לדלג לתוכן

מחפר כווני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחפר כווני בפעולה
נקודת כניסה לקידוח
תשתיות שהותקנו באמצעות קידוח כווני

קידוח כווניאנגלית: Directional boring או horizontal directional drilling או HDD) היא שיטה להתקנת צנרת תת-קרקעית למי שתייה, צנרת ביוב ושאר תשתיות תת-קרקעיות לאורך מסלול תת-קרקעי, תוך הפרעה מינימלית לסביבה. אורך הצנרת המותקנת יכול להגיע עד 4500 מטר וקוטרה יכול להגיע עד 120 ס"מ – כאשר מדובר בהתקנות לאורך קצר יותר.

קידוח כיווני מיושם לצורך העברת כבלי תקשורת וכבלי כוח, קווי מים לשתייה, קווי גז, קווי נפט, צנרת תעשייתית וקווי ביוב. קידוח כיווני היא שיטה מועדפת מהסיבות הבאות:

  • הפרעה מינימלית לתחבורה
  • עלות נמוכה
  • התקנת הצנרת בעומק רב
  • התקנה למרחק גדול
  • זמן ביצוע קצר
  • אפשרויות כיווניות
  • ידידותי לסביבה

אופן הפעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מכונות הקידוח הכיווני משתמשות בנוזל קידוח (בוץ, בנטוניט), ואילו מעט מכונות מתוכננות לשימוש באוויר. נוזל קידוח מעורב בדרך כלל עם ביטוניט ומים וכן עם תוספים לשיפור ביצועי המכונה. כאשר קודחים באדמה רכה, זרם של נוזל בלחץ גבוה חותך את החול באמצעות גרגרים חדים הנמצאים בנוזל הקידוח.

בנוסף, המכונה מזרימה נוזל לתוך פיר הקידוח וגרגירי החיתוך נשאבים בחזרה אל מחוץ לפיר הקידוח יחד עם עפר הקידוח, או מופרדים מכנית במערכת ניקוי. נוזל קידוח מסווג כלא רעיל ויכול לשמש בהתאם, כלומר, לא חייבים לזרוק אותו כאשפה רעילה.

באדמות רכות, מקדח זוויתי משמש לשינוי כוון הקידוח – לשינוי בנתיב הקידוח נעצרת תנועת המנוע והמקדח הכווני מכוון בהתאם לכוון הדרוש.

במקרים של אדמה בלתי יציבה – במערכות מסוימות נעשה שימוש בצינור כפול המונע התמוטטות הדפנות לתוך פיר הקידוח. לאחר סיום הקידוח אל נקודת היעד, המקדח מוסר והצינור המושחל מוצמד למוט הקידוח.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]