אור שרגא
| לידה |
תחילת המאה ה-18 יזד |
|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 1793 כ"ח בחשוון ה'תקנ"ד |
| תקופת הפעילות |
? – 3 בנובמבר 1793  |
| תחומי עיסוק | מקובל |
| תפקידים נוספים | מוהל, שוחט, בודק ודיין |
  | |
מולא אור שרגא (נולד בתחילת המאה ה-18, נפטר בכ"ח בחשוון ה'תקנ"ד, 1793) היה מקובל, דיין ומנהיג רוחני בקרב יהדות פרס במאה ה-18.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בתחילת המאה ה-18 ביזד שבאיראן. אביו היה ר' שמואל בן מולא ע'יאת' (נהגה גיאס/קיאס בפרסית) מהעיר סבזוואר (אנ') הסמוכה למשהד.
מסתבר שאבותיו של אור שרגא היגרו ליזד מהעיר סבזוואר שבצפון פרס. ייתכן שיהודי סבזוואר היגרו לשם ממחוז גילאן ומהיישובים שמסביב העיר קזווין. ידוע שנאדיר שאה (שמלך בשנים 1736–1747) ביקש להעביר מספר רב של יהודים ממחוז גילאן ומהיישובים שמסביב לקזווין לעיר כלאת נאדרי (אנ'), כמאתיים ק"מ צפונית למשהד. טרנספר זה אירע כנראה בשנת 1747, וחלק מן העקורים נתקעו בעיר סבזוואר והתיישבו שם, חלק הגיעו למשהד וחלק לכלאת נאדרי. אולי זאת הסיבה לקשרים ההדוקים בין יהודי יזד לבין יהודי משהד.
מקום אחר מופיע שא' מאבותיו מצאצאי דוד המלך עלה מפולין דרך דרום רוסיה לאיראן.
הרב שרגא למד תורת הנגלה והנסתר, ושימש מוהל, שוחט ובודק ודיין ביזד. שמו התפרסם בקרב היהודים והמוסלמים כאחד עקב מעשי ניסים שנקשרו לדמותו. הוא זכה לכינוי "מֻלָּא", כתוארם של החכמים השיעים.
למד בקביעות עם שני ידידיו – ר' דרוויש מהעיר שיראז ור' משה מהעיר כאשאן, כל מפגש נערך בעיר אחרת לסירוגין. נודע כמתמיד גדול כאשר היה מתעייף היה מנמנם מעט וממשיך ללמוד. כדי לא להירדם לזמן ממושך, היה מניח סיר נחושת הפוך על השולחן ותחתיו נר, ועליו היה מניח את ראשו. כעבור זמן מה הסיר היה מתחמם עד שהיה מאלץ אותו להרים את ראשו וידיו ולהמשיך בלימודו[1].
נפטר בכ"ח במרחשוון ה'תקנ"ד (31 באוקטובר 1793), ונקבר בפאתי העיר יזד. על קברו נבנה מאהל קטן שבו נהגו יהודים וגויים להתפלל. בשנת תשס"א שופץ מבנה הקבר על ידי מוסלמי שציפה לילדים שנים רבות, ונפקד אחר תפילה בציון, כפי שיעצו לו תושבי העיר יזד[2].
בין צאצאיו נמנים רבנים רבים, ביניהם הרב יוסף שרגא - רב למקהלות הפרסים והרב ברוך שרגא - אב בית דין בבית הדין לממונות של המועצה הדתית בירושלים.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא ידוע על כתבים ששרדו ממנו, מלבד שתי איגרות:
האחת נכתבה בשנת ה'תקמ"ב (1782) ובה פנייה ליהודי משהד לסייע לשד"ר חכם אליהו מהעיר חברון.
האיגרת השנייה נכתבה בשנת ה'תקמ"ג (1783), גם היא ליהודי משהד. באיגרת בקשה לאלץ יהודי בשם יצחק בן יהודה כהן לדאוג לפרנסת אשתו שננטשה ללא עזרה בעיר יזד. באיגרת זו הרב אור שרגא מבקש, שבמקרה שאין הסיוע אפשרי, ישלח הבעל גט לאשתו.
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמו נקראו מספר מוסדות תורה וחינוך, ביניהם ישיבת 'אור השלום' בשכונת גאולה, תלמוד תורה אור שרגא בשכונת הבוכרים בירושלים ובית הכנסת היזדים.
בצפון שכונת רמות (רמות ד') בירושלים, נקרא רחוב על שמו.
מדי שנה באזכרה נוהגים אנשי קהילת יזד לשיר את השיר שחיבר בנו (רבי שמואל שרגא).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיורא פוזיילוב, חכמיהם של יהודי פרס ואפגניסטן, ירושלים: הוצאת משרד החינוך, תשנ"ו, עמ'25–37.
- אביאל חיים חורי, ידיד במרחקים, תיאור חייו של מולא אור שרגא, על רקע מצב היהודים באיראן. מוסף תור הזהב של עיתון הדרך, גיליון 63, א' כסלו תשע"ט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרב הרצל חודר, סיפורי צדיקים: רבי מולא אור שרגא, באתר יוטיוב, 4 בנובמבר 2018
- ^ המקובל רבי אור שרגא, באתר my צדיק
| בקרת זהויות |
|
|---|