מחלקה כלכלית

מחלקה כלכלית היא יחידת מטה בארגון העוסקת בליקוט, ניתוח והגשה של מידע כלכלי ומימוני בצורה זמינה ומתאימה למקבלי החלטות בארגון. עובדיה אוספים מידע העשוי להשפיע על פעילותו. מומחיה מנתחים את המידע על סמך דיסציפלינות בתחומי מדעי הכלכלה ומימון ולאור הניסיון המקצועי של הצוות. הסיכומים נערכים בצורה מובנת, קצרה ונוחה למקבלי ההחלטות בארגון, אשר לעיתים אינם מודעים לרקע ממנו נאסף המידע. כמו כן, תשומת הלב שהם מסוגלים להקדיש לקריאת המידע וקליטתו הוא מוגבל, בהתחשב בכמויות המידע המנותב אליהם. בין השאר, המחלקה הכלכלית עורכת תחזיות על התפתחויות כלכליות ופיננסיות בתחומים המשפיעים על פעילות הארגון, כגון הגידול בתוצר הלאומי למרכיביו, השינויים במדד המחירים לצרכן והתנודות בשערי החליפין.

במחלקה הכלכלית, המכונה לעיתים, המחלקה למחקר כלכלי, מועסקים כלכלנים בעלי רקע בסטטיסטיקה ובמינהל עסקים. בראשה עומד היועץ הכלכלי של הארגון, אשר לעיתים שותף פעיל בהנהלת הארגון. במדינת ישראל, בה יש משקל חשוב לפעילות הכלכלית הממלכתית והציבורית, יש משקל חשוב למעקב השוטף שמקיימת המחלקה אחר ההתפתחויות השוטפות במשק, מגמות צפויות של המדיניות הכלכלית של הממשלה בכלל ושל משרד האוצר בפרט, המדיניות המוניטרית של בנק ישראל ועל התחיקה בשלביה השונים ולמרכיביה.

בהתאם למגוון הפעילויות של הארגון, המחלקה הכלכלית מפתחת פעילות ייחודית בתחומים המשפיעים ישירות על הארגון: מחקר ענפי המשק – הבנייה והתעשייה, מחקרי שוקי הכספים וההון בארץ ובמרכזים החשובים בעולם ומצבה של הכלכלה בינלאומית. בתחומים האחרונים קיים קשר הדוק עם יחידות אחרות בארגון, בעיקר אלו שעוסקים בנושאים באופן שוטף, ולעיתים צוות הכלכלנים עובר לחסותם הישירה.

מקורות מידע

המחלקה הכלכלית היא אחת היחידות אשר אליה מתרכז מגוון רחב של מידע כלכלי ואחר, במידה ויש לו קשר כל שהוא להתפתחויות הכלכליות. המידע נבחן עם קבלתו תוך מתן דגש למידת החיוניות שלו בקרב מקבלי ההחלטות. בחלק מהמקרים, גם כאשר האמינות של המידע אינו ברורה, המידע עבר תוך ציון מקורו הלא-מוסמך. המקורות המקובלים במחלקה הכלכלית הם:

• עיתונות, לכל מדוריה, יחד עם דגש למדורים הכלכליים והפיננסים.
• עיתונות כלכלית ופיננסית, גם כאשר מידת התפוצה שלה אינה רחבה.
• לקט קטעי עיתונות נבחרים, אשר בעזרתם ניתן לבדוק האם סקירת העיתונות הייתה מלאה. במקרים אחרים הלקט כולל תמליל של שידורים באמצעי התקשורת.
• הודעות לעיתונות של מוסדות ממלכתיים ובראש וראשונה: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל ומשרד האוצר.
• פרסומים תקופתיים של המוסדות לעיל, לאחר שנודע באמצעות העיתונות והודעות לעיתונות על הוצאתם לאור.
• עיתונות חו"ל, בעיקר המדורים הבינלאומיים והפיננסיים.

תשומת לב מיוחדת יש למעקב אחרי התפתחות מדדים כלכליים, אשר מקדימים בהופעתם את התפתחות התוצר הלאומי – בייחוד בתחומי ההשקעות: מצב הבנייה והמלאי. להערכת המצב "בזמן אמת" קיים המדד המשולב למצב המשק, המייצגים היבטים שונים של הפעילות הריאלית במשק: מדד הייצור התעשייתי, היבוא ללא נכסי השקעה, הפדיון מהמסחר והשירותים, מספר משרות השכיר במגזר העסקי ויצוא הסחורות והשירותים.

כאשר מתקבלים המדדים הכלכליים על המצב בעבר נערך ניתוח מקיף על המשתמע מכך לגבי ההתפתחויות של הארגון בטווח הקצר, הבינוני והארוך. כמו כן, נבדקת אז מידת החיזוי של הממדים המקדימים ואלו בזמן התהוותם. שכן, החשיבות של המדדים היא לרוב בחיזוי שלהם.

המעקב אחרי הפרסומים דורש התמחות וניסיון, שכן סקירה שטחית, חפוזה ואיטית מדי עלולה להסתיים בכך שמידע חשוב יגיע למקבלי ההחלטות מאוחר מדי ולארגונים מתחרים לפני מקבלי ההחלטות בארגון אליו שייכת היחידה.

הגשת הדיווח

מתוך המקורות נאסף מידע רב ומגוון. על מנת שיהיה זמין ושימושי למקבלי ההחלטות יש לדרג את מידת חשיבותו תוך עריכת תקציר על תוכנו. יש כללים מקובלים בארגון מהי כמות המידע שניתן לספק לכל אחד ממקבלי ההחלטות ובאיזה תדירות. המידע מוגש בכתב ובתרשימים.

על המידע להגיע למקבל ההחלטה, תוך עיבוד מתאים ובזמן הרלונטי. השימוש באמצעי ההצגה סטטיסטיים הכרחי לשם המחשה מהירה של הנתונים הכלולים במידע. במידה ויש תקלות בתחום זה, המוניטין של המחלקה הכלכלית יורד, העלול לגרום לשינויים בצוות הכלכלנים.

מקובל כי המידע הוא סוג של "עצמה" ולכן ניתוב המידע בארגון נעשה במסלולים קבועים מראש. גם אם המידע היה נגיש לציבור הרחב, הוא אינו חייב להגיע באופן זמין למקבלי ההחלטות בארגון. כמויות המידע המתגלות באמצעי התקשורת ובפרסומים היא עצומה. אדם רגיל וכל שכן מקבל החלטה בארגון אינו מסוגל להגיע למידע שעשוי לסייע לו בתפקידו. ללו עזרת צוות המחלקה הכלכלית וצוותים נוספים העומדים לרשותו הוא לא יגיע לחומר הנחוץ לו לשם קבלת החלטות. יחד עם זאת, קיימת מגמה למדר את בעלי התפקידים באשר לקבלת מידע. ולכן המידע מפוזר בארגון בצורה מבוקרת ומגובשת מראש. לנושא יש משקל בארגון הפצת המידע הכלכלי שנאסף על ידי המחלקה הכלכלית.

ניתוח כדאיות

אחד מתחומי הפעילות של המחלקה הכלכלית בארגון הוא ניתוח כדאיות. הניתוח כולל בדיקה של חברות או נכסים העומדים לרכישה או כאלה המיועדים למכירה. למחלקה הכלכלית יש מידע חשבונאי היסטורי, הערכות של שמאיים ומידע ממערכות מידע ממשלתיות וציבוריות. אמידת התמורה הנדרשת בעסקה כוללת, ברוב המקרים, מרכיב שלא ניתן לאמידה מראש. לפי-כך ההערכה של מידת הכדאיות הכלכלית מהווה רק נקודת מוצא לביצוע העסקה: לצורכי מיקוח ולשם השגת גיבוי. במקרים רבים הקשר בינה לבין המחירים שהושגו בפועל אינו חד-משמעי.

כאשר יש בארגון מנהלים תיק השקעות בניירות ערך, המחלקה הכלכלית עוסקת גם בניתוחו. אך כאשר הטיפול הוא מעל לסדר גודל מסוים של התיק הוא עובר למחלקה מיוחדת לכך בתוך הארגון או לגוף חיצוני, אשר מתמחה בניתוח ניירות ערך. החסרון של האפשרות האחרונה היא שלא מגיע אליה מידע פנימי שנאסף בתוך הארגון. בנוסף לכך קיים החשש שהמידע נאסף עבור הארגון ינוצל בצורה עקיפה עבור ארגונים אחרים במשק.

פעולות תקופתיות

המחלקה הכלכלית עורכת סקירות תקופתיות על התפתחויות הכלכליות במשק, כולל תחזיות. בדוחות כספיים המתפרסמים לציבור כלולה לעיתים סקירה כלכלית ומימונית תקופתית הנערכת על ידי כלכלני המחלקה.

היא מכינה עבור מקבלי ההחלטות חומר רקע לקראת דיונים בפורומים ציבוריים בנושרים הקשורים לפעילות הארגון. דיונים הקובעים במידה רבה את מגמות ההתפתחות בארגון. בין השאר, נאסף חומר באופן סלקטיבי לקראת ההכנה של הופעת ראשי הארגון בציבור או בפני רשויות ציבוריות. ראשי הארגון מבקשים להיות מגובים במידע שנאסף על ידי המחלקה הכלכלית, אשר עשוי לסייע לקידום האינטרסיים שלהם ושל הארגון אשר בראשו הם עומדים.

במקרה של אירוע מדיני או אחר היא מפרסמת התרעה על ההשפעות האפשריות על הארגון. לא מעט תשומת לב מוקדש לניתוח ההשפעה הכלכלית על הארגון לתחיקה צפויה מהכנסת ומממשלה.