מוט הליכה
מוטות הליכה הם אביזרי עזר להליכה, בפרט להליכה ספורטיבית ולטרקים. המוטות משמשים לייצוב הגוף ולהקטנת העומס על מערכת השריר-שלד.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבסיסם, מוטות הליכה אינם יותר מאשר מקל ארוך בעובי המאפשר החזקה ביד, אולם המוטות המיוצרים מכילים מספר רכיבים סטנדרטיים ההופכים אותם לנוחים ומתאימים במיוחד לתפקידם:
- ידית - קיימות ידיות ישרות וידיות בצורת r או T המאפשרות אחיזה נוחה יותר של המוט מלמעלה. הידיות מיוצרות ממגוון של חומרים שנועדו להפוך אותן מחד לנוחות לאחיזה ולמנוע החלקת כף היד והיווצרות שלפוחיות, ומאידך לעמידה בתנאי השימוש הכוללים מאמצים בכיוונים שונים, תנאי אקלים שונים וקרינת שמש ישירה. שעם נחשב כחומר הטוב ביותר לידית, ומוטות רבים מיוצרים עם ידיות דמויות שעם.
- לידית מחוברת על פי רוב לולאה המאפשרת העברת היד דרכה. השימוש בלולאה עוזר בהחזקת המוט, וכן משאיר את המוט תלוי על היד ומונע נפילתו לקרקע במקרה שאחיזתו נשמטה. לעיתים מחובר לידית מצפן, כסוג של גימיק.
- חוליות - המוטות מורכבים מ-2 או 3 חוליות הנשלפות זו מזו בצורה טלסקופית. כאשר החוליות מכונסות לחלוטין אורכו של המוט קצר ביותר ומתאים לשינוע. פתיחת החוליות מתאפשרת לאורכים משתנים, וכך להתאמה אישית לשימוש. החוליות עשויות מחומר קל משקל, חזק אך לא פריך. רוב המוטות עשויים מאחת משתי סגסוגות שונות של אלומיניום: אלומיניום 6061 (אנ') או אלומיניום 7075 (אנ'). חומר נוסף המשמש לייצור מוטות הליכה הוא פלסטיק מחוזק בסיבי פחמן.
- מוטות מאלומיניום 6061 נחשבים עמידים מאוד, זולים אך כבדים. אלומיניום 7075 מעט יותר יקר, עמיד ומעט יותר קל. מוטות מסיבי פחמן (מכונים "מוטות קרבון") הם קלים ביותר אך יקרים וסובלים מפריכות.
- לאחר שליפת החוליות לאורך המתאים, קיימים שני סוגים של מנגנונים להחזקתן במקום. הנפוץ יותר הוא מנגנון הפועל באמצעות לחץ על דפנות החוליה כתוצאה מסיבוב בורג בתוך שרוול מתרחב - בדומה לפעולתו של דיבל (בתמונה) החיסרון של מנגנון זה הוא זמן ארוך יחסית לתפעולו. המנגנון הפחות נפוץ הוא על ידי תפסים, אשר תפעולם מיידי.
- בולם זעזועים הסופג חלק מהמכה של נעיצת המוט בקרקע (או בסלע) על מנת להגן על כף היד.
- יתד - היתד הוא חלקו התחתון של החוליה התחתונה של המוט, אשר פוגע בקרקע ולכן סופג את המכה בעוצמה הגבוהה ביותר. היתדות עשויים מחומרים עמידים יותר מהחוליות עצמן, למשל טונגסטן קרביד (אנ'). חלק מהמוטות כוללים אביזרי עזר ליתד הניתנים לפירוק והרכבה, כגון סופיות מגומי (להליכה על משטחים קשים), טבעות פלסטיק רחבות להליכה בשלג, טבעות גומי לשטחים בוציים או חוליים ועוד.
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]הליכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש העיקרי במוטות הוא להליכה. השימוש במוטות אפשרי בזוג או במוט בודד.
הכיוון הרצוי למוטות הוא לגובה בו בעת אחיזה בידית נוצרת במרפק זווית ישרה. פרק כף היד מושחל בלולאת הידית מלמטה כלפי מעלה, כך שאחיזת הידית כוללת גם אחיזת הלולאה, וחלק ממשקל הגוף נשען על הלולאה. צורת אחיזה זו מאפשרת שליטה טובה יותר על חלקו העליון של המוט.
העיקרון של ההליכה עם מוטות הוא שבכל רגע נתון הגוף מיוצב לקרקע בשתי נקודות - רגל ומוט המוחזק ביד הנגדית. בעת הליכה בשטח מישורי, המוטות ננעצים בקרקע במקביל לרגל נגדית ובאותו קו עם הרגל. בעת עליה, המוטות מקוצרים או שנקודת האחיזה מונמכת (במוטות המאפשרים זאת), והמוטות ננעצים מאחורי קו הרגלים. בירידה המוטות מוארכים, או מוחזקים מעל הידית (במוטות עם ידית T), וננעצים לפני קו הרגליים.
צורת השימוש הנ"ל נחשבת ליעילה ביותר. עם זאת, ישנם מטיילים המשתמשים במוטות בסגנון אחר על פי נוחותם האישית.
שימושים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הסטת קוצים וענפים מהנתיב.
- גישוש כאשר פני הקרקע אינם ברורים (בעת הליכה במים, בוץ או שלג למשל)
- הרחקת נחשים ובעלי חיים אחרים.
- הרחקת קורי עכביש.
- מוטות אוהל.
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2017 הוערך גודל השוק העולמי של מוטות הליכה ב-71 מיליון דולר[1]. הארגון לשמירת שביל האפלצ'ים מעריך כי השימוש במוטות הליכה על השביל בקרב מטיילים המשלימים מסע דרך עומד על כ-90%, בעוד שבקרב מטיילים "יומיים" השימוש נע בתחום 10%-15%.
השפעות בריאותיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהליכה ספורטיבית, המתבצעת בתוואי "חלק" וללא שיפועים חזקים, השפעת המוטות על היציבות וחלוקת העומסים זניחה, ועיקר השפעתם נובעת מהגברת האינטנסיביות של האימון (בשל הפעלת הידיים) והגדלת קצב ההליכה[2].
לעומת זאת, בהליכה בתוואי משופע, מחקרים הראו כי שימוש במוטות הליכה מקל משמעותית את הלחצים, הכוחות והמומנטים הפועלים על חלק הגוף התחתון, בעיקר במישור האנכי[3], ומפחית פגיעות ונזק לשרירים[4]. בעת נשיאת משקל רב (למשל תרמיל גב) השימוש במוטות גורם לחלוקה שונה של העומס ומאפשר שינוי מסוים באסטרטגיה של הגוף להתמודדות עם משקל (למשל, הליכה תוך הטיית הגוף קדימה) ובכך מפחית את הנזק הנגרם לשרירים ולשלד[5]. בהליכה בירידה, השימוש במוטות מקל על הנשימה ומפחית את צריכת האנרגיה של הגוף[6].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוט הליכה באתר ויקישביל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תקציר מחקר שוק של ARC
- ^ Saunders, Michael J; Hipp, G Ryan; Wenos, David L; Deaton, Michael L, Trekking Poles Increase Physiological Responses to Hiking Without Increased Perceived Exertion, Journal of Strength and Conditioning Research 5, 2008, עמ' 1468-1474 doi: 10.1519/JSC.0b013e31817bd4e8
- ^ Michael Bohne; Julianne Abendroth-Smith, Effects of Hiking Downhill Using Trekking Poles while Carrying External Loads, Medicine & Science in Sports & Exercise 39, 2007, עמ' 177-183 doi: 10.1249/01.mss.0000240328.31276.fc
- ^ Howatson G, Hough P, Pattison J, Hill JA, Blagrove R, Glaister M, Thompson KG, Trekking poles reduce exercise-induced muscle injury during mountain walking, Medicine & Science in Sports & Exercise 43, 2011, עמ' 140-145 doi: 10.1249/MSS.0b013e3181e4b649
- ^ Christopher A. Knight & Graham E. Caldwell, Muscular and metabolic costs of uphill backpacking: are hiking poles beneficial?, Medicine & Science in Sports & Exercise 32, 2000, עמ' 2093-2101
- ^ Stephane Perrey and Nicolas Fabre, Exertion During Uphill, Level and Downhill Walking With and Without Hiking Poles, Journal of Sports Science & Medicine 7, 2008, עמ' 32-38
