לדלג לתוכן

מוצא עילית

(הופנה מהדף מוצא עלית)
מוצא עילית
רחוב במוצא עילית
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎637 מטר
תאריך ייסוד 1933
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 1,645 תושבים
(למפת ירושלים רגילה)
 
מוצא עילית
מוצא עילית
31°47′38″N 35°09′28″E / 31.7938236757914°N 35.1576664639112°E / 31.7938236757914; 35.1576664639112
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית מטה יהודה
באדום - מוצא עילית
בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
9 מתוך 10

מוצא עילית הוא יישוב קהילתי בעל אופי כפרי הממוקם מעל עמק מוצא על גבי ההר שבין מוצא תחתית למבשרת ציון.

הגישה ליישוב היא דרך הכביש המפותל המכונה: "שבע האחיות", או דרך כביש 1 הישן, ישירות לאזור התחתון של היישוב.

מבחינה מוניציפלית, היישוב שייך למועצה האזורית מטה יהודה.

כביש שבע האחיות מטפס ממוצא עילית למבשרת ציון ולקסטל, מימין קטע מכביש מ"ס 1 שהחליף את כביש שבע האחיות בדרך ירושלים - תל אביב.
כביש שבע האחיות מטפס ממוצא עילית למבשרת ציון ולקסטל, מימין קטע מכביש מ"ס 1 שהחליף את כביש שבע האחיות בדרך ירושלים - תל אביב.

מוצא עילית הוקמה בשנת 1933 כמושב עובדים על אדמות האיכר שמואל ברוזה, על ידי בני המושבה הוותיקה מוצא (תחתית) וקבוצת פועלים מירושלים. אנשי המושב התפרנסו מגידול פרות לחליבה, וכן מעבודה בבית ההבראה הסמוך, ארזה, שהיה הגדול והחשוב מסוגו ומאירוח קייטנים.
בימי המרד הערבי הגדול (19361939) היה במקום בסיס יחידת הנודדת, כוח הגנה נייד בראשות יצחק שדה. בינואר 1948 פונה המושב מתושביו ובמקום השתכנה מפקדת חטיבת עציוני, כאשר בית ההבראה "ארזה" שימש כבית חולים שדה. תושבי המקום חזרו למוצא עילית עם תום מלחמת העצמאות.

בשנת 2013 החלה בנייה של 220 יחידות דיור במדרון שבין מוצא עילית למעון הרופא, שבו שכן בית ההבראה ארזה, ומספר בניינים היסטוריים בתהליך של שימור וישמשו כשטחים ציבוריים[3].

כיום, היישוב הוא יישוב קהילתי ורבים מתושביו הם בעלי מקצועות חופשיים, המתפרנסים באזור.

מוצא עילית

אופי היישוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב כולל מגוון גילאים ובשנים האחרונות נוספו למוצא עלית משפחות צעירות, ותושביו מהווים קהילה פעילה החוגגת יחד פסטיבלים, חגים ואירועים תרבותיים מגוונים.

ביישוב שלושה גני ילדים חילוניים. ילדי היישוב לומדים בבית הספר היסודי הממלכתי עין הרים שליד סכר בית זית. בתיכון לומדים ילדי מוצא עלית במגוון תיכונים באזור (תיכון עין כרם) ובירושלים (ליד"ה, בויאר, התיכון למדעים ולאמנויות, האקדמיה למוסיקה ולמחול ועוד).

ביישוב פעילה תנועת נוער בשם התנועה החדשה, וחברים בה עשרות ילדים ובני נוער מכיתה ג' ועד י"ב, העורכים פעילויות מדי שבוע, וכן בחגים ובחופשים.

בחלק העליון של מוצא עלית ישנו מעון למבוגרים, מחלקה סיעודית ומרכז החלמה והבראה בשם "נוה עמית – מעון הרופא".

בית ההבראה ארזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הבית הלבן"
ערך מורחב – ארזה

בשנת 1923 הוקם ליד מוצא בית ההבראה "ארזה" או בשמו המלא, "ארזה – בית הבראה לחלוצים". מדובר היה בגלגולו של רעיון שהעלה עוד בנימין זאב הרצל. בית ההבראה הוקם על ידי ההסתדרות הכללית. הוא פתח את שעריו לציבור הרחב ב-1924 ובו כשישים מיטות. דוד רמז הציע לקרוא למקום "ארזו" על שם ארזו של הרצל, אך בהמשך הלכה ותפסה המקבילה הנקבית, שהתקבלה לבסוף – "ארזה".

בתחילה שימש המבנה בעיקר לטיפול בבעיות במערכת העיכול והוא תיפקד כמוסד רפואי של ממש. עם הזמן החלה הפעילות במקום להיות יותר ויותר אינטנסיבית. לאחר מלחמת העצמאות, עם סיום הקרבות באזור, שוקם בית ההבראה וחזר לפעילות מלאה. בשנות השמונים הוסב המתחם למרכז כנסים והשתלמויות.

ב-2019 החל תהליך שימור ושיקום של הבניינים ההיסטוריים, ובהם בית ההארחה ארזה. במתחם המחודש יהיו ארכיון, ספרייה ומרכז תרבות.

בחורשה המצויה ליד בית ההבראה ניטע עץ, בסוף 1898, בעת ביקורו בארץ ישראל של הרצל ודוד וולפסון. הם נטעו במקום עצים: (הרצל נטע ארז ווולפסון נטע דקל). באופן מקרי העץ, שניטע כסמל לחידוש ההתיישבות היהודית באזורי יהודה, ניטע בדיוק בתאריך שבו פורסמה לימים הצהרת בלפור (2 בנובמבר). הארז שניטע באותו יום קיבל בספרות ובעיתונות את השם "ארז הרצל". המקום הפך לסוג של אנדרטה וחקלאי מוצא שמרו עליו. במהלך מלחמת העולם הראשונה נפגע האתר והעצים נפגעו קשות, ככל הנראה כתוצאה מפגיעה של ערביי הכפרים השכנים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מוצא, סיפור ארצישראלי, מ'.וז. ברוזה, ירושלים, 1994

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוצא עילית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ אורי חודי, ‏אזורים תבנה פרויקט במוצא עלית בהשקעה של 700 מ' ש', באתר גלובס, 13 בדצמבר 2013