מחלה שארית מינימלית

מחלה שארית מינימלית (באנגלית: Minimal residual disease, בקיצור MRD) היא המצב בו מעט תאים סרטניים שורדים את הטיפול האנטי-סרטני ונותרים בגוף החולה. ברוב המקרים, התאים הסרטניים לא יזוהו בשיטות האבחנה שקיימות כיום ולכן החולה יוגדר כנמצא ב"נסיגה" (רמיסיה). הימצאות תאים סרטניים לא מאובחנים אלה, שנקראים גם מיקרו-גרורות, היא הגורם העיקרי להישנות מחלת הסרטן (באנגלית: Relapse)^[1].

אפיון

המונח "מחלה שארית מינימלית" נטבע כדי לתאר מחלה סרטנית מינימלית שאין לה תסמינים או סימנים קליניים ושניתנת לאבחון רק בשיטות רגישות ביותר. הימצאות מחלה שארית מינימלית היא הגורם להישנות המחלה במועד מאוחר יותר, כאשר אותם תאים ששרדו את הטיפול האנטי-סרטני, הקרויים גם תאים מיקרו-גרורתיים, מצליחים לשגשג ולגרום לחזרת המחלה^[2]. אבחון הימצאות תאים סרטניים לאחר טיפול אנטי-סרטני הוא חשוב ביותר כיוון שהוא יכול להפריד בין מטופלים אשר סיימו את הטיפול ונמצאים בנסיגה מלאה, ומטופלים אשר סיימו את הטיפול אך זקוקים לטיפולים נוספים כדי למגר את התאים הסרטניים ששרדו ולמנוע את הישנות המחלה^[3]. הסיבות שגורמות לתאים בודדים אלה להתחיל לשגשג ולגרום להישנות המחלה אינן ידועות, אך עדויות שמצטברות מצביעות על כך שלסביבה באיבר אליו הגיעו התאים יש חשיבות רבה בתהליך זה^[4]^[5]^[6].

אבחנה

מספר התאים הסרטניים ששורדים את הטיפול האנטי-סרטני הוא לרוב קטן מאוד ולכן קשה לאבחן את הימצאות התאים הללו בגוף החולה. עם השנים התפתחו שיטות בעלות רגישות גבוהה לזיהוי תאים מיקרו-גרורתיים אלה, המאפשרות לזהות תא סרטני אחד ב-10,000 עד 100,000 תאים. ישנן מספר שיטות אבחנה הנמצאות בשימוש כיום ועושות מאמצים לאבחן הימצאות תאים מיקרו-גרורתיים בגוף החולה^[7].

מיקרוסקופיה

השיטה הוותיקה ביותר לאבחון הימצאות תאים מיקרו-גרורתיים, אך גם השיטה בעלת היעילות הנמוכה ביותר. בשיטה זו נלקחת דגימה מהחולה ונבחנת תחת מיקרוסקופ להימצאות תאים סרטניים באמצעות צביעות היסטולוגיות. היות שמספר התאים המיקרו-גרורתיים השורדים לאחר טיפול אנטי-סרטני נמוך מאוד, שיטה זו איננה יעילה ורגישה מספיק כדי לאתר הימצאות תאים בודדים אלה.

רצפי דנ"א

שיטה רגישה זו מבוססת על איתור רצף דנ"א ספציפי הקיים בתאים הסרטניים באמצעות שיטת "תגובת שרשרת פולמראז" (באנגלית: PCR). הרצפים שנמצאים בשימוש לאיתור תאים הסרטניים מזהים מקטעי דנ"א פגומים המאפיינים את התאים הסרטניים בלבד.

רצפי רנ"א

שיטה רגישה זו מבוססת על איתור רצף רנ"א ספציפי הקיים בתאים הסרטניים באמצעות הפיכת הרנ"א לדנ"א ולאחר מכן שימוש בשיטת "תגובת שרשרת של פולמראז" (באנגלית: PCR). שיטה זו בדרך כלל מבוצעת כאשר אין אפשרות לבצע אבחון מבוסס דנ"א.

הדמיה

שיטות הדמיה מטרתן "לצלם תמונות" של איברים שונים בתוך הגוף. שיטות אלה יעילות רק כאשר גודל הממצאים הוא מעל 1 ס"מ. במקרים כאלה תתאפשר בדיקה באמצעות טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים המאתרת אזורים בגוף בהם יש פעילות חילוף חומרים גבוהה, האופיינית לגידולים ולגרורות.

אימונולוגיה

שיטה רגישה זו משתמשת במנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף, ומזהה חלבונים המבוטאים על גבי תאי דם לבנים. חלבונים מסוימים יבוטאו על גבי תאים אלה רק במצבים סרטניים. עיקר השימוש בשיטה זו נעשה בסרטני דם.

חשיבות

צפי להישנות המחלה

במקרים מסוימים, הימצאות מחלה שארית מינימלית בזמן מסוים במהלך טיפול אנטי-סרטני הוא מדד מצוין לחזות את הישנות המחלה (באנגלית: relapse). למשל, במחלות סרטני דם בילדים, נלקחת דגימה ממח העצם 5 שבועות לאחר תחילת הטיפול האנטי-סרטני. אם בדגימה זו יימצאו תאים סרטניים, אשר יצביעו על סיכוי גבוה להישנות של המחלה, המטופל יקבל טיפול אנטי-סרטני נוסף על מנת למגר את התאים הסרטניים ששרדו ולמנוע את הישנות המחלה.

סימנים מוקדמים להישנות המחלה

לאחר תום טיפול אנטי-סרטני, דגימות מחולים לבחינת הימצאות תאים סרטניים יכולות לשמש כסמנים מוקדמים להישנות המחלה. למשל בלויקמיה מיאלואידית כרונית נלקחת דגימת דם מהמטופלים פרק זמן מסוים לאחר שסיימו את הטיפול האנטי-סרטני באופן קבוע ותדיר, במטרה לאתר תאים סרטניים. הימצאות תאים אלה יכולה להופיע חודשים לפני שיופיעו תסמינים ולכן תאפשר לזהות את הישנות המחלה בשלב מוקדם מאוד, ולטפל בה בהקדם.

טיפול מותאם אישית

רוב החולים מקבלים טיפול אנטי-סרטני בהתבסס על פי סוג הגידול הראשוני, גודלו, מיקומו, האם ישנן גרורות ומדדים נוספים. יחד עם זאת, היות שסרטן איננה מחלה אחידה, חולים שונים זקוקים לטיפולים שונים על מנת להבריא לחלוטין. לדוגמה, בחולים מסוימים 5 שבועות של טיפול כימותרפי יעלים לחלוטין את המחלה ובחולים אחרים תישאר מחלה מפושטת לאחר טיפול זה. ללא אבחון של מחלה שארית מינימלית, רופאים נאלצים לתת לחולים טיפול זהה בידיעה שעבור חולים מסוימים טיפול זה יהיה מעבר למה שהם קוקים לו ועבור חולים אחרים טיפול זה לא יהיה מספיק. היכולת לאבחן מחלה שארית מינימלית יכולה לעזור לרופאים לקבל החלטות לגבי אופי הטיפול האנטי-סרטני לו זקוק החולה.

טיפול

לרוב, הגישה היא להביא את המטופל למצב של נסיגה של הסרטן, כלומר למצב בו אין תסמינים של המחלה, ואז לנסות למגר את התאים הסרטניים ששרדו. לעיתים קרובות השיטות בהן מנסים למגר את התאים הסרטניים ששרדו תהיינה שונות בהן השתמשו בתחילת הטיפול האנטי-סרטני. טיפולים המתמקדים בתאים הסרטניים ששרדו את הטיפול האנטי-סרטני הראשוני יכולים להיות מהבאים:

חזרה על הטיפול הראשוני שניתן בעוצמה חזקה יותר
טיפול עם נוגדנים חד-שבטיים כנגד התאים הסרטניים
הפעלת מערכת החיסון של הגוף שתתקוף את התאים הסרטניים
השתלת מח עצם (בסרטנים מסוימים)

ועוד.

סיכויי הישרדות

מחלה שארית מינימלית היא הגורם העיקרי להישנות מחלת הסרטן - התאים הסרטניים ששרדו את הטיפול האנטי-סרטני הראשוני הם אלה שיגרמו לחזרת המחלה. כאשר ישנה הישנות של מחלת הסרטן, סיכויי ההישרדות אינם גבוהים, כיוון שלרוב מדובר במופע אלים יותר של המחלה מאשר המופע הראשוני. יחד עם זאת, אם המחלה השארית המינימלית מאובחנת בשלב מוקדם באמצעות שיטות האבחנה הרגישות הזמינות כיום, סיכויי ההישרדות יהיו גבוהים יותר. כלומר לאבחון המוקדם של המחלה השארית המינימלית תהיה השפעה על סיכויי השרידות של החולה.

חילוקי דעות

מועד הבדיקה

ישנם חילוקי דעות רבים לגבי המועד בו יש לבחון הימצאות מחלה שארית מינימלית. ישנם כאלה הגורפים כי יש לבחון הימצאות תאים הסרטניים ששורדים את הטיפול האנטי-סרטני מיד לאחר תום הטיפול, יש כאלה הגורפים כי יש לבחון הימצאות תאים אלה מספר חודשים לאחר הטיפול, ויש כאלה הגורפים כי יש לעשות זאת במהלך הטיפול. בסרטנים מסוימים, כגון סרטני דם, מתהווה קונצנזוס בנוגע למועד בחינת הימצאות מחלה שארית מינימלית^[8].

סוג הבדיקה

חילוקי דעות רבים קיימים לגבי סוג הבדיקה שיש לבצע לאבחון מחלה שארית מינימלית. ישנן שיטות רגישות, כגון אלה המחפשות אחר רצפי דנ"א ורנ"א הייחודים לתאים הסרטניים, וישנן כאלה הדורשות התבוננות במיקרוסקופ לשם איתור הימצאות תאים סרטניים. היעילות והרגישות שונות משיטה לשיטה, וכל רופא מחליט אם ואיך לבצע את הבדיקה במטופליו.

משמעות

ישנם חילוקי דעות לגבי משמעות הימצאות מחלה שארית מינימלית. ישנם כאלה הגורפים כי לא כל מחלה שארית מינימלית תגרום להישנות המחלה, וכי היכולת שלה לגרום לכך תלויה בגורמים רבים. המצדדים בגישה זו טוענים כי ייתכן מצב בו הימצאות תאים סרטניים בודדים לאחר טיפול אנטי-סרטני תהיה בטוחה לחולה וכי אין לטפל במצב זה. יחד עם זאת, רוב הקהילה המדעית מאמינה כי נוכחות תאים סרטניים מהווה גורם סיכון משמעותי וכי יש לטפל בהימצאות תאים אלה.

צורך

ישנם סוגי סרטן מסוימים בהם קשה מאוד לטפל, ולכן ישנם חילוקי דעות לגבי הצורך בכלל לאתר מחלה שארית מינימלית בסרטניים אלה. ייתכן שהחולים לא יגיבו היטב לטיפול שניתן להם ולכן תאים סרטניים מסוימים ישרדו, אבל היות שאין טיפול אנטי-סרטני אחר להציע להם, אין סיבה ממשית לאבחן הימצאות התאים בחולים אלה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ Arvelo, F (2013). "Micrometastases: Strategies for detection". Investigacion clinica. 54 (2): 206–25. PMID 23947009.
^ Hensel, JA; Flaig, TW; Theodorescu, D (2013). "Clinical opportunities and challenges in targeting tumour dormancy". Nature reviews. Clinical oncology. 10 (1): 41–51. doi:10.1038/nrclinonc.2012.207. PMID 23183631.
^ Yu, Y; Zhu, Z (2013). "Cell dormancy and tumor refractory". Anti-cancer agents in medicinal chemistry. 13 (2): 199–202. PMID 22934702.
^ Maman, Shelly; Witz, Isaac P. (2013). The Tumor Immunoenvironment. p. 15. doi:10.1007/978-94-007-6217-6_2. ISBN 978-94-007-6216-9.
^ Klein-Goldberg, A; Maman, S; Witz, IP (2013). "The role played by the microenvironment in site-specific metastasis". Cancer letters. doi:10.1016/j.canlet.2013.08.029. PMID 23988268.
^ Maman, S; Edry-Botzer, L; Sagi-Assif, O; Meshel, T; Yuan, W; Lu, W; Witz, IP (2013). "The metastatic microenvironment: Lung-derived factors control the viability of neuroblastoma lung metastasis". International journal of cancer. Journal international du cancer. 133 (10): 2296–306. doi:10.1002/ijc.28255. PMID 23649556.
^ Iinuma, H; Watanabe, T (2012). "Development of minimal residual cancer cell research". Nihon Geka Gakkai zasshi. 113 (2): 177–84. PMID 22582577.
^ Schrappe, M (2012). "Minimal residual disease: Optimal methods, timing, and clinical relevance for an individual patient". Hematology / the Education Program of the American Society of Hematology. American Society of Hematology. Education Program. 2012: 137–42. doi:10.1182/asheducation-2012.1.137. PMID 23233572.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[1] Arvelo, F (2013). "Micrometastases: Strategies for detection". Investigacion clinica. 54 (2): 206–25. PMID 23947009.

[2] Hensel, JA; Flaig, TW; Theodorescu, D (2013). "Clinical opportunities and challenges in targeting tumour dormancy". Nature reviews. Clinical oncology. 10 (1): 41–51. doi:10.1038/nrclinonc.2012.207. PMID 23183631.

[3] Yu, Y; Zhu, Z (2013). "Cell dormancy and tumor refractory". Anti-cancer agents in medicinal chemistry. 13 (2): 199–202. PMID 22934702.

[4] Maman, Shelly; Witz, Isaac P. (2013). The Tumor Immunoenvironment. p. 15. doi:10.1007/978-94-007-6217-6_2. ISBN 978-94-007-6216-9.

[5] Klein-Goldberg, A; Maman, S; Witz, IP (2013). "The role played by the microenvironment in site-specific metastasis". Cancer letters. doi:10.1016/j.canlet.2013.08.029. PMID 23988268.

[6] Maman, S; Edry-Botzer, L; Sagi-Assif, O; Meshel, T; Yuan, W; Lu, W; Witz, IP (2013). "The metastatic microenvironment: Lung-derived factors control the viability of neuroblastoma lung metastasis". International journal of cancer. Journal international du cancer. 133 (10): 2296–306. doi:10.1002/ijc.28255. PMID 23649556.

[7] Iinuma, H; Watanabe, T (2012). "Development of minimal residual cancer cell research". Nihon Geka Gakkai zasshi. 113 (2): 177–84. PMID 22582577.

[8] Schrappe, M (2012). "Minimal residual disease: Optimal methods, timing, and clinical relevance for an individual patient". Hematology / the Education Program of the American Society of Hematology. American Society of Hematology. Education Program. 2012: 137–42. doi:10.1182/asheducation-2012.1.137. PMID 23233572.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]