לדלג לתוכן

מופריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מופריד
מיקומו של מופריד בקבוצת רועה דובים
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים רועה דובים
שמות נוספים η ברועה דובים, גליזה 534, HD 121370
סוג תת-ענק צהוב
בהירות נראית 2.68[1]
סיווג ספקטרלי G0 IV[1]
עלייה ישרה 13ʰ 54ᵐ 41.08ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏51.79″ ‏23′ ‏18°‏+ מילי-שניות קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.4
מרחק 37 שנות אור
11.34 פארסק[1]
רדיוס 2.7[2] רדיוסי שמש
מסה 1.7[2] מסות שמש
עוצמת הארה פי 9 מהשמש
טמפרטורה 6,100[2] K
מהירות סיבוב 13.5[2] ק"מ/שנייה
גיל 2,400[3] מיליון שנים
מהירות רדיאלית 5.77111±0.007471 קילומטר לשנייה
היסט 87.75±1.24 אלפיות של שניות קשת
מתכתיות 0.359 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת
כוכבים נלווים מופריד B
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוּפְרִידערבית مفرد الرامح "מופריד אל-ראמי" - היחיד עם החנית) או η ברועה דובים, נקרא גם גליזה 534, הוא כוכב שנמצא במרחק של כ-37 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים רועה דובים. עם בהירות נראית מדרגה 2.68 זהו הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצה.

מופריד הוא כוכב־התקן של המחלקה הספקטרלית G0IV.

מופריד הוא תת-ענק צהוב מסוג ספקטרלי G0 IV, מסתו כ-1.7 מסות שמש, רדיוסו כ-2.7 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו כ-6,100 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 9 מעוצמת ההארה של השמש. מדידות ספקטרוסקופיות של אורו מצביעות על קיומו של בן זוג עמום מאוד שלא ניתן לראותו באופן ישיר ושמקיף את מופריד בזמן הקפה של 494 ימים (כשנה ושליש). ככל הנראה בן הזוג הוא ננס אדום.[2] במרחק זוויתי של כ-2 דקות קשת נמצא כוכב עמום עם בהירות מדרגה 9, אך הוא אינו קשור למופריד ורק נמצא באותו הכיוון.

למופריד יש מתכתיות גדולה פי 2 מזו של השמש והספקטרום של אורו מראה על שכיחות גדולה במיוחד של נתרן, גופרית, צורן, קובלט וניקל.[4] גילו של הכוכב מוערך בקרוב ל-2.5 מיליארד שנים והוא ככל הנראה סיים את שלב היתוך המימן שבליבתו להליום והיתוך המימן עבר לשכבות חיצוניות יותר, מה שגורם לכוכב להתחיל בתהליך של התפשטות והתקררות בדרך להפוך לענק אדום. בשל קרבתו למערכת השמש הוא נכלל בקטלוג גליזה לכוכבים קרובים.[5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מופריד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 SIMBAD: Muphrid
  2. ^ 1 2 3 4 5 G. T. van Belle, D. R. Ciardi, & A. F. Boden: Measurement of the Surface Gravity of η Bootis, The Astrophysical Journal, Vol. 657, Iss. 2, p. 1058 (2007)
  3. ^ D. B. Guenther, T. Kallinger, P. Reegen, W. W. Weiss, J. M. Matthews, R. Kuschnig, S. Marchenko, A. F. J. Moffat, S. M. Rucinski, D. Sasselov & G. A. H. Walker: Stellar Model Analysis of the Oscillation Spectrum of η Bootis Obtained from MOST, The Astrophysical Journal, Vol. 635, Iss. 1, p. 547 (2005)
  4. ^ S. Feltzing & G. Gonzalez : The nature of super-metal-rich stars. Detailed abundance analysis of 8 super-metal-rich star candidates, Astronomy & Astrophysics, vol. 367, p.259 (2001)
  5. ^ W. Gliese: Catalogue of Nearby Stars., p. 60 (Edition 1969)