מול האנפורנה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | עזרא אוריון |
| תאריך יצירה |
1981  |
| טכניקה וחומרים |
אבן, צפחה |
| ממדים בס"מ | |
| אורך |
32 מ' |
| רוחב |
80 ס״מ |
| גובה |
5 מ' |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | אנאפורנה |
| קואורדינטות | 28°18′53″N 83°31′21″E / 28.314834°N 83.522523°E |
  | |
"מול האנפורנה" או "אנפורנה" (1981) הוא פסל מאת האמן הישראלי עזרא אוריון, שהוקם בבקעת אנאפורנה שבהימלאיה, נפאל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1980 ביקר אוריון לראשונה באנפורה, כשהוא מלווה ברעייתו, רותי אוריון.[1] באותה שנה יצר גם את הפסל "מעלות", המוצב בירושלים ומציג מדרגות המטפסות אל הרקיע. אלו היוו מצע עליו התפתח הרעיון ליצירת העבודה.
לקראת הנסיעה לנפאל יצר אוריון עבודה מקדימה בעריף א-נאקה שבצפון סיני. מקום זה מזוהה עם הר שפר המקראי. שם, אוריון יצר מסלול באורך של 32 מ', ובגבה של 2 מ' אל פסגת ההר. היה זה ביטוי לרצונו של אוריון לשילוב בין תודעת האדם לבין הטבע.
בשנת 1981 יצאה מקטמנדו משלחת אל רכס האנפורנה שבנפל, על מנת להקים פסל באזור. היא כללה את עזרא אוריון, בנו אלון אוריון, גבי דבני ועמיר סולד, כשהם מלווים בצלם אברהם חי. המשלחת, שכללה גם קבוצת סבלים מקומיים, יצאה ב-9 באוקטובר מפוקהרה והגיעה אל מחנה בסיס אנפורנה, בגובה 4100 ק"מ ב-13 באוקטובר. שם נבחר אתר עבור בניית הפסל. העבודה עצמה נמשכה בין ה-14 באוקטובר ועד ה-20 באוקטובר.
הפסל עוצב כגרם מדרגות ארוך שהוביל אל סלע בגובה של 5 מ' המהווה מקום תצפית אל פסגת האנפורנה, הנמצאת בגובה 8091 מ'. המדרגות, ברוחב של 80 ס"מ, ובאורך של 32 מ', נבנו מאבני לקט שהיו באזור ולוחות אבן צפחה שנחצבו באתר במיוחד. אוריון בחר להשתמש בבנייה "יבשה", כלומר ללא מלט או חומר מקשר.
תיעוד הפסל ובנייתו הוצגו כתערוכה במוזיאון ישראל, שנפתחה ב-4 במאי 1982, ונאצרה על ידי יגאל צלמונה. באותה שנה הוצג התיעוד גם במוזיאון חיפה לאמנות ובמרכז לאמנות חזותית, באר שבע. בשנים 1983, 1993 ו-1996 הוציא אוריון משלחות נוספות אל אתר הפסל, ששיקמו בו את הנזקים שנגרמו על ידי השלגים והזמן.
תצלום גדול ממדים של העבודה היה תלוי במשך כ-30 שנה ב"בניין גילמן", המשרת את הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.[2]
הפסל, המציב את האדם אל מול הנוף, מהדהד תפיסות רומנטיות, המתבטאות בדימויים גדון הציור "הטייל מעל לים הערפילים" (1818) מאת קספר דויד פרידריך. עבור אוריון היה הפסל מכשיר ליצירת "כן שיגור של ההכרה", אל פסגת ההר. בכך ייפגש האדם עם הזמן הגאולוגי ועם "תהומות הזמן".[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנפורנה, באתר של עזרא אוריון
- עזרא אוריון בבקעת אנפורנה, 1996, באתר של עזרא אוריון
עזרא אוריון - פיסול באנפורנה 1993, סרטון באתר יוטיוב, 20 באוקטובר 2015- עזרא אוריון - מונולוג בגבהים, סרטון באתר יוטיוב, 24 בספטמבר 2016
- עזרא אוריון: כן שיגור של התודעה בבקעת אנפורנה, באתר מסע אחר, 7 בפברואר 2020
- אברהם חי על 'מול האנפורנה', באתר של עזרא אוריון, יולי 2013
- עמית סולד על 'מול האנפורנה', באתר של עזרא אוריון, יולי 2013
- מנשה נוי על 'מול האנפורנה', באתר של עזרא אוריון, יולי 2013
- גבי דבני על 'מול האנפורנה', באתר של עזרא אוריון, יולי 2013
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיזף, צור, בודהא האדום, הקיבוץ המאוחד, 1995
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: אוריון, אלון, עזרא אוריון: כן שיגור של התודעה בבקעת אנפורנה, באתר מסע אחר, 7 בפברואר 2020
- ^ ראו: ונסובר, ירון, גילמן, יולי 2020
- ^ ראו: צלמונה, יגאל, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010, עמ' 222