מחלת בירגר
 | |
| תחום |
קרדיולוגיה  |
|---|---|
| תסמינים |
נמק |
| טיפול |
|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
460027 |
| MeSH | D013919 |
| סיווגים | |
| ICD-11 |
4A44.8 |
  | |
מחלת בירגר (שם מדעי: Thromboangiitis obliterans) היא מחלה דלקתית, מענף מחלות כלי הדם. המחלה מאופיינת בפקקת ובדלקת חריפות בעורקים ובוורידים בידיים וברגליים, ובפרט בעורקי הרגליים של גברים צעירים מעשנים. מחלת בירגר התגלתה על ידי הרופא ליאו בירגר בשנת 1908.
מאפייני המחלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התסמין העיקרי במחלה הוא כאב באזורים הנגועים. עורקי הגפיים מודלקים וחסומים ותיתכן צליעה סירוגית. לעיתים נגרמים נמק או כיבים (פצעים פתוחים ברקמות שונות בגוף).
אבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבחון המחלה נעשה בעיקר בדרך השלילה. נוסף על שלילת מחלות כלי דם נפוצות יותר אמורים להתקיים מספר מאפיינים לאבחון המחלה:
- 1. גיל צעיר מ-40.
- 2. היסטוריה של עישון.
- 3. איסכמיה בקצות הגפיים.
- 4. שלילה מעבדתית של סוכרת, הפרעות בקרישת הדם ומחלות אוטואימוניות.
- 5. שלילה של תסחיף.
- 6. מופע עקבי בכלי הדם הפגועים.
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם התקדמות המחלה יש מקרים שבהם יש צורך בכריתת היד או הרגל, או חלקים ממנה, על מנת למנוע התפשטות הנמק. בחלק מן המקרים מבוצעים ניתוחים בכלי הדם לשיפור זרימת הדם בגפיים.
המחלה היא חשוכת מרפא, ואין בה טיפול. מצד שני, הפסקת העישון עשויה למנוע, באופן דרסטי, את התקדמות המחלה. באופן פרדוקסלי הלוקים במחלה מתקשים מאוד לחדול מן העישון חרף הסימנים הקליניים הקשים.
טיפול באילופרוסט יכול להקל על החולים באופן משמעותי ולהביא לריפוי הפצעים.
אפידמיולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחלה נפוצה יותר בישראל (אצל בני העם היהודי, ועל כן בטעות יוחסה כמחלה המיוחדת לעם זה), ביפן ובהודו מאשר בארצות הברית ובאירופה. המחלה נפוצה ביותר אצל תושבי בנגלדש המעשנים סיגריות מיוחדות העשויות מטבק חי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחלת בירגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.