מוזיאו רוזנבאך
מקום הקמה | בורדיגרה |
---|---|
תקופת הפעילות | מ-1971 |
סוגה | רוק מתקדם |
חברת תקליטים | מיוזיאה |
אתר רשמי | |
מוזיאו רוזנבאך היא להקת רוק פרוגרסיבי איטלקי אשר אלבומה 'זרתוסטרא', למרות הצלחתו החלקית בשנות ה-70 של המאה ה-20, כיום נחשב לאבן פינה בז'אנר זה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלהקה הוקמה במהלך שנת 1971, בשם Inaugurazione del Museo Rosenbach (חניכת מוזיאון רוזנבאך באיטלקית, משילובן של שתי להקות שניגנו בעיקר גרסאות כיסוי במחצית השנייה של שנות ה-60, La Quinta Strada (הדרך החמישית) וIl Sistema (המערכת). להקות אלה נגנו גרסאות כיסוי של ג'ימי הנדריקס ולהקות רוק כמו הקינקס, החיות ו סטפנוולף, אך גם רית'ם ובלוז: כוכבים כמו אוטיס רדינג ו ווילסון פיקט. הלהקה בחרה את שמה בתגובה לשתי להקות פרוגרסיביות אחרות שבלטו באותה תקופה בסצנת הפרוג האיטלקי - פי-אף-אם (PFM) אשר התבססה על מימון של מאפייה ; באנקו דל מוטואו סוקורסו, לעומת זאת התבססה על מימון של בנק; לכן החליטו חברי הלהקה, ברגע של הומור, להתבסס על מוזיאון בדיוני שיוקדש למו"ל הגרמני אוטו רוזנבאך (שם המשפחה בגרמנית = פלג ורדים).אחרים טוענים כי הכוונה כאן היא לאוסף התרבותי אשר נמצא בפילדלפיה. בזכות הצלחותיהן המסחריות של באנקו ופי-אף-אם, פנתה אליהם חברת "ריקורדי" וביקשה שיקליטו אלבום פרוג במהירות.
שנות ה-70
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלהקה הושפעה, בין השאר, על ידי פינק פלויד ובנקו, וכך הזיחה את סגנונה לצליל פרוגרסיבי יציב, והוציאה אלבום שהוא עבודתה המפורסמת ביותר: זרתוסטרא שיצא באפריל 1973.
השירים הציגו השפעה קלאסית בשילוב כבד של קלידים, מלוטרון וקטעי האמונד, במיטב מסורת הפרוג האיטלקי. למרות זאת, השפעתו על סצנת הרוק המתקדם באיטליה הייתה גדולה.
הסולן סטפנו גאליפי הופיע בקולו המחוספס והדרמטי, והקלידן פיט קוראדי הוסיף נגיעות יצירתיות בעבודת הלהקה. האלבום קרוי על שם גיבור ספרו של הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה. יש באלבום זה הדגמה טובה ביותר לסגנון האיטלקי-סימפוני הכולל בתוכו צליל מלוטרון חם החולש על מרבית היצירה ומעברים אלימים. הלהקה נתקלה בבעיות שנגעו כביכול לעמדותיהם הימניות, עד כדי פשיסטיות עקב הצגת תמונה של מוסוליני על כל צדו האחורי של תקליט הLP, כמו גם הבחירה במילים בהשראת פרידריך ניטשה.
ההרכב הראשון היה קצר חיים, והתפרק במהרה, מיד לאחר האלבום וכמה הופעות חיות ב-1973. היחיד מחברי ההרכב שהצליח ביותר לאחר הפרישה, הוא המתופף ג'נקארלו גולצי, שהצטרף במהרה ללהקת פופ מצליחה.
החזרה ופעילות נוכחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבום חדש, יציאה, יצא לאור רק בשנת 2000 והציג אופי מסחרי יותר של הלהקה. הרכב הלהקה בעת יציאת האלבום החדש כולל רק שניים מחברי ההרכב המקורי:אלברטו מורנו וגולצי. ב-2002 מוזיאו רוזנבאך קיבלה את הצעת המגזין הפיני קולוסוס לקחת חלק בתרגום ועיבוד הפואמה הנורדית קאלוואלה ליצירת רוק. כך נוצרה יצירה תחת השם "פרח הנקמה", מעשייה אפלה וקודרת המספרת על קנאה השוררת בין שני אחים. זוהי היצירה היחידה של הלהקה שנכתבה באנגלית.
חברי הלהקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרכב מקורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סטפאנו גאליפי - סולן
- אנצו מרונו - גיטרה, קולות
- פיט קוראדי - קלידים
- אלברטו מורנו - בס, פסנתר, מלוטרון
- ג'נקארלו גולצי - תופים, כלי הקשה, קולות
הרכב נוכחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלברטו מורנו - בס ומלוטרון
- ג'יאנקרלו גולצי - תופים
- מרקו באלבו - גיטרה קלאסית ומובילה
- אנדריאה ביאנקרי - סולן
- מאריולוצ'ה באריונה - קלידים
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זרתוסטרא (1973)
- הופעה חיה '72 (1992 - הופעה חיה)
- Rare and Unreleased (1992 - דמואים וכמה קטעים שלא פורסמו קודם לכן)
- Exit (2000)
- "פרח הנקמה" שיר ב קאלוואלה (2003).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאו רוזנבאך (באנגלית)
- מוזיאו רוזנבאך, ברשת החברתית פייסבוק
- מוזיאו רוזנבאך, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- מוזיאו רוזנבאך, באתר AllMusic (באנגלית)
- מוזיאו רוזנבאך, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- מוזיאו רוזנבאך, באתר דיזר
- מוזיאו רוזנבאך, באתר Discogs (באנגלית)
- מוזיאו רוזנבאך בפרוגבורד: ביקורות אלבומים של מוזיאו רוזנבאך (באנגלית)
- מוזיאו רוזנבאך בפרוגארכייבס: ביקורות אלבומים של מוזיאו רוזנבאך (באנגלית)
- אתר המכיל תמונות ומידע לאספנים (באנגלית)
- אתר המכיל תרגום אנגלי של השירים באלבום "זרתוסטרא"
- זרתוסטרא באתר רוק מתקדם (בעברית)