מומחה זר
מומחה זר הוא עובד זר המועסק בסטטוס מועדף מזה של מרבית העובדים הזרים, בזכות מאפיינים מיוחדים שלו. רוב המאפיינים עבור מומחה זר דומים בעולם. בדרך כלל מתייחסים המאפיינים להשכלה מדעית או הנדסית, ידע ייחודי, כישורים מיוחדים, ניסיון והישגים מוכחים ודרישה לסף שכר המשקף את היות העובד הזר מומחה בתחומו.
מומחה זר בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ועדת בוכריס
[עריכת קוד מקור | עריכה]המעמד "מומחה זר" נקבע על ידי ועדת בוכריס - ועדה מקצועית שהוקמה במרץ 2001 על ידי שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, ובראשה עמד יעקב בוכריס. הוועדה הוקמה כדי לבחון את סוגיית העסקת עובדים זרים בישראל, והיא קבעה כי האינטרס של מדינת ישראל הוא להתייחס לקטגוריה של מומחה זר באופן שונה מאשר ליתר העובדים הזרים.
ביולי 2001 פרסמה הוועדה את המלצותיה, ובהן קבעה מאפיינים אחדים לזיהויו של מומחה זר:
- שכר השווה לפחות לכפל השכר הממוצע במשק, כ-21,102 ש"ח.
- בעל איכויות ומיומנויות מיוחדות, והובא על-מנת להעביר את הידע שברשותו לעובד ישראלי שיחליפו בבוא העת.
- יוצר מקומות עבודה חדשים במשק הישראלי ביחס של 1:10 לפחות;
- מעביר לישראל ידע וניסיון שאינם קיימים בשוק המקומי;
- נהנה מרמות השכלה והתמקצעות גבוהות מאוד;
- עוסק בתפקידי ניהול ופיתוח;
המלצות הוועדה יושמו באופן מעשי בנוהלי משרד העבודה והרווחה ועל ידי יחידת הסמך במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, והן מהוות עד היום את הבסיס להכרה במומחיות של מומחה זר.
חוקים העוסקים במומחה זר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המומחה הזר המועסק בישראל נחשב על-פי הדין הישראלי לעובד זר, ולכן חלה על העסקתו אותה מסגרת חוקית החלה על העסקת עובדים זרים בכלל: חוק הכניסה לישראל, המסדיר את כניסתם וישיבתם של עובדים זרים בישראל, וחוק עובדים זרים, המסדיר את העסקתם של עובדים זרים בישראל, וחוקי המיסים, שבהם התייחסות מיוחדת למיסוי עובדים זרים.
על פי חוקים אלו ותקנותיהם, נדרש המעסיק להחזיק בהיתר העסקה בישראל מאת יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, וכניסתו של מומחה זר לישראל דורשת אשרת עבודה מסוג ב-1, המשמשת לכניסת כל עובד זר לישראל.
בחוק עובדים זרים מוגדר "עובד זר מומחה" כמי שמועסק באחד מהתפקידים הבאים:
- (1) מרצה או חוקר במוסד להשכלה גבוהה;
- (2) רופא או אחות המועסקים בבית חולים במסגרת השתלמות לימודית, או רופא מומחה המועסק בבית חולים, והכל בהמלצת משרד הבריאות;
- (3) מנהל, נציג בכיר או עובד בכיר במשרה הדורשת מידה רבה של אמון אישי בתאגיד זר או בינלאומי, בהמלצת מנהל מינהל סחר חוץ במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן-המשרד);
- (4) צלם או כתב שנשלח על ידי גורם תקשורת מחוץ לישראל למילוי תפקיד בעבור אותו גורם בתוך ישראל, בהמלצת לשכת העיתונות הממשלתית;
- (5) יהלומן, בהמלצת המפקח על היהלומים במשרד;
- (6) בן זוג, ילד או בן משפחה נתמך של איש סגל דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ, בהתאם למחויבות בינלאומית של מדינת ישראל, בהמלצת נציג משרד החוץ.
אחדות מההגבלות שמטיל חוק עובדים זרים על העסקתו של עובד זר אינן חלות על העסקתו של עובד זר מומחה.
כללי מיסוי מיוחדים למומחה זר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ), התשל"ט-1979 מוגדר "מומחה חוץ", שהוא עובד זר שמתקיימים בו כל אלה:
- (1) הוא שוהה בישראל או באזור כדין;
- (2) הוא הוזמן מחוץ לישראל בידי תושב ישראל שאינו קבלן כוח אדם או מתווך כוח אדם, כדי לתת שירות לאותו תושב ישראל בתחום שבו יש לתושב החוץ מומחיות ייחודית;
- (3) בכל תקופת שהייתו בישראל או באזור הוא הועסק או נתן שירות בתחום מומחיותו הייחודית;
- (4) בעד שירותו כאמור שולמה לו הכנסה בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים, כשהוא מוכפל במספר חודשי שהייתו בישראל, שנוכה ממנה במקור מס כדין.
מומחה חוץ זכאי לנכות מהכנסתו, בשל תקופת שהותו בישראל אך לא יותר מ-12 חודשים, הוצאות אש"ל. הוא אינו זכאי בתקופה זו לנקודות זיכוי שלהן זכאי עובד זר.
מעסיקו של עובד זר חייב בהיטל על העסקת עובדים זרים, בשיעור של עד 20% מהמשכורת המשולמת לעובד הזר. היטל זה אינו חל על העסקתו של עובד זר ששכרו לפחות כפול מהשכר הממוצע במשק (בלי תלות בשאלה האם הוא מומחה זר).
חוזה העבודה עבור עובד זר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיותו עובד זר חלים על מומחה זר כל הכללים החלים על עובד זר. בהיותו עובד חלים על מומחה זר כל דיני העבודה הישראלים. על מעסיק של עובד זר מוטלת חובה חוקית מכוח חוק עובדים זרים לערוך חוזה עבודה בכתב, בשפה השגורה בפיו של העובד הזר. בחוזה יש לפרט את תנאי העבודה שסוכמו בין המעסיק לבין העובד הזר, ובלבד שתנאים אלה אינם נופלים מהוראות יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התעשייה והמסחר, כתנאי לקבלת אשרת עבודה בישראל. בנוסף לכך, חייב חוזה העבודה לכלול את הפרטים הבאים:
- זהות המעסיק וזהות המומחה הזר;
- תיאור התפקיד שיבצע המומחה הזר;
- שכרו של המומחה הזר;
- רשימת הניכויים משכר העבודה;
- תשלומים של המעסיק ושל המומחה הזר עבור תנאים סוציאליים של המומחה הזר;
- תאריך תחילת העבודה וסיומה;
- אורך יום העבודה של המומחה הזר, כולל יום המנוחה השבועי; תנאים הנוגעים להיעדרות מהעבודה בתשלום (חופשות, ימי חג, ימי מחלה וכו').
על חוזה העבודה לפרט גם את חובותיו של המעסיק להסדרת ביטוח רפואי למומחה הזר, להעמיד לרשותו מגורים הולמים, להפקיד כספים לזכותו ולהבטחת יציאתו מישראל. עריכת חוזה עבודה כחוק ומסירת העתק ממנו לעובד הזר, היא תנאי להעסקה חוקית של עובד זר בישראל. הפרת הוראה זו על ידי המעסיק היא עבירה על החוק, והמעסיק צפוי לקנס.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי קן תור ועמית עכו, "אשרות לניוד מומחים לישראל", הוצאת גלובס 2007
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עיקרי המסקנות של ועדת בוכריס במסמך רשמי של משרד האוצר משנת 2002 (בעמ' 40-38)
- עדכוני פסיקה - בג"ץ מאמץ ומאשר את מסקנות ועדת בוכריס ביחס למדיניות מתן היתרי עבודה בישראל, באתר לשכת עורכי הדין בישראל
- צבי קן-תור ועמית עכו, מומחים זרים בישראל
- אדריאן פילוט, ועדת אריאב מציעה מהפכה במתן אשרות עבודה למומחים פיננסיים זרים, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2008