מרדכי אלון
 | |
| לידה |
9 בדצמבר 1959 (בן 65) ח' בכסלו ה'תש"ך ירושלים, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה |
ישיבת מרכז הרב |
| מקום פעילות | מגדל. בעבר ירושלים: ראש ישיבת חורב וראש ישיבת הכותל |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | ארץ ישראל, עם ישראל, לימוד תורה, חינוך פרשת השבוע, גאולה, חסידות |
| חיבוריו | "תכלת מרדכי" |
| אב |
מנחם אלון |
| תפקידים נוספים | חבר המועצה להשכלה גבוהה, ראש התנועה הרוחנית-חברתית מבראשית |
  | |
הרב מרדכי (מוטי) אֵלון (נולד בח' בכסלו ה'תש"ך, 9 בדצמבר 1959) הוא רב ציוני דתי. כיהן כראש התנועה הרוחנית-חברתית "מבראשית", כראש ישיבת חורב (תשמ"ח–תשס"ב) וכראש ישיבת הכותל (תשס"ב–תשס"ח). ב-2013 הורשע בשתי עבירות של מעשה מגונה בכוח בנער בן 17.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים, בנם הצעיר של המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט פרופ' מנחם אלון ורות. למד בישיבת ירושלים לצעירים, ישיבת מרכז הרב וישיבת אור עציון. הצטרף לגרעין הייסוד של ישיבת קריית שמונה עם הקמתה והחל ללמד בה מגיל צעיר. לאחר מכן עבד כמורה למחשבת ישראל בישיבת חורב שבירושלים. בהמשך שימש כמחנך של כיתה י"א (שנת תשמ"ג), וביוני 1987, כשהוא בן 28 בלבד, מונה לראש הישיבה. בתפקיד זה החזיק עד שנת 2002, אז עזב את ישיבת חורב כדי לכהן כראש ישיבת הכותל ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים. כיהן גם כרב בית הכנסת "ניצנים" בשכונת בקעה בירושלים במשך יותר מעשר שנים.
דחה מספר פעמים הצעות להשתלב במערכת הפוליטית. לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה, כשהחלו מגעים לאיחוד בין המפד"ל לסיעת האיחוד הלאומי (שבראשה עמד אחיו, הרב בני אלון), הוצע לו תפקיד ראש הרשימה המאוחדת; הוא סירב להצעה באומרו כי השפעתו בפוליטיקה תהיה פחות מועילה מהשפעתו בתחום החינוכי.
היה חבר המועצה להשכלה גבוהה, היחיד שאין ברשותו תעודת בגרות או תואר אקדמי כלשהו (אי-זכאותו לתעודת בגרות נבעה מהיעדר יחידה במקצוע מחשבת ישראל, אף שלימים היה שותף בהכנת מבחני הבגרות במקצוע זה).
בשנת 2002 הקים את עמותת "מבראשית" הפועלת בתחום החינוך הלא פורמלי והפורמלי בישראל ובעולם היהודי, בהם המיזם "מסע ישראלי". ב-2012 סיימה העמותה את העסקתו.[1]
בשנת תשס"ו (2006) הודיע על יציאה לחופשה והפסקת השיעורים הקבועים ללא ציון סיבה ברורה למהלך. מאוחר יותר התברר כי הדבר אירע בעקבות חתימתו על מסמך הגבלות שהוטלו עליו על רקע חשדות למעשים מגונים. מאז מיעט בעריכת חתונות ובהגעה ללוויות. על אף יציאתו לחופשה המשיך לשמור על קשר עם "מבראשית" ועם "ישיבת הכותל". הוא עבר להתגורר במושבה מגדל. ב-31 בדצמבר 2007 הודיע רשמית על פרישתו מראשות ישיבת הכותל ועל מעבר מרב "דורש" לרב "כותב", והחל לכתוב את פירושו על חמישה חומשי תורה. בשנת תשס"ח (2008) העביר במגדל שיעורים בימי חמישי בלילה עד לפנות בוקר, בפרשת השבוע ובנושאי החג המתקרב. רבים מתלמידיו שלא יכלו לשמוע את שיעוריו במשך תקופה ארוכה, הגיעו לשיעור זה שלרגל הביקוש עבר מבית כנסת קטן לאמפי בית הספר ביישוב.
לאחר ההרשעה המשיך להעביר שיעורים ברמת אשכול בירושלים, בחצור הגלילית, במרכז שפירא עד שנת 2018 (ראו להלן).
פעילותו הציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]את פרסומו רכש בשל שיעורי פרשת השבוע שהעביר בבית הכנסת ישורון בירושלים ובמכון ש"י שבאוניברסיטת בר-אילן, ובהמשך גם בערוץ הראשון (בימי שישי). בתקופה מסוימת שודרו השיעורים אף ברדיו בערוץ שבע, ברשת א וברשת מורשת וברדיו קול חי, ובטלוויזיה ב"ערוץ התכלת" שפעל בשידורי הטלוויזיה בכבלים במשך כמה שנים. חלק משיחותיו על פרשת השבוע שוכתבו ויצאו לאור בסדרת חוברות בשם תכלת מרדכי, שקובצו בהמשך לספרים. על חוברות אלה זכה בפרס הרב מימון לשנת ה'תשס"ב.
מלבד פעילותו בלימוד תורה, נודע בהדגשת החיבור האישי ובהפגנת חיבה כלפי תלמידיו. הוא ממעט לעסוק בשאלות השנויות במחלוקת בתוך הציונות הדתית. הוא מדגיש את הצורך בהתקרבות בין הציבור הדתי לאומי לציבור החילוני והחרדי. בתקופת ההתנתקות מחבל עזה וצפון השומרון שימש כראש ישיבת הכותל והנחה את תלמידיו ששירתו בצבא באותו זמן שלא לסרב אך גם לא לבצע את פקודת הפינוי.
אלון היה מתומכי הארגון עצת נפש העוסק בטיפולי המרה[2].
ניצול יחסי מרות הרשעה במעשים מגונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2010 פרסם פורום תקנה הודעה שלפיה ביולי 2005 החל צוות מטעמו, שכלל את הרב יעקב אריאל, הרב אהרון ליכטנשטיין, פרופ' ידידיה שטרן, הרב בני להמן ויהודית שילת, בבדיקת תלונה כנגד הרב אלון שבה נטען כי הטריד מינית את המתלונן ואדם נוסף, בתקופת נערותם. לדברי הפורום, הרב אלון הודה בפניו בעיקרי התלונה, אם כי לא בכל פרטיה, הביע את חרטתו והצהיר כי לא היה מעורב במקרים דומים אחרים כאשר למעשה באותה העת הוא המשיך במעשיו[3]. בעקבות זאת פסק הפורום כי בעת פגישות אישיות עם צעירים יקפיד הרב אלון על הלכות ייחוד, שעיקרן הימנעות מהימצאות במקום סגור עם אדם בודד אחר. הרב אלון אישר את ההחלטה בחתימתו. על רקע מדיניות הפורום ומכיוון שעל פי הרב אריאל המתלוננים לא רצו לפנות למשטרה[4], פרטי התלונה והתחייבות הרב אלון נשמרו בדיסקרטיות.
לפי הודעת הפורום, כעבור שנה, בראשית קיץ 2006, הגיעה אל הפורום תלונה נוספת וחמורה יותר, שבה נטען כי הרב אלון היה מעורב בקשר בעל אופי מיני שנמשך מספר שנים והמשיך לאחר התחייבותו האמורה. לדברי הפורום, הרב אלון הודה גם כאן בעיקרי הדברים, אך טען כי המתלונן יזם את המעשים וכי אין מדובר בניצול יחסי מרות וסמכות. בעקבות זאת גיבש הפורום החלטה תקיפה יותר, שלפיה הרב אלון נקרא להפסיק כל פעילות ציבורית וחינוכית למשך שמונה שנים, אז ידון הרכב נוסף בנושא. זו הייתה הסיבה לפרישתו מראשות ישיבת הכותל ותנועת 'מבראשית' ולמעבר למגדל.
לפי ההודעה הפר הרב אלון את התחייבויותיו והמשיך להיות מעורב בפעילות חינוכית ובמפגשים עם נערים, חרף התראות בכתב ובעל־פה. בעקבות זאת, הוחלט לצרף להרכב הראשוני את הרבנים איתן אייזמן, אבי גיסר, אליקים לבנון, יובל שרלו, יצחק שילת ויהושע שפירא. ההרכב המורחב החליט פה אחד לפרסם את הדברים, על מנת להגן על נפגעים פוטנציאלים[5].
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה למשטרה לבדוק את התלונות[6]. על התלונות שבהן דן הפורום חלה התיישנות, אולם בעקבות הפרסום התלוננו במשטרה נערים נוספים. ב-2 בנובמבר 2011 הוגש נגד הרב אלון כתב אישום בעבירה של מעשה מגונה בכוח[7]. יום לאחר מכן כינס הרב אלון מסיבת עיתונאים שבה אמר: "בכל שנותיי מעולם לא עשיתי שום מעשה, ולו במלל, בכוונה מינית כלשהי כלפי תלמידיי או הפונים אלי. כל ניסיון לטעון כאילו הודיתי אי פעם במעשה שכזה הוא שקר גס ומתועב"[8]. ברב אלון צידד בין השאר הרב חיים דרוקמן, שאמר כי שפכו את דמו[9] והזמין אותו להעביר שיעורים בישיבת אור עציון. גם העיתונאי אבישי בן חיים יצא נגד התנהלות הפורום[10].
ב-7 באוגוסט 2013 הורשע אלון בבית המשפט השלום בירושלים בביצוע שתי עבירות של מעשה מגונה בכוח בבן 17 שפנה אליו להתייעצות בעניינים אישיים[11] וב-18 בדצמבר נגזרו עליו חצי שנה של עבודות שירות, 15 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ופיצוי בסך 10,000 ש"ח למתלונן[12]. הרב יעקב אריאל מפורום 'תקנה', אמר כי המקרים שהובאו במשפט הם "דגי רקק" לעומת ה"לווייתנים" שהובאו לפני הפורום[13].
בעקבות ההרשעה פורסמו בתקשורת עדויות לכך שאלון ביצע טיפולי המרה[14].
בדצמבר 2018 פורסם כי התקבלה בפורום תקנה תלונה נוספת של צעיר על פגיעות מיניות חדשות מצדו של אלון, שחלקן תועדו. לאחר שהובאו החשדות בפני הרבנים שמואל אליהו, חיים דרוקמן ויעקב אריאל, הודה אלון בפניהם במעשים והתחייב להפסיק להעביר שיעורים, לקחת טיפול פסיכולוגי ולסגור את בית המדרש שלו[15]. בעקבות התחייבותו שלא יכהן כרב עד אלול תשפ"ג (ספטמבר 2023) החליטה הרבנות הראשית שניתן להסתפק בכך ולא לשלול את תואר הרבנות[16].
במרץ 2021, בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ[17], קיבל הרב אלון את המלצת השופטים וויתר על תעודת הכושר שלו לרבנות עיר[18].
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משפחת אלון
אביו היה השופט פרופ' מנחם אלון, ואחיו הם ארי אלון, השופט יוסף (ספי) אלון והשר וחבר הכנסת לשעבר בנימין אלון. הסופרת אמונה אלון היא גיסתו. הוא נשוי לחני אלון, העוסקת בריפוי בעיסוק. לבני הזוג 11 ילדים[19] בהם הרב צבי אלון, שהיה רב קהילה בקיסריה וכיום הוא מכהן כמזכ"ל תנועת בני עקיבא העולמית. הוא מתגורר במושבה מגדל.
מפרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לחן ולכבוד צבי תפארה: סדר חופה וקדושין ושבע ברכות עם הארות והגיונות, ירושלים: הוצאה עצמית, ה'תשס"א (2000/2001)
- תכלת מרדכי: שיחות בפרשת השבוע, ירושלים: ישיבת חורב, ה'תשס"א
- תכלת מרדכי: על הגדה של פסח עם הארות, ירושלים: מבראשית, ה'תשס"ב (2001/2002)
- ב"ר כהן, ליקוטים על פרשת השבוע: על-פי שעוריו של הרב מרדכי אלון, ירושלים: הוצאה עצמית, ה'תשנ"ו (1995/1996)
- מאמר מרדכי: מאמרים לפרקי אבות, משפחות גולדברג-נוי, ה'תשס"ה–2004
- מלפני המלך: שיחות לחודש אלול ולימים הנוראים, מגדל: ה'תשע"ה–2015
- קומי אורי: אסופת מאמרים ושיחות לימי החנוכה ולעשרה בטבת, תנועת התחברות, ה'תשע"ו–2015
- תכלת מרדכי: פירוש על מגילת אסתר, תנועת התחברות, ה'תשע"ו
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טלי פרידמן, שמואל ליימן-ווילציג, חופש הביטוי של רבני הציונות הדתית: בין הלכה, משפט ותקשורת בדמוקרטיה הישראלית, ניב, 2024
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרן ישי – אתר עם שיעורים של הרב אלון
- יאיר שלג, אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2006, בעמ' 25–27
מרדכי בן מנחם אלון (1959-), דף שער בספרייה הלאומית- מוטי אלון, באתר ערוץ 7
כתבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמיחי אתאלי, ממגנט: "החום של הרב אלון הרשים אותנו", באתר nrg, 19 בפברואר 2010
- תחיה ברק, חיבוק חם לרב מוטי אלון, באתר מאקו, 1 בנובמבר 2017
וידאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אלון מדבר לראשונה: "בשלב מסוים אתה מבין שאין עוד מלבדו", באתר דתיים, 8 בנובמבר 2010
הרב אלון שובר שתיקה, סרטון בערוץ "שיעורי הרב אלון", באתר יוטיוב (אורך: 45:38), 3 בנובמבר 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
ליאור דטל, מבראשית: העמותה שהקים מוטי אלון קיבלה 100 מיליון שקל בשנים האחרונות, באתר TheMarker, 1 במרץ 2016
- ^ עמיחי אתאלי, הרב אלון בירך ארגון ש"מרפא" הומואים, באתר מקור ראשון, 21/2/2010
- ^ "הרב אלון הודה בעובדות", באתר ערוץ 7, 19 בדצמבר 2018
- ^ יאיר אטינגר, דיווח: הרב מוטי אלון חשוד בהטרדה מינית, באתר הארץ, 15 בפברואר 2010
- ^ יאיר אטינגר, דיווח: הרב מוטי אלון חשוד בהטרדה מינית, באתר הארץ, 15 בפברואר 2010
- ^ תומר זרחין, היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה למשטרה לבדוק את החשדות נגד הרב מוטי אלון, באתר הארץ, 18 בפברואר 2010
- ^ תומר זרחין, הרב מוטי אלון הואשם בביצוע מעשה מגונה בכוח בקטין, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2011
- ^ הרב אלון שובר שתיקה תגובתו המלאה באתר יוטיוב.
- ^ קובי נחשוני, הרב דרוקמן: "שפכו את דמו של הרב אלון", באתר ynet, 19 בפברואר 2010; קובי נחשוני, הרב דרוקמן: אין מה לחשוש מהרב אלון, באתר ynet, 11 באוגוסט 2010
- ^ אריה יואלי, אבישי בן חיים ממשיך: הרב אלון "נרצח" בגלל ראיות מפוקפקות, באתר "סרוגים", 25 באוקטובר 2010
- ^ ניר חסון, הרב מוטי אלון הורשע בעבירות של מעשים מגונים בכוח בתלמידו, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2013
תפ (י-ם) 4867-11-11 מדינת ישראל נגד מרדכי אלון, ניתן ב-7 באוגוסט 2013 - ^ אביאל מגנזי, בלי מאסר: חצי שנת עבודות שירות למוטי אלון, באתר ynet, 18 בדצמבר 2013
תפ (י-ם) 4867-11-11 מדינת ישראל נגד מרדכי אלון, ניתן ב-18 בדצמבר 2013 - ^ הרב אריאל בראיון בלעדי: הרב אלון הודה בעובדות, המשפט הזה לא מעניין אותי, באתר כיפה, 05 באוגוסט, 2013 20:00
- ^ טיפולי ההמרה של הרב מוטי אלון - צינור לילה, סרטון בערוץ "אוהדי הצינור", באתר יוטיוב (אורך: 5:25), 8 באוגוסט 2013
- ^ אבישי גרינצייג, ההסתבכות החדשה של הרב מוטי אלון: הודה בפני רבנים שתקף מינית, באתר מעריב אונליין, 4 בדצמבר 2018
- ^ יהודה לוינגר, הרבנות הראשית: הרב מוטי אלון לא יכהן כרב עד 2022, באתר "סרוגים", 15 באפריל 2019
- ^ עתירה לבית המשפט: מדוע לא נשלל תואר הרבנות מהרב אלון, באתר כיפה, 2021-03-04
- ^ ערוץ 7, הרב מוטי אלון ויתר על תעודת הכושר לרב עיר, באתר ערוץ 7
- ^ משה רונן, "שושלת אלון", ידיעות אחרונות, 23 בפברואר 2010
