מוחמד רזא שג'ריאן

מוחמד רזא שג'ריאן
**مُحمَّدرضا شجریان**
	שג'ריאן, 2007
לידה	23 בספטמבר 1940; משהד, איראן
פטירה	8 באוקטובר 2020 (בגיל 80); טהראן, איראן
מקום קבורה	קבר פירדוסי
מוקד פעילות	המדינה האימפריאלית של איראן, איראן
תקופת הפעילות	1959–2016 (כ־57 שנים)
סוגה	מוזיקה פרסית מסורתית
סוג קול	טנור
שפה מועדפת	פרסית
כלי נגינה	טנור
צאצאים	Homayoun Shajarian, Mojgan Shajarian
מספר צאצאים	5
	mohammadrezashajarian.com
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

מוחמד רזא שג'ריאן (בפרסית: محمدرضا شجريان; 23 בספטמבר 1940 – 8 באוקטובר 2020) היה סולן ומאסטרו של מוזיקה פרסית מסורתית (אנ'). הוא נחשב לגדול זמרי המוזיקה הקלאסית האיראנית, ונודע גם בפעילות הפוליטית וההומניטרית שלו.

שג'ריאן החל את קריירת השירה שלו בשנת 1959 ברדיו ח'וראסאן, והתפרסם בשנות ה-60 בסגנון השירה הייחודי שלו. הוא למד מוזיקה פרסית מסורתית אצל מומחים בתחום זה, ובין השאר למד את הסגנונות הקוליים של זמרים וזמרות פרסים מדורות קודמים, בהם רזה גולי, מירזה זלי, פאריבורז מנוצ'רי, גאמר מולוק וזירי, אגבל אזאר וטאג' איספהאני. במיוחד השפיע עליו נגן הטאר האגדי ג'ליל שחנז, ובשירתו ניסה לעיתים קרובות לחקות את סגנון הנגינה של שחנז.

שג'ריאן שיתף פעולה עם אמנים איראנים רבים, בהם חוסיין אליזדה. הוא זכה בשנת 1999 בפרס פיקאסו מטעם אונסק"ו, ובשנת 2006 זכה במדליית מוצרט מטעם אונסק"ו.

בשירתו כיסה שג'ריאן מגוון סגנונות של מוזיקה אתנית פרסית, בהם שירה כורדית, שירה מאזרבייג'ן ושירת לורים.

קורות חייו

מוחמד רזא שג'ריאן נולד ב-23 בספטמבר 1940 למשפחה דתית במשהאד, איראן. אביו וסבו היו חזני קוראן (קארי), הקוראים בקוראן בטעימות נגינה על פי כללי התג'ויד. הוא היה הבכור מבין חמישה אחים, ומגיל חמש למד לשיר קטעים מהקוראן.

בגיל 12 החל ללמוד מוזיקה פרסית מסורתית, ללא הסכמת אביו שביקש להתמקד בשירה דתית בלבד. בשנת 1959 החל לשיר ברדיו ח'וראסאן, והתפרסם בשנות השישים בסגנון השירה הייחודי שלו. לאחר מכן לימד מוזיקה באוניברסיטת טהראן, עבד בתחנות רדיו וטלוויזיה, וחקר את המוזיקה הפרסית המסורתית.

הוא השתתף במספר הרכבים של מוזיקה פרסית מסורתית, בהם ניגנו בכלים עממיים. במקרים רבים השתתפו בהרכבים אלה גם בנו או בנותיו. בשנת 2008 ערך שג'ריאן סיבוב הופעות עולמי בליווי תזמורת גדולה. התזמורת נקראה על שמו של נגן הטאר ג'ליל שחנז, וההכנסות מסיבוב ההופעות נתרמו לטיפולי בריאות עבורו.

שג'ריאו היה פרופסור למוזיקה באוניברסיטת טהראן, ורבים מתלמידיו זכו לפרסום באיראן.

פעילות פוליטית והומניטרית

לאחר יום שישי השחור בספטמבר 1978, במהלכו נורו מפגינים על ידי כוחות ביטחון איראניים בכיכר ז'אלה בטהראן, שג'ריאן פרסם מכתב בכתב ידו שבו הודיע כי לא יופיע עוד ברדיו ובטלוויזיה הממלכתיים.

בשנת 1985 הקליט שג'ריאן את האלבום Bidaad בו הוא שר על מקום נפלא שהפך לעיי חרבות ודם, ושואל כיצד זה קרה. זו בעצם ביקורת על המהפכה האיראנית, שבעיניו הרסה את המדינה המשגשגת בה גדל.

אחרי רעידת האדמה בעיר בם בשנת 2003 הוא יצא לסיבוב הופעות והקדיש את כל הכנסותיו לנפגעי רעידת האדמה.

בשנת 2009, בזמן הבחירות לנשיאות איראן, הביע שג'ריאן תמיכה במחאה נגד מחמוד אחמדינז'אד, וביקש מהרדיו הממלכתי להפסיק לשדר את שיריו. באותה שנה הקליט את השיר "שפת האש" למילותיו של המשורר פרידון משירי (אנ'), המכוונות לאנשי הבסיג' שהכו מפגינים במהלך הפגנות המחאה:^[1]

הנח לרובה,
הרובה שבידך הוא שפת הברזל והאש,
שפת הזעם והדם,
שפת האלימות המצמיתה.
בוא, שב, דבר, הקשב,
אולי ניצוץ האנושיות יפרוץ דרכים בליבך.

שג'ריאן העיד על עצמו: "אני רואה את עצמי כנציג העם, ולא מעוניין שישתמשו במוזיקה שלי כדי להצדיק דיכוי." לאחר מכן הפופולריות שלו עלתה והוא זכה לאהדה ציבורית, אף על פי שכמעט לא הושמע בתחנות הרדיו והטלוויזיה.

השיר המזוהה ביותר עם שג'ריאן הוא הבלדה "ציפור השחר (אנ')", שהולחנה על ידי מורתזא ניי-דאווד וזכתה לביצועים רבים. השיר נושא מסרים פוליטיים וחברתיים. הוא נכתב בתקופת המהפכה החוקתית בפרס ונחשב להמנון החופש של העם האיראני.

חיים אישיים

שג'ריאן נישא לפרחונדה גולפשן, מורה למוזיקה, בשנת 1962. נולדו להם בן ושלוש בנות, העוסקים אף הם במוזיקה. הם התגרשו ב-1993. הוא נישא בשנית בשנת 1995 ונולד לו בן.

במרץ 2016 חשף שג'ריאן שהוא חולה בסרטן הכליה משנת 2001. במהלך שנת 2020 הוא אושפז שלוש פעמים בבית חולים בטהראן, ונפטר ב-8 באוקטובר 2020 בגיל 80.

שג'ריאן זכה בפרסים רבים באיראן ומחוצה לה. הוא זכה להכרה בינלאומית, ובין היתר היה מועמד פעמיים לפרס גראמי, ובשנת 2010 רדיו NPR ציין אותו כאחד מחמישים הקולות הטובים בעולם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוחמד רזא שג'ריאן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מוחמד רזא שג'ריאן (באנגלית ובפרסית)
אתר האינטרנט הרשמי של מוחמד רזא שג'ריאן (באנגלית, בגרמנית, בערבית, בצרפתית, בטורקית, באוקראינית, ביפנית וברוסית)