לדלג לתוכן

מוסטפה פורמוחמדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוסטפה פורמוחמדי
مصطفی پورمحمدی
לידה 9 במרץ 1960 (בן 64)
קום, המדינה האימפריאלית של איראן
מדינה איראןאיראן איראן
השכלה אוניברסיטת משהד
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה אגודת אנשי הדת הלוחמים
pourmohammadi.ir
שר המשפטים של איראן
15 באוגוסט 2013
שר הפנים של איראן
24 באוגוסט 2005 – 15 במאי 2008
(שנתיים)
מהדי האשמי (בפועל) ←
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוסטפא פורמוחמדי (בפרסית: مصطفی پورمحمدی; נולד ב-9 במרץ 1960) הוא פוליטיקאי ותובע איראני, שכיהן בתפקידים שונים בממשל האיראני. הוא היה שר הפנים מ-2005 עד 2008 ושר המשפטים מ-2013 עד 2017. לפי הדיווחים, פורמוחמדי מעורב בהוצאה להורג של אסירים ב-1988.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמוחמדי נולד בקום ב-1960.[2][3] עם זאת, אירנ"א מדווחת על שנת הולדתו כ-1959.[4]

הוא התחנך לפסיקה אסלאמית, עקרונות פסיקה ופילוסופיה בסמינר הגקאני בקום[2][5]. הוא השלים את השכלתו בחוץ-משפט ובעקרונות במשהד, קום ובטהראן.[2] הוא בעל תואר במשפטים ברמה ארבע ובמשפט אסלאמי, המקביל לדוקטורט.[2]

פורמוחמדי היה תובע של בית המשפט המהפכני בבנדר עבאס, קרמנשה ומשהד מ-1979 עד 1986.[4] לאחר מכן שימש כתובע בבית המשפט המהפכני של הכוחות המזוינים באזורי המערב ב-1986.[6]

הוא מונה לסגן שר המודיעין בשנת 1987 תחת שר המודיעין דאז חוג'ת אל-אסלאם עלי פלאחיאן במהלך כהונתו של הנשיא לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני[2][7]. הוא גם מונה למנהל מנהלת מודיעין נגד במשרד.[8] בשנים 1997 עד 1998 שימש פורמוחמדי כמנהל מנהלת קשרי החוץ של המשרד.[8] כהונתו כסגן שר המודיעין הסתיימה ב-1999.[9][10]

בנוסף, הוא שימש בפועל סגן שר ההסברה בין השנים 1997 ל-1999.[4] הוא גם כיהן כחבר וראש חבר הנאמנים של המרכז למסמכי המהפכה האסלאמית. הוא מונה על ידי המנהיג העליון חמינאי לראש המחלקה הפוליטית והחברתית של משרדו ב-2003.[4]

ב-24 באוגוסט 2005, מונה פורמוחמדי לשר הפנים על ידי נשיא איראן דאז מחמוד אחמדינז'אד.[11][12] המג'לס אישר אותו כשר עם 153 קולות בעד.[13] במאמץ לשים קץ למצוקת הפליטים, השתתף פורמוחמדי בפגישה של נציבות האו"ם לפליטים ב-10 באוקטובר 2006 בז'נבה, שווייץ.[14] הוא הודח מתפקידו בממשלת איראן במאי 2008. הוא פוטר לכאורה בגלל שהודיע למנהיג העליון, האייתוללה עלי ח'אמנאי על אי-הסדרים בבחירות ללא הסכמתו של אחמדינז'אד.[15]

לאחר מכן מונה פורמוחמדי לראש משרד הפיקוח הכללי של איראן.[16] הוא הכריז על מועמדותו לבחירות לנשיאות 2013 במרץ 2013 אך פרש לטובת מנוצ'הר מותכי[12]. ב-4 באוגוסט 2013, פורמוחמדי מונה על ידי הנשיא החדש שנבחר חסן רוחאני לשר המשפטים ואושר ב-15 באוגוסט על ידי המג'לס.[17] ב-2 באוגוסט 2017 הוכרז שהוא לא יהיה חלק מהממשלה השנייה של רוחאני. הוא התמודד בבחירות לנשיאות איראן 2024.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Interior Minister Pour-Mohammadi and Iranian Human Rights Abuses U.S. State Department 11 October 2006
  2. ^ 1 2 3 4 5 "Who's Who in Iranian Politics. Mostafa Pourmohammadi". IRD Diplomacy. 12 בדצמבר 2012. נבדק ב-19 ביוני 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Yonah Alexander; Milton M. Hoenig (2008). The New Iranian Leadership: Ahmadinejad, Terrorism, Nuclear Ambition, and the Middle East. Greenwood Publishing Group. p. 265. ISBN 978-0-275-99639-0. נבדק ב-28 ביוני 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 "Biography of Pour-Mohammadi, nominee for post of interior minister". IRNA via Global Security. 14 באוגוסט 2005. נבדק ב-16 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ David E. Thaler; Alireza Nader; Shahram Chubin; Jerrold D. Green; Charlotte Lynch; Frederic Wehrey (2010). "Factionalism and the Primacy of Informal Networks". Mullahs, Guards, and Bonyads (PDF). Santa Monica: RAND Corporation. נבדק ב-29 ביולי 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ "Ministers of Murder: Iran's New Security Cabinet". Human Rights Watch. 15 בדצמבר 2005. נבדק ב-22 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Haeri, Safa (5 באוגוסט 2005). "Iran's new president presents and "undiscovered island"". Iran Press Service. Paris-Tehran. אורכב מ-המקור ב-19 בפברואר 2019. נבדק ב-4 בפברואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 "Iran's Ministry of Intelligence and Security: A profile" (Report). Library of Congress, Federal Research Division. בדצמבר 2012. נבדק ב-5 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Potential Candidate Series: Mostafa Pourmohammadi". Iran Election Watch. אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2013. נבדק ב-19 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ La Guardia, Anton (15 בדצמבר 2005). "Rights group attacks Iran's 'ministers of murder'". The Telegraph. נבדק ב-16 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Kazemzadeh, Masoud (2007). "Ahmadinejad's Foreign Policy". Comparative Studies of South Asia, Africa and the Middle East. 27 (2): 423–449. doi:10.1215/1089201x-2007-015. S2CID 144395765.
  12. ^ 1 2 "Iran's Inspectorate Chief to Run in Presidential Election". Fars News Agency. 17 במרץ 2013. נבדק ב-19 ביוני 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Iran: 17 proposed ministers receive votes of confidence, 4 rejected". Payvand. 25 באוגוסט 2005. אורכב מ-המקור ב-17 בנובמבר 2022. נבדק ב-1 ביולי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Iran's murderous mullah to attend UN meeting (אורכב 11.12.2008 בארכיון Wayback Machine) Persian Journal 10 October 2006
  15. ^ Berti, Benedetta (29 באוגוסט 2008). "Ahmadinejad and the shifting political environment in Iran". Iran Times International. נבדק ב-19 ביוני 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Official: Uprisings in Region Inspired by Islamic Revolution". Fars News Agency. 12 בפברואר 2011. נבדק ב-19 ביוני 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Iranian Parliament Gives Vote of Confidence to Majority of Rouhani's Proposed Ministers". Fars News. 15 באוגוסט 2013. אורכב מ-המקור ב-1 באוקטובר 2015. נבדק ב-15 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוסטפה פורמוחמדי בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מוסטפה_פורמוחמדי&oldid=38934955"