מונותליטיזם

מונותליטיזם היא אחת ההשקפות הכריסטולוגיות שהכנסייה הכריזה עליהן כעל מינות לפיה אף-על-פי שלישו היו שתי מהויות, אלוהית ואנושית, היה לו רק רצון אחד.

גישה זו פותחה והופצה על ידי קירוס האלכסנדרוני בשנת 630 לערך בהוראת הקיסר הרקליוס ופטריארך קונסטנטינופול סרגיוס הראשון כניסיון לפשר בין הדוקטרינה המונופיזיטית והדיופיזיטית (אורתודוקסית), שכן קרע זה שיסע את האימפריה הביזנטית מבפנים. לדידם של הקיסר ושל סרגיוס, המונופיזיטים יכלו לקבל את שתי המהויות של ישו אם יובטח שרצונו אחד, ואילו הדיופיזיטים יכלו לקבל את אחדות הרצון של ישו לו הובטח להם שמהויותיו שתיים. המונותליטיות הייתה נפוצה ברחבי העולם הנוצרי ואף זכתה לתקופת-מה לתמיכת קיסרי ביזנטיון ואף לתמיכת האפיפיור הונוריוס.

השקפה זו נדחתה על ידי האפיפיור מרטינוס הראשון בשנת 641 ולבסוף גונתה כמינות בוועידת קונסטנטינופול השלישית בשנת 681, אשר קבעה כי לישו היו שני רצונות נפרדים, אלוהי ואנושי, אשר תמיד היו בהסכמה מלאה האחד עם השני, דוקטרינה הנקראת גם דיאותליטיזם (דיאו-תליטיות - שני רצונות, לעומת מונו-תליטיות - רצון אחד).

כיום אין כנסיות המחזיקות בגישה המונותליטית, אף שיש המאשימים^{[דרוש מקור]} את הקהילה המרונית במונותליטיות. ברם, המרונים עצמם טוענים כי הם מעולם לא ניתקו את הקשר התאולוגי עם הכנסייה הקתולית.

ראו גם

• המינות המונופיזיטית

קישורים חיצוניים

• מונותליטיות באנציקלופדיה הקתולית
• מונותליטיזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.