לימוד נהיגה בישראל

לימוד נהיגה הוא החלק המעשי של הכשרת הנהג לקראת קבלת רישיון נהיגה, לצד החלק של לימוד עיוני ("מבחן תיאוריה"). בישראל, עיקר לימוד הנהיגה מתבצע בעזרת מורים לנהיגה שהוסמכו לכך על ידי משרד הכלכלה בפיקוח משרד התחבורה. אפשרות חוקית אחרת בישראל היא לימוד נהיגה באמצעות קרובי משפחה מדרגה ראשונה, למי שעומד בקריטריונים הדרושים. בפועל האפשרות השנייה נדירה, בשל העלות הגבוהה הכרוכה בהסבת הרכב הפרטי לרכב לימוד, הביטוח הנדרש והמיומנות הנדרשת מצד המדריך למניעת תאונה במהלך הלימוד.

שיטת הלימוד

במדינת ישראל ניתן להיבחן במבחן תאוריה לרכב בגיל 15 ושישה חודשים ולהתחיל בלימודים המעשיים בגיל 16 ושישה חודשים, במבחן הנהיגה המעשי ("טסט") ניתן להיבחן החל מגיל 16 ותשעה חודשים (לאופנוע ניתן להיבחן החל מגיל 16). לפני תחילת הלימוד המעשי, נדרש התלמיד להוציא "טופס ירוק" (רש"ל 18), לעבור בדיקת ראייה ובדיקה רפואית. לפני או תוך כדי הלימוד המעשי, נדרש התלמיד לעבור מבחן עיוני (תאוריה) ולענות נכונה על לפחות 26 מתוך 30 שאלות רב-ברירתיות על סוגי תמרורים, חוקי התעבורה ומערכות הרכב.

הלימוד המעשי מתבצע ברכב לימוד נהיגה: רכב רגיל שעבר הסבה כדי להכשירו ללימוד נהיגה. הרכב כולל דוושות כפולות, לפחות דוושת בלם. הדוושות מחוברות לדוושות הרגילות של הרכב בעזרת מוטות, כך שניתן להפעילן גם מהמושב של המורה (מושב הנווט). ישנם כלי רכב עם מערכות עזר נוספות, כגון כפתור התנעה נוסף וכפתורי איתות. רכב הלימוד מסומן באמצעות "כובע" מגנטי עליו רשומה האות ל.

תלמיד הנהיגה נדרש ל-28 שיעורי נהיגה מעשיים, לפחות, בני 40 דקות כל אחד. נושאי הלימוד המעשי מפורטים בכרטיס התלמיד, המחולק לארבעה שלבים: תפעול הרכב, הדרך, התנועה ומשימות נהיגה מיוחדות. בסך הכול נדרש התלמיד ללמוד 52 משימות נהיגה. לאחר שעבר שיעור מסכם אצל המורה אצלו למד, על התלמיד לעבור מבחן פנימי על ידי "מנהל מקצועי" מבית הספר לנהיגה בו הוא לומד.

לימודי נהיגה במימון הצבא

שיעור נהיגה על רכב כבד בצה"ל

מועמדים לשירות ביטחון יכולים ללמוד נהיגה על רכב כבד (רישיון C1) בטרם גיוסם במימון הצבא, ולאחר גיוסם הם מיועדים לשרת כנהגי משא בצה"ל. ישנם חיילים אשר לומדים נהיגה על רכב כבד לאחר גיוסם, במסגרת הצבא. חיילים ששירתו כנהגים וחתומים על מילואים, זכאים לשדרג את רישיון הנהיגה ל-C על חשבון הצבא. כמו כן, חיילים משוחררים יכולים לממן את לימודי הנהיגה שלהם באמצעות דמי הפיקדון לחיילים משוחררים.

המבחן המעשי – "טסט"

ערך מורחב – מבחן נהיגה מעשי

במבחן מעשי לנהיגה ברכב פרטי ניתן להיבחן החל מגיל 16 ותשעה חודשים.

מבחן הנהיגה המעשי נערך על ידי בוחן של משרד התחבורה. לרוב, נערך המבחן לשני תלמידים בו זמנית, כלומר, אחד נבחן ולאחר זמן מה התלמידים מתחלפים. המבחן מתבצע על הרכב של המורה, שבו למד התלמיד לנהוג.

במבחן נבדקת רמת הידע של התלמיד בתחום השליטה ברכב, השתלבות בתנועה, התנהגות נכונה ובטוחה בדרך, פניות, חציית צמתים, עקיפה, ביצוע חנייה, מהירות, שמירת מרחק, התחשבות בהולכי רגל ועוד.

משך המבחן כ-20 דקות לרכב דו-גלגלי, 30 דקות לרכב פרטי ו-60 דקות לרכב משא כבד ואוטובוס.

עד שלהי שנות ה-70 של המאה ה-20 היה ניתן לקבל תוצאות מבחן מעשי במקום מהבוחן, אך כיום התוצאות אינן מתקבלות באופן ישיר, אלא נמסרות על ידי משרד התחבורה לבית הספר לנהיגה, כמה שעות לאחר תום המבחן, ובנוסף הן מתפרסמות באתר רשות הרישוי של משרד התחבורה.

בעבר עמד גובה התשלום למורה הנהיגה עבור העמדת רכבו למבחן נהיגה עד לגובה המחיר של שיעור נהיגה. עם זאת, לא התקיים פיקוח על הוראת חוק זו ופעמים רבות נקבע מחיר גבוה יותר. שינוי בחוק העמיד את התשלום על פי המלצת האיגוד המקצועי של מורי הנהיגה על 400 שקלים, בנוסף לאגרת מבחן שעמדה על סך 141 שקלים. החל מסוף 2014 החל פיקוח על מחיר העמדת הרכב למבחן מעשי, מכוח צו פיקוח בעניין על סך של 229 ש"ח.

במרץ 2016 יצא שר התחבורה ישראל כץ ביוזמה להפעיל את מערך הבוחנים על ידי שני זכיינים במיקור חוץ. בעקבות זאת, הכריז ועד הבוחנים בגיבוי ההסתדרות על סכסוך עבודה, ולאחר מכן פתח בעיצומים ומאוחר יותר אף בשביתה. ההסתדרות אף השביתה עובדים נוספים במגזר הציבורי במחאה על יוזמה זו ויוזמות דומות נוספות. מיוני 2018 המבחן מתבצע על ידי שתי זכייניות.

בתקופת משבר הקורונה, משרד התחבורה ומשרד הבריאות גיבשו נהלים למניעת הידבקות בנגיף, בין ההנחיות שגובשו נכללו הצבת מחיצת ניילון ברכב כדי להפריד בין המורה לתלמיד, איסור על מורים מעל גיל 67 שנים ללמד נהיגה, איסור על הסעת יותר מתלמיד אחד ברכב, חובת נהיגה בחלונות פתוחים, חובת עטיית מסכות, וחתימה על הצהרת בריאות. כמו כן הוצאו הנחיות הנוגעות למבחן הנהיגה המעשי (טסט), במסגרתן בזמן מבחן יורשה להימצא תלמיד אחד בלבד ברכב (בניגוד לשני תלמידים טרם מגפת הקורונה).

עם קבלת רישיון הנהיגה

ערך מורחב – נהג חדש

לפי תקנות התעבורה, עם קבלת רישיון הנהיגה (וביצוע התשלום עבורו) מחזיק הנהג בסטטוס של נהג חדש למשך שנתיים, במהלכן עבירות תנועה חמורות (מהתוספת השלישית) עלולות לגרור עיכוב חידוש רישיון הנהיגה ומבחני נהיגה חוזרים. בנוסף, על הנהג החדש להצמיד לשמשה האחורית של מכוניתו שלט, המציין כי הוא נהג חדש.

בששת החודשים הראשונים לאחר קבלת רישיון הנהיגה, אם הנהג מתחת גיל 24, חייב לשבת לצידו של הנהג החדש מלווה. בשלושת החודשים הראשונים הליווי נדרש בשעות היום והלילה ובשלושה החודשים הנוספים הליווי נדרש רק בלילה, בין השעות: 21:00–6:00. המלווה צריך להיות: בן 24 ומעלה, בעל רישיון נהיגה תקף מאותה דרגה לפחות חמש שנים, או אדם בן 30 ומעלה עם רישיון נהיגה תקף מאותה דרגה לפחות שלוש שנים או מורה לנהיגה עם רישיון נהיגה תקף מאותה דרגה לפחות חמש שנים, גם אם גילו מתחת לגיל 24. כמו כן, המלווה חייב להיות כשיר לנהיגה בעת הליווי – כלומר עליו להרכיב משקפיים אם הוא צריך להרכיבם כשהוא נוהג, ואסור שיהיה תחת השפעת אלכוהול. אם המלווה לא כשיר לליווי, הוא לא ייחשב כמי שביצע דבר עבירה והאחריות תוטל על הנהג החדש^{[דרוש מקור]}.

נהג חדש שגילו פחות מ-21 לא מורשה להסיע יותר משני נוסעים ברכב מלבדו גם לאחר תום תקופת חובת הליווי, אלא אם כן יושב לצידו מלווה.

ראו גם

• מבחן נהיגה עיוני
• מבחן נהיגה מעשי
• נהג חדש

קישורים חיצוניים

• רשימת בתי הספר לנהיגה בפיקוח ואישור משרד התחבורה
• אסנת ניר, קים לגזיאל, בניגוד למגמה העולמית: צעירי ישראל להוטים ללמוד נהיגה – למרות העלויות, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2021