
סוג המטבע	מעה או מעה כפולה
המתכת	ברונזה
משקל	18.5 גרם או 34.6 גרם
מועד ההטבעה	134-133
גב המטבע - הדגם	אמפורה בעלת גוף מצולע ושתי ידיות ניצבת על רגל דקה ובסיס משולש
גב המטבע - הכתובת	ש ב לחר ישראל (שנה ב לחרות ישראל)
זיהוי המטבע^[13]	מטבע מספר 255

הופעה בבולים

צד הגב של המטבע הופיע על בול שערכו הנקוב 30 פרוטות מסדרת המטבע שהונפקה ב-18 בדצמבר 1949^[39], בבול שערכו הנקוב 30 פרוטות מבולי המהדורה המתוקנת של סדרת המטבע שהונפקה ב-24 באוקטובר 1950^[40], בבול שערכו הנקוב 30 פרוטות מסדרת בולי שרות שהונפקה ב-1 בפברואר 1951^[41], ובבול שערכו הנקוב 60 פרוטות מן התוספת לסדרת בולי מטבע שהונפקה ב-30 במרץ 1952^[42].

בול מטבע - "ש' ב' לחר' ישראל" - מרד שני
בול מטבע
"ש' ב' לחר' ישראל"
מלחמת בר כוכבא
בול שרות
בול מטבע
"ש' ב' לחר' ישראל"
מלחמת בר כוכבא

דינר מן השנה השנייה למלחמה

תיאור המטבע^[74]

הנתון	המידע
סוג המטבע	דינר (זוז)
המתכת	כסף
משקל	3.1 גרם
מועד ההטבעה	134-133
גב המטבע - הדגם	נבל בעל ארבעה מיתרים תיבת התהודה שלו עשויה נאד עור ושתי זרועותיו מקרני חיה
גב המטבע - הכתובת	ש ב לחר ישראל (שנה ב לחרות ישראל)
זיהוי המטבע^[13]	מטבע מספר 239

הופעה בבולים

ב-5 בינואר 1954 הונפקו ארבעה בולים כתוספת לסדרת בולי מטבע^[21]. בבול שערכו הנקוב 125 פרוטות הוצג צד הגב של המטבע.

בול מטבע
"ש"ב לחר' ישראל"
מלחמת בר כוכבא

מטבעות הערים תחת שלטון הרומאים

בין המאה הראשונה ומחצית המאה השלישית לספירה, תחת השלטון הרומאי על ארץ ישראל, הוענקה לערים רבות הזכות לטבוע מטבעות באופן עצמאי. הערים הורשו לטבוע מטבעות ברונזה בעריכים נמוכים שנועדו לספק את צורכי הכלכלה המקומית, בעוד הזכות לטבוע מטבעות בכסף ובזהב נשמרה למִטבעות המרכזיות של האימפריה הרומית. כ-40 ערים (כולל בעבר הירדן המזרחי) טבעו מטבעות בתקופה זו, ובהן אשקלון, בניאס, דור, טבריה, יפו, עזה, עכו, ציפורי, קיסריה, ושכם^[75]. במחצית המאה השלישית לספירה השתנתה מדיניות טביעת המטבעות באימפריה הרומית, ומרבית מִטבעות הערים נסגרו. פעילות הטביעה רוכזה במִטבעות הראשיות שפעלו בערים דוגמת רומא, ליון, אנטיוכיה ואלכסנדריה^[76].

מטבע יפו מימי הקיסר אלגבלוס

יפו, שהייתה עיר יהודית גדולה בתקופת ימי בית שני, נכבשה על ידי הרומאים בראשית המרד היהודי. העיר החרבה, שמרבית תושביה היהודים נטבחו או נפלו בשבי, נוסדה מחדש בשנת 67 ושמה הוסב לפלאביה יופה, כלומר לשם העיר המקורית התווסף שם משפחתם של הקיסרים הפלאביים שלכדו אותה^[77]. למרות היותה עיר חשובה, לא הוטבעו בה מטבעות רבים כפי שנעשה בערים האחרות בארץ ישראל, דוגמת עזה, אשקלון, קיסריה או עכו^[78].

המטבע הרומאי "סמיס" נזכר במקורות היהודיים בשמות משובשים^[79], דוגמת "מסמס"^[80] או "מסומס"^[81].

תיאור המטבע^[82]

הנתון	המידע
סוג המטבע	סמיס או סמיס וחצי
המתכת	ברונזה
משקל	9.75-6.96 גרם או 5.65-4.9 גרם
מועד ההטבעה	תקופת שלטונו של הקיסר אֶלַאגַבַּאלוּס, 222-118.
גב המטבע - הדגם	פלס אתיני חבושה קסדה ולבושה כותונת ארוכה עומדת לחזית וראשה מופנה לימין ידה הימנית נשענת על רומח וידה השמאלית מחזיקה מגן העומד על הארץ. מטבעות ועליהם דמותה אל האלה אתנה כאתנה פרומכה (אנ'), כלומר אתנה הלוחמת, ניצבת חמושה בכלי נשק, מהווים תופעה חריגה מאוד בטביעה של ערי ארץ ישראל, והיא קיימת רק במטבעות אנטיפטריס ויפו. המטבע משמשת כעדות לקיום פולחן האלה אתנה בעיר יפו^[83]. על פי המיתולוגיה היוונית הייתה האלה אתנה פטרוניתו של פרסאוס, הגיבור שהציל את אנדרומדה ביפו. ייתכן שפולחן האלה אתנה שהתקיים ביפו במאה השלישית לספירה שימר את זכר האגדה העתיקה הזו^[77].
גב המטבע - הכתובת	ΦΛΑΟV ΙΟΠΠΗC (יפו הפלאבית)
זיהוי המטבע^[84]	מטבע מספר 8

הופעה בבולים

ב-22 במרץ 1967 הונפקה סידרה בת שלושה בולים שהוקדשה לנמלים עתיקים בארץ ישראל^[34]. מעצב הסדרה, אוסוואלד אדלר, בחר לשבץ בשובל הבול שהוקדש לנמל יפו את המטבע העתיק שהטביע הקיסר אֶלַאגַבַּאלוּס.

בול נמל יפו

מטבע עכו מימי הקיסר אלגבלוס

עכו הייתה אחת משלוש הקולוניות הרומיות בארץ ישראל (נוסף לאיליה קפיטולינה [ירושלים] ולקיסריה), ומעמד זה הוענק לה על ידי הקיסר קְלַאוּדִיוּס. עיר חשובה זו הנפיקה מטבעות רבים במהלך התקופה הרומית, ועליהם בעיקר מראה העיר והמקדש שלה. המטבע שהונפק בימיו של הקיסר אֶלַאגַבַּאלוּס מציג את מראה העיר עכו מנקודת מבטו של הנוסע המגיע אליה בספינה^[85].

תיאור המטבע

הנתון	המידע
המתכת	ברונזה
מועד ההטבעה	תקופת שלטונו של הקיסר אֶלַאגַבַּאלוּס, 222-118.
גב המטבע - הדגם	בתחתית המטבע קו מפותל המייצג את גלי הים. מעליהם שורה של קשתות המתארות את המעגן ומחסני הנמל. במרכז שורת הקשתות קשת גדולה יותר המייצגת ככל הנראה את שער העיר^[83] מעל שורת הקשתות מופיע מקדש ובתוכו דמותה של אלת העיר, טיכי. היא עומדת במרכז המקדש כשהיא אוחזת בידה במשוט הגה של ספינה, ומאחוריה עומדת על עמוד אלת ניצחון קטנה המכתירה אותה בזר. משמאל למקדש ניצב פרסאוס האוחז בידו את ראשה הכרות של מדוזה, ומימין למקדש ניצבת האלה אתנה^[85].
גב המטבע - הכתובת	--

הופעה בבולים

ב-22 במרץ 1967 הונפקה סידרה בת שלושה בולים שהוקדשה לנמלים עתיקים בארץ ישראל^[34]. מעצב הסדרה, אוסוואלד אדלר, בחר לשבץ בשובל הבול שהוקדש לנמל עכו את המטבע העתיק שהטביע הקיסר אֶלַאגַבַּאלוּס.

בול נמל עכו

מטבע קיסריה מימי הקיסר דקיוס טריאנוס

קיסריה הייתה אחת משלוש הקולוניות הרומיות בארץ ישראל (נוסף לאיליה קפיטולינה [ירושלים] ולפתולמאיס [עכו]), ומאז קיבלה את המעמד הזה בימי הקיסר טְרַאיָאנוּס שולבה בכל המטבעות הרבים שהוטבעו בה הכתובת: מושבה ראשונה על שם פלאביוס אוגוסטוס, קיסריה המטרופולין (colonia prima flavia augusta caesarea metropolis). כתובת זו הוטבעה בלטינית, אף על פי ששפת הדיבור של תושבי העיר הייתה יוונית^[86].

במטבעה של קיסריה הוטבעו לאורך התקופה שעד מחצית המאה השלישית לספירה כ-55 טיפוסים שונים של מטבעות^[87]. עם עלייתו לשלטון של הקיסר דקיוס טריאנוס הואץ מאוד קצב ההטבעה ובמהלך השנתיים בהם שלט הוטבעו בקיסריה 75 טיפוסים שונים של מטבעות^[87].יש הסבורים כי מטבעות אלו הוטבעו לקראת ביקור הקיסר דקיוס טריאנוס, או צפייה לביקור כזה, בארץ ישראל^[88], בעוד אחרים דוחים אפשרות זו^[89].

על אחד המטבעות מופיעה כתובת המזכירה באופן מפורש את הנמל של העיר, ויש הרואים במטבע זה עדות להמשך פעילותו של נמל קיסריה במחצית המאה השלישית לספירה, או לשיפוצים שנערכו בנמל^[90].

תיאור המטבע^[91]

הנתון	המידע
המתכת	ברונזה
משקל	18.10 גרם
מועד ההטבעה	תקופת שלטונו של הקיסר דֶקִיוּס טְרַאיָאנוּס, 251-249.
גב המטבע - הדגם	ספינת בעלת ארבעה זוגות משוטים מפליגה לצד שמאל, עם שני דגלים מונפים על בית האחורה.
גב המטבע - הכתובת	בהיקף המטבע: col[onia] pr[ima] f[lavia] aug[usta] caes[area] met[ropolis] מושבה ראשונה על שם פלאביוס אוגוסטוס, קיסריה המטרופולין. באותיות קטנות מעל הספינה: portvs avgvsti נמל אוגוסטוס.
זיהוי המטבע^[91]	מטבע מספר 152

הופעה בבולים

בשנת 2005 שילב המעצב אליעזר ויסהוף את המטבע בבול שהוקדש לאמות המים של קיסריה, חלק מסדרה שעסקה במפעלי מים קדומים בישראל^[92]. המטבע נועד לייצג את השלטון הרומאי, בדומה לכתובת העתיקה ששולבה לצדו בבול. הסדרה הונפקה ב-22 בפברואר 2005^[93].

לקריאה נוספת

יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1997.
יעקב משורר, הצד השלישי של המטבע, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2006.
יעקב משורר, מטבעות ערי ארץ ישראל ועבר הירדן בתקופה הרומית, קטלוג מספר 252, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1984.
יעקב משורר, מטבעות עתיקים, ספרייה ארכאולוגית, כתר, ירושלים, 1979.
מרדכי נרקיס, מטבעות ארץ ישראל, ספר ראשון: מטבעות היהודים, מוסד ביאליק, ירושלים, 1936.
מרדכי נרקיס, מטבעות ארץ ישראל, ספר שני: מטבעות הנוכרים, מוסד ביאליק, ירושלים, 1938.
אריה קינדלר, "מטבעות העיר יפו", בתוך: ישראל - עם וארץ, שנתון מוזיאון הארץ, ספר ב'-ג' (21-20), מוזיאון הארץ, 1986, עמ' 21–36.
אברהם רייפנברג, מטבעות היהודים, ראובן מס, ירושלים, 1947.
צבי שטאל, סיפורם של מטבעות עתיקים, מוטיב, תל אביב, 1994.

Leo Kadman, The Coins of Caesarea Maritima, Schocken, Jerusalem, 1957.

קישורים חיצוניים

מטבעות העיר קיסריה

הערות שוליים

^ קורותיו של צייר בולים, בתוך:בולים ובולאים, למרחב, 12 באפריל 1957.
^ אבא איתמר, כך נוצר הבול הישראלי הראשון, בתוך:אשנב הבולאי, הבוקר, 21 במרץ 1958
^ ¹ ² ש. שליט, בולי ישראל הראשונים, בתוך: בולים ובולאים, חרות, 9 בספטמבר 1955
^ ¹ ² ³ ⁴ ליאו קאופמן, בולי הדואר העברי, דבר, 14 במאי 1948
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 2.
^ בולי המרד, בתוך: בולים ובולאים, למרחב, 19 באפריל 1957
^ Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2019, Volume 2A, p. 692
^ משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 79-78.
^ משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 21.
^ משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 23-21.
^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 172
^ משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 22
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ ¹² ¹³ ¹⁴ ¹⁵ ¹⁶ זיהוי המטבע בקטלוג המטבעות המשולב בספרו של יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמודים 332-169
^ מידע על בול הצהרת כורש, באתר התאחדות בולאי ישראל.
^ ספר מקבים א', פרק ט"ו
^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 31
^ רייפנברג, מטבעות היהודים, עמ' 11
^ נרקיס, מטבעות ארץ ישראל א, עמ' 95
^ משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 38-31
^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 186
^ ¹ ² ³ ⁴ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 30.
^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 53-50
^ ¹ ² משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 54
^ התלמוד הבבלי, מסכת עבודה זרה, דף מג, עמוד א
^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 193
^ מידע על גיליונית זיכרון - המנורה, באתר התאחדות בולאי ישראל.
^ בול האומות המאוחדות משנת 2006 שהוקדש למדינת ישראל
^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 208
^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, א', ל"א, ג'
^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, ה', א', 87.
^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 207
^ משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 57
^ פרטי המדליה באתר החברה הישראלית למדליות ומטבעות
^ ¹ ² ³ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 100.
^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 105
^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 218
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 1.
^ מידע על בול יום הבולאות 1991, באתר התאחדות בולאי ישראל.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 8.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 15.
^ ¹ ² ³ ⁴ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 18.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 22.
^ ¹ ² ³ משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 110
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כא, עמוד ב'.
^ עזריה מן האדומים, מאור עיניים, חלק שלישי - אמרי בינה, פרק נ"ו, מהדורת ד' קסל, וילנה, תרכ"ו, עמ' 451
^ יוסף עופר, "מדוע טעה רמב"ן בקריאת הכתובת שעל מטבע השקל?", בתוך: תרביץ, פ (תשע"ב), עמ' 261‑264.
^ יוסף עופר, מצוות "מחצית השקל" והמטבעות שמצא רמב"ן בעכו
^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 218
^ מידע על בול יום הבולאות 1990, באתר התאחדות בולאי ישראל.
^ מידע על גיליונית מזכרת המוזיאון לתולדות הדואר והבולאות, באתר התאחדות בולאי ישראל.
^ ¹ ² ³ מידע על גיליונית זיכרון - ירושלים 73, באתר התאחדות בולאי ישראל.
^ ¹ ² ³ חותמות אירוע של דואר ישראל, 1998, עמ' 12.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 219
^ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 6.
^ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 54.
^ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 58.
^ משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 94-93.
^ משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 47-46.
^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 161
^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 163
^ זיהוי המטבע ברשימת מטבעות "יהודה השבויה" שהוטבעו ברומא, המשולב בספרו של יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמודים 164-161
^ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 624.
^ משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 90.
^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 123-122
^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 140-127
^ ¹ ² ³ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 221
^ ¹ ² משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 40
^ י' נכטיגל ו-א' לין, חותמות אירוע של דואר ישראל - חלק ד', השירות הבולאי, 1998, עמ' 44
^ תיאור החותמת באתר התאחדות בולאי ישראל
^ משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 62
^ משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 56.
^ מידע על בול נר שישי של חנוכה, באתר התאחדות בולאי ישראל.
^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 226
^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 224
^ משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 50
^ משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 59
^ ¹ ² משורר, מטבעות היהודים, עמ' 56
^ קינדלר, מטבעות העיר יפו, עמ' 21
^ משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 63.
^ תוספתא, בבא בתרא, ה, ד
^ ירושלמי, קידושין, פרק א, הלכה א, דף ד, עמוד א
^ קינדלר, מטבעות העיר יפו, עמ' 50
^ ¹ ² קינדלר, מטבעות העיר יפו, עמ' 26
^ זיהוי המטבע ברשימת המטבעות המשולבת במאמרו של אריה קינדלר, מטבעות העיר יפו, עמודים 30-27
^ ¹ ² משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 51
^ משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 57
^ ¹ ² Kadman, Caesarea Maritima, p.36
^ Israel Exploration Journal Reader, p.872, הערה 20
^ Kadman, Caesarea Maritima, p.37
^ Kenneth G. Holum, Caesarea Maritima: A Retrospective After Two Millennia ,p. 376
^ ¹ ² Kadman, Caesarea Maritima, p.128
^ מידע על בול מפעלי מים קדומים בישראל - אמת המים בקיסריה, באתר התאחדות בולאי ישראל.
^ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 509.

[1] קורותיו של צייר בולים, בתוך:בולים ובולאים, למרחב, 12 באפריל 1957.

[2] אבא איתמר, כך נוצר הבול הישראלי הראשון, בתוך:אשנב הבולאי, הבוקר, 21 במרץ 1958

[חרות09091955-3] ¹ ² ש. שליט, בולי ישראל הראשונים, בתוך: בולים ובולאים, חרות, 9 בספטמבר 1955

[קדמןדבר-4] ¹ ² ³ ⁴ ליאו קאופמן, בולי הדואר העברי, דבר, 14 במאי 1948

[קטלוג2-5] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 2.

[6] בולי המרד, בתוך: בולים ובולאים, למרחב, 19 באפריל 1957

[7] Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2019, Volume 2A, p. 692

[8] משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 79-78.

[9] משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 21.

[10] משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 23-21.

[אוצר172-11] משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 172

[12] משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 22

[קטלוגמשורר-13] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ ¹² ¹³ ¹⁴ ¹⁵ ¹⁶ זיהוי המטבע בקטלוג המטבעות המשולב בספרו של יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמודים 332-169

[14] מידע על בול הצהרת כורש, באתר התאחדות בולאי ישראל.

[15] ספר מקבים א', פרק ט"ו

[אוצר31-16] משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 31

[רייפנברג11-17] רייפנברג, מטבעות היהודים, עמ' 11

[נרקיס95-18] נרקיס, מטבעות ארץ ישראל א, עמ' 95

[19] משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 38-31

[אוצר186-20] משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 186

[קטלוג30-21] ¹ ² ³ ⁴ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 30.

[אוצר50-22] משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 53-50

[אוצר54-23] ¹ ² משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 54

[24] התלמוד הבבלי, מסכת עבודה זרה, דף מג, עמוד א

[אוצר193-25] משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 193

[26] מידע על גיליונית זיכרון - המנורה, באתר התאחדות בולאי ישראל.

[27] בול האומות המאוחדות משנת 2006 שהוקדש למדינת ישראל

[אוצר208-28] משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 208

[29] יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, א', ל"א, ג'

[30] יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, ה', א', 87.

[אוצר207-31] משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 207

[מטבעות57-32] משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 57

[33] פרטי המדליה באתר החברה הישראלית למדליות ומטבעות

[קטלוג100-34] ¹ ² ³ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 100.

[אוצר_105-35] משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 105

[אוצר_218-36] משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 218

[קטלוג1-37] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 1.

[38] מידע על בול יום הבולאות 1991, באתר התאחדות בולאי ישראל.

[קטלוג8-39] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 8.

[קטלוג15-40] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 15.

[קטלוג18-41] ¹ ² ³ ⁴ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 18.

[קטלוג22-42] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 22.

[השלישי110-43] ¹ ² ³ משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 110

[44] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כא, עמוד ב'.

[45] עזריה מן האדומים, מאור עיניים, חלק שלישי - אמרי בינה, פרק נ"ו, מהדורת ד' קסל, וילנה, תרכ"ו, עמ' 451

[46] יוסף עופר, "מדוע טעה רמב"ן בקריאת הכתובת שעל מטבע השקל?", בתוך: תרביץ, פ (תשע"ב), עמ' 261‑264.

[47] יוסף עופר, מצוות "מחצית השקל" והמטבעות שמצא רמב"ן בעכו

[אוצר218-48] משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 218

[49] מידע על בול יום הבולאות 1990, באתר התאחדות בולאי ישראל.

[50] מידע על גיליונית מזכרת המוזיאון לתולדות הדואר והבולאות, באתר התאחדות בולאי ישראל.

[ירוש73-51] ¹ ² ³ מידע על גיליונית זיכרון - ירושלים 73, באתר התאחדות בולאי ישראל.

[חותמות12-52] ¹ ² ³ חותמות אירוע של דואר ישראל, 1998, עמ' 12.

[אוצר219-53] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 219

[קטלוג6-54] בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 6.

[קטלוג54-55] בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 54.

[קטלוג58-56] בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 58.

[57] משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 94-93.

[58] משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 47-46.

[אוצר161-59] משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 161

[אוצר163-60] משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 163

[61] זיהוי המטבע ברשימת מטבעות "יהודה השבויה" שהוטבעו ברומא, המשולב בספרו של יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמודים 164-161

[קטלוג624-62] בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 624.

[63] משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 90.

[אוצר122-64] משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 123-122

[אוצר127-65] משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 140-127

[אוצר221-66] ¹ ² ³ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 221

[שלישי40-67] ¹ ² משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 40

[68] י' נכטיגל ו-א' לין, חותמות אירוע של דואר ישראל - חלק ד', השירות הבולאי, 1998, עמ' 44

[69] תיאור החותמת באתר התאחדות בולאי ישראל

[70] משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 62

[71] משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 56.

[72] מידע על בול נר שישי של חנוכה, באתר התאחדות בולאי ישראל.

[אוצר226-73] משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 226

[אוצר224-74] משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 224

[75] משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 50

[76] משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 59

[מטבעות56-77] ¹ ² משורר, מטבעות היהודים, עמ' 56

[78] קינדלר, מטבעות העיר יפו, עמ' 21

[79] משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 63.

[80] תוספתא, בבא בתרא, ה, ד

[81] ירושלמי, קידושין, פרק א, הלכה א, דף ד, עמוד א

[82] קינדלר, מטבעות העיר יפו, עמ' 50

[קינדלר,26-83] ¹ ² קינדלר, מטבעות העיר יפו, עמ' 26

[קינדלררשימה-84] זיהוי המטבע ברשימת המטבעות המשולבת במאמרו של אריה קינדלר, מטבעות העיר יפו, עמודים 30-27

[מטבעות51-85] ¹ ² משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 51

[86] משורר, מטבעות עתיקים, עמ' 57

[קדמןקיסריה36-87] ¹ ² Kadman, Caesarea Maritima, p.36

[88] Israel Exploration Journal Reader, p.872, הערה 20

[קדמןקיסריה37-89] Kadman, Caesarea Maritima, p.37

[90] Kenneth G. Holum, Caesarea Maritima: A Retrospective After Two Millennia ,p. 376

[קדמןקיסריה-91] ¹ ² Kadman, Caesarea Maritima, p.128

[92] מידע על בול מפעלי מים קדומים בישראל - אמת המים בקיסריה, באתר התאחדות בולאי ישראל.

[קטלוג509-93] בולי ישראל - קטלוג מספר 14, השירות הבולאי, 2008, עמ' 509.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]

[76]

[77]

[78]

[79]

[80]

[81]

[82]

[83]

[84]

[85]

[86]

[87]

[88]

[89]

[90]

[91]

[92]

[93]