מורטן מולר

מורטן מולר
Morten Müller
לידה	13 בפברואר 1828; Holmestrand, נורווגיה
פטירה	10 בפברואר 1911 (בגיל 82); דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מקום לימודים	האקדמיה לאמנות של דיסלדורף
הושפע על ידי	הנס גודה, Adolph Tidemand
יצירות ידועות	Evening in the Norwegian Mountains, View of Ulriksdal from the South

מורטן מולר (בנורווגית: Morten Müller‏; 29 בפברואר 1828 – 10 בפברואר 1911) היה צייר נוף נורווגי בבית הספר דיסלדורף.^[1]

ביוגרפיה

מורטן מולר היה בנו של סוהר במשטרה באותו שם, שאיפשר לו להתאמן על פי כישרונו. הוא התחיל לימודים ראשונים אצל לארס הנסן בטרונדהיים.

בשנת 1847 נסע לדיסלדורף ללמוד אמנות, תחילה היה תלמידו הפרטי של אדולף טידמן והנס גודה, לימים סטודנט של האקדמיה המקומית לאמנות בהנהלת יוהאן וילהלם שירמר ורודולף ויגמן. הוא הושפע מאוד מאוגוסט קפלן והאחים אטנבאך.

בשנת 1848, עקב המהפכה, חזרו כל הנורווגים מדיסלדורף לנורווגיה.

בין השנים 1850 עד 1851 התגורר זמנית בסטוקהולם. ושם פגש את מרקוס לארסון, איתו צייר יחד תמונות. בשנים 1850 עד 1866 התגורר שוב בדיסלדורף, שם הרגישו הציירים הנורווגים קרובים יותר לאמנות העכשווית מאשר במולדתם. רק בקיץ נסע חזרה לביתו.^[2]

מולר התחתן ב-27 בספטמבר 1857. בשנת 1863 הוא הכיר את הסופר הנורווגי ביירנסטרנה ביורנסון בדיסלדורף.

כתוצאה ממלחמת גרמניה עבר מולר חזרה לכריסטיאניה בשנת 1866.

לאחר מותו של יוהאן פרדריק אקרסברג, הוא השתלט על בית הספר לציור בכריסטיאניה, שנוסד בשנת 1859, אך נאלץ לעזוב לאחר סכסוך עם הצייר קנוד ברגסליאן, שהיה פעיל גם שם בשנת 1873.

לאחר מכן עבר בפעם השלישית לדיסלדורף, שם שהה. משנת 1894 ועד מותו בשנת 1911 והיה חבר בעמותת האמנים דיסלדורף מלקסטן. ציירי הנוף לודביג מונטה ופרדיק בורגן (1852–1907) היו תלמידיו.

יצירתו

מולר צייר את הנוף הנורווגי על כל גווניו, פיורדים, אגמים, מפלים, יערות וחופים. סגנונו התאים למסגרת בית הספר בדיסלדורף, במיוחד לקו שיואהן שירמר העביר את שיעור ציור נוף בשנת 1850.

המפורסמים ביותר מבין ציוריו הם תיאורי יערות אורן, בהם בדרך כלל מציצים אגמים קטנים או נוף של פיורד.

מוטיב נפוץ נוסף של מולר היה תצפית מוגבהת, בדומה למודל ציור הנוף ההולנדי של המאה ה-17. אולם מולר העביר זאת לנוף הנורדי ההררי שאת מאפייניו ביקש לשמר. הוא גם הבדיל את עצמו ממוריו על ידי עבודות המכחול הגסות שלו. הנופים המורכבים מראים תמיד אנשים או עקבות של אנשים. בנוסף, מילר צייר גם בחוץ באוויר הפתוח בפורמט קטן, עליו חתם.

לאחר 1880 אופנת הנוף האידיאלי נעשתה מיושנת ומולר נאלץ לקבל ביקורת מצד הצעירים, כגון כריסטיאן קרוהג. נופי האורן כבר לא היו מבוקשים, וכמו רוב הציירים הנורווגים של אותה תקופה, הוא החל לצייר נופי פיורדים לתיירים. תמונותיו נעשו קלילות ואווריריות יותר.

מולר הציג גם בתערוכות עולמיות בשנים 1855, 1862, 1867, 1873 ו-1898.

בשנת 1874 הוא הפך לחבר באקדמיה של סטוקהולם, צייר החצר 1875.

ציוריו הוצגו על ידי אגודות האמנות כריסטיאניה, ברגן וטרונדהיים, ונקנו על ידי המלך השוודי ועל ידי פרידריך וילהלם הרביעי.