מזרקת לינדוורם

מזרקת לינדוורם (בגרמנית: Lindwurmbrunnen), הנמצאת ב"כיכר החדשה" (Neuer Platz) בעיר קלגנפורט, בקרינתיה שבאוסטריה, היא אחד מסמלי העיר ומציגה את החיה שבסמלה של העיר, "לינדוורם".

האגדה על הלינדוורם

הלינדוורם היה לסמלה של העיר קלגנפורט בעקבות אגדה עתיקה על הקמתה של העיר.^[1]

על פי האגדה העתיקה, בעת עתיקה שבה האזור שבין אגם ורטרזה (אנ') לנהר דראו היה ביצה בלתי עבירה, מעטים היו נכנסים לסבך. אם פרה הייתה נכנסת, היא לא הייתה שבה, ואם הרועה היה יוצא בחיפושים אחריה, גם הוא לא היה שב. איש לא ידע מי מסתתר בתוך הביצה, משום שכל מי שנכנס אליה, לא חזר מעולם. לעיתים רחוקות נשמעה נהמה עמומה או יללה נוראה מתוך הערפל.

דוכס קרינתיה קאראסט (Karast) פקד על האמיצים שבחייליו לחקור את התעלומה, למצוא את המפלצת המתחבאת בין הצללים ולהרוג אותה. הם לא הצליחו, מפני שהפחד שקינן גם בלבם של האמיצים שבהם מנע מהם להמשך הלאה במסעם. הדוכס הכריז כי מי שיביס את המפלצת, בין אם בכוח, בין אם בערמומיות, כל הארץ תהיה רכושו, והוא ישוחרר לחופשי אם יהיה מדובר בעבד. מספר עבדים אמיצים החליטו לנסות את מזלם. בקצה הביצה נבנה מגדל מבוצר, שממנו ניתן היה לצפות באויב. שור שמן שעליו דוקרני ברזל נקשר לרצועה, וקולו המפוחד נשמע למרחקים. לאחר זמן לא רב יצאה מתוך הביצה תולעת מכונפת מכוסה כקשקשים. היא החלה לאכול את השור השמן, אך הברזל נתקע בגרונה והכאיב לה. אז יצאו מתוך המגדל המבוצר העבדים, והכניעו את הלינדוורם האיום, והאזור נפתר מאסונות. במקום שבו עמד המגדל הוקמה טירה, שבמשך השנים הפכה לעיר קלגנפורט.

היסטוריה

המזרקה נבנתה בשנת 1583. במשך זמן רב יוחסה עבודת הבנייה לאולריך ואנדראס פוגלזאנג (Ulrich und Andreas Vogelsang), אך בונה הפסל הוא ככל הנראה אמן שאת שמו איננו יודעים. החומר ממנו נבנתה המזרקה הוא צפחת כלוריט שהובאה מההר הקרוב קרויצברגל (Kreuzbergl), שממנה נבנה גם ה"לאנדהאוס" (Landhaus) של העיר. הלינדוורם גולף מתוך בלוק אחד של החומר. הפסל המונומנטלי מתאר את החיה עם פיה פתוח לרווחה, ממנו זורמים מים, וכן את כנפיה הפרושות לרווחה. הפסל מנסה לתאר באמצעיו התמציתיים את האיום שמציגה החיה. הסגנון יכול להתפרש בתור מנייריזם, כמו גם אמנות רומנסקית.

ראשה של החיה מבוסס על גולגולת של קרנף צמרירי שנמצאה באזור ב-1335, ונתפסה בטעות כראשו של דרקון או לינדוורם. כיום נשמרת הגולגולת במוזיאון של קרינתיה.^[2]

בשנת 1593 הועבר הפסל השלם, במשקל 6 טונות, למקומו הנוכחי, על ידי 300 צעירים לבושי לבן. במקור, פנה ראשו של הלינדוורם לכיוון צפון. בתחילה לא הייתה זו מזרקה, אף על פי שבנייתה תוכננה כבר בשלב ההתחלתי. המזרקה נוספה לראשונה בשנת 1624, וככל הנראה באותו זמן הוצב בכיוון ממזרח למערב. ב-1634 נוסף למזרקה סריג ברזל עם פרחים וסמל העיר בסגנון הרנסאנס המאוחר על ידי גאורג טיליץ (Tillitz). בבסיס האנדרטה מוצבים סמלו של "אדון העיר" (Burggraf) וסמל קרינתיה לצד סמלים נוספים. בעבר היה הסריג צבוע.

פסל הרקולס נוסף למזרקה בשנת 1636 על ידי אמן החצר של גורק, מיכאל הנל (Michael Hönel). הרקולס אוחז האלה, אף שהוא מפחית את ההשפעה ההרלדית של המזרקה, מעלה את זיכרון האגדה על הקמת קלגנפורט, שבעקבותיה היה הלינדוורם לסמלה של העיר.

בשנת 1972 הועבר הפסל מערבה, אל מיקומו הנוכחי, בשל הקמת חניון תת-קרקעי מתחת לכיכר. ב-1997 עברה המזרקה שיפוץ כללי בווינה במשך שלוש שנים. ב-2013 היה צורך בשיקום חלקי לאחר שהתגלו סדקים בזנב הלינדוורם.^[3] החל באפריל 2017, נעשה שיפוץ נוסף: סדקים קטנים בשתי הדמויות טויחו, ונוסף לפסל כלוריט נוספת, שהובאה מקרויצברגל, ממנו הובא החומר בעת הקמת הפסל.^[4]

מזרקת לינדוורם ובית העירייה החדש
חריטת עץ של הפסל משנת 1880
פירוט: הלינדוורם והרקולס.
פירוט: סמל קרינתיה שעל הפסל