מוטי רייף

מוטי רייף

אין תמונה חופשית
לידה	25 באוגוסט 1964 (בן 60) חיפה, ישראל
קישורים חיצוניים
www.mottyreif.com

מוטי רייף (נולד ב-25 באוגוסט 1964) הוא יזם, איש עסקים ומפיק אירועי אופנה וטלוויזיה ישראלי, חבר מועצת העיר תל אביב ונשיא אגודת הידידות והידידים של עמותת "רוח נשית".

ביוגרפיה

רייף נולד וגדל בחיפה. אביו היה מדריך תיירים ואמו ציירת. בגיל 16 השתתף כדוגמן בתצוגות אופנה. שירת בצה"ל בחיל המודיעין. לאחר שחרורו, עבר להתגורר בתל אביב. הוא עבד ברשת האופנה "ראש אינדיאני" ובין היתר, הלביש את "צמד הבטלנים" שהופיעו באירוויזיון 1987.

בהמשך, ניהל בוטיק אופנה בחיפה ובתל אביב, בהם מכר, בין היתר, בגדים תחת המותג "מוטי רייף". בשנת 1988 הצטלם כדוגמן לווידאו קליפ של השיר "מה נתת לי" ששרה ירדנה ארזי.

בסוף שנות השמונים נכנס כשותף עם מארגנת תצוגות האופנה שלוה בן גל. לאחר שנתיים, הקים חברת הפקות עם הדוגמנית פינצ'י מור, והם החלו לארגן תצוגות אופנה. כעבור כשנתיים היה אחראי להפקתן של כ-50 תצוגות מדי חודש. הוא ארגן אירועי השקות לבשמים ותצוגות למעצבים מובילים. לאחר מכן החל לעסוק גם בהפקת אירועים שונים.

בשנים 1993–2003 ביים והפיק את טקסי בחירת מלכת היופי ששודרו בטלוויזיה.

בשנת 1995 ביים את אירוע "לובשים שלום" בנוכחות ראש הממשלה יצחק רבין, 90 מעצבי אופנה בינלאומיים הציגו "דגם לשלום" ובהם איב סן-לורן, ג'ורג'יו ארמני, ולנטינו, דולצ'ה וגבאנה ודונה קארן. האירוע התקיים באמפיתיאטרון קיסריה ושודר בשידורי קשת.

במקביל נכנס כשותף בסוכנות הדוגמנות "לוק".

בסוף שנות ה-90 החל להפיק תוכניות טלוויזיה בישראל. ונכנס כשותף באולפני מימד. היה שותף להפקת אירוע היובל לאופנה הישראלית, במסגרת חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל. הקים עם איתן אבוט, ממנכ"לי אולפני מימד, את חברת "מימד מוטי רייפ". מאוחר יותר הצטרף לחברה כשותף שלישי, גיא המאירי. הם הפיקו בשנת 1999 את טקס פרסי האופנה הישראלי ששודר בערוץ 2. הם גם הפיקו את התוכנית "מהפך", שהגישה אורנה דץ בערוץ 2 בשנים 2001–2005, את תוכניות "הישרדות", "היפה והחנון", טקסי פרסי האופנה בשנים 2000–2016 ואת טקסי "תגלית השנה" בשנים 1993–1999. רייף יצא משותפות זאת בחברת הפקות הטלוויזיה בשנת 2012.

ביוני 2003 מונה לנספח התרבות בקונסוליה בלוס אנג'לס, אך אחרי שלושה חודשים התפטר, לאחר שעובדת התלוננה שהטריד אותה מינית. כעבור כשלוש שנים חזר לגור בישראל.

בשנת 2005 הפיק את הסרט התיעודי "Life After Tomorrow", בהשתתפות השחקנית שרה ג'סיקה פרקר, המציג את השימוש בילדות בעולם הבידור. הסרט זכה בפרס "הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר" ובפרס הבימוי בפסטיבלים שונים.

בשנת 2006 הפיק את הסרט הדוקומנטרי "Brave Miss World", בבימויה של ססיליה פק, שבמרכזו האונס שעברה השחקנית-דוגמנית לינור אברג'יל, לפני שזכתה בתואר "מיס עולם" ב-1998. הסרט היה מועמד לפרס אמי באוגוסט 2014.

בשנת 2007 היה רייף שופט לצד יהורם גאון ויעל בר זוהר בתוכנית המציאות "הדבר הגדול הבא", ששודרה בערוץ 2 במסגרת זכיינית השידור "רשת".

בשנת 2009 יזם והפיק בבוורלי הילס את אירועי "Beverly Hills Fashion Festival". שנה אחר כך, יזם את "שבוע האופנה" בתל אביב.

בשנת 2011 ייסד רייף את חברת הפקת האירועים, "רייפ אנטרטיינמנט", מחברות ההפקה המובילות בישראל בעולם האופנה.

בשנת 2012 נבחר במקום הראשון ברשימת "100 המשפיעים בתעשיית האופנה" של מגזין "את".

ב-2016 השתתף בסדרה תיעודית בת שישה פרקים, "סיפורי בדים", ששודרה בערוץ yes דוקו, ועסקה בפער הגדול בין הזוהר של עולם האופנה למציאות מאחורי הקלעים.

ב-2019 יצר את תוכנית הראיונות "ללא פילטרים" בערוץ האופנה הישראלי, בה אירח אמנים ישראלים לשיחה אישית. העונות השנייה והשלישית של התוכנית משודרות, החל מ-2021, ב"רשת 13".

רייף הוא אחד משבעת נציגי רשימת "תל אביב אחת" במועצת עיריית תל אביב-יפו. כחלק מתפקידו, הוא מחזיק תיק הרשות לחוסן ושוויון חברתי בעיריית תל אביב ומשמש כדירקטור במת"ש (מרכזי תעסוקה שיקומיים) של העירייה. רייף משמש גם חבר דירקטוריון תיאטרון הבימה.

הקים את "קרן אמהות ע"ש פינצ'י מור", התומכת באמהות חד הוריות ומממנת עבורן את חינוך ילדיהן, ומשמש כנשיא אגודת הידידים והידידות של עמותת "רוח נשית".

בריאיון בשנת 2021 אמר כי הוא שואף לכהן כשר הרווחה.

חיים אישיים

רייף היה בן זוגה של הזמרת פנינה בריק, חברת להקת "סקסטה", ולהם תאומים בן ובת. הוא יצא מהארון ולאחר מכן סיפר כי במשך שנים רבות הסתיר את היותו הומוסקסואל ואף ניסה בצעירותו טיפולים שונים כדי לשנות את הנטייה המינית שלו, אך ללא הצלחה.^{[דרוש מקור]}

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מוטי רייף
• מוטי רייף, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• מוטי רייף, באתר עמותת רוח נשית
• מוטי רייף, בריאיון לתוכנית "אנשים"
• אורנה ננר, בלי סודות: למה הסיפור של מוטי רייף מרתק יותר מכל הפקה שלו?, באתר Xnet‏, 3 בספטמבר 2014