מויסיי חייקין
 | |
| לידה |
5 בדצמבר 1921  |
|---|---|
| פטירה |
7 בדצמבר 1990 (בגיל 69) |
| מקום קבורה |
בית הקברות דונסקויה החדש |
| מקום לימודים |
הפקולטה לפיזיקה של אוניברסיטת מוסקבה |
| מוסדות |
המכון לסוגיות פיזיות |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
מויסיי חייקין (ברוסית: Моисей Семёнович Хайкин; 5 בדצמבר 1921 - 7 בדצמבר 1990) היה פיזיקאי סובייטי ממוצא יהודי. הוא היה מומחה בתחום חקר טמפרטורות נמוכות במיוחד.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חייקין נולד בשנת 1921 במוסקבה למשפחה יהודית. אביו היה הפיזיקאי סמיון חייקין.
בשנת 1947 חייקין סיים את לימודיו באוניברסיטת מוסקבה והחל לעבוד במכון לבעיות פיזיקה של אקדמיה למדעים של ברית המועצות אצל אלכסנדר שלניקוב.
בשנת 1952 סיים חייקין את לימודי התואר השלישי ובשנת 1962 סיים פוסט דוקטורט.
ביחד עם מורו אלכסנדר שלניקוב ייסד חייקין כתב עת בנושא ניסויים בפיזיקה ובהמשך היה העורך הראשי של כתב עת זה.
במקביל לעבודה מחקרית לימד חייקין באוניברסיטת מוסקבה ובמכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה, בהם כיהן בדרגת פרופסור.
בשנת 1987 חייקין התקבל כחבר בהתכתבות לאקדמיה למדעים.
מחקריו של חייקין התרכזו בחקר מוליכות על. העבודות הראשונות היו קשורות לחקר התנגדות חשמלית של חומרים בתדרים גבוהים. בשנת 1985, לראשונה בברית המועצות, הוא בנה מיקרוסקופ מנהור סורק וניצל אותו במחקריו. בהמשך הוא עבר לחקר פלזמונים. חייקין פרסם כ-100 מאמרים והדריך מעל ל-10 עבודות תואר שלישי ופוסט-דוקטורט.
על הישגיו בתחום מומחיותו בשנת 1970 הוא קיבל את הפרס על שם לומונוסוב ואת עיטור הידידות בין העמים.
חייקין נפטר בשנת 1990 במוסקבה ונטמן בבית העלמין דונסקויה החדש[1].