מוזיאון המקדש
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון מכון המקדש |
| כתובת |
משגב לדך 40  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| מייסדים | מכון המקדש |
| קואורדינטות | 31°46′31″N 35°14′02″E / 31.7751998°N 35.2337832°E |
 | |
  | |
מוזיאון המקדש (תערוכת כלי המקדש) מציג דגם של בית המקדש ובגדי כהונה וכלי המשכן אשר שוחזרו על ידי חוקרי מכון המקדש.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכון המקדש עוסק, מאז היווסדו בשנת 1983, בהשבת נושא בית המקדש לחזית המחשבה היהודית ובקידום העיסוק היומיומי בנושא זה.
במסגרת זו, בין השאר, שוחזרו במכון רבים מכלי המשכן והם מוצגים לציבור ב"תערוכת כלי המקדש" בירושלים.
ראשיתו של מוזיאון המקדש בשנת 1989,[1] בחדר קטן ברובע היהודי בירושלים בו הוצג דגם בית המקדש השלישי שנבנה על ידי הרב צבי רוגין, חבר באיגוד רבני הר הבית והמקדש, לפי התיאור בספר יחזקאל.
בשנת 2013 עברה התערוכה למשכנה החדש במרכז המבקרים של מכון המקדש ברח' משגב לדך 40 ברובע היהודי, בקצה המדרגות העולות מן הכותל. במרכז המבקרים שלושה אולמות תצוגה ואודיטוריום המשמש להקרנת סרטי מכון המקדש ולהרצאותיו.[2]
על פי דבריו של הרב חיים ריכמן, המנהל הבינלאומי של מכון המקדש, מעל 100,000 איש ביקרו במוזיאון המקדש עד שנת 2013.[3]
למסייר בתערוכה מוצעת הדרכה קולית שמתאימה לכל הגילאים. ההדרכה הקולית ניתנת בשפות: עברית, אנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, מנדרינית, גרמנית, קוריאנית ורומנית.
המוצגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוצגים בתערוכת כלי המקדש עוצבו על ידי מיטב האמנים בישראל באופן התואם במדויק את הדרישות ההלכתיות ואת התיאורים בתנ"ך ובדברי חז"ל במשנה, בתלמודים ובכתבי הרמב"ם. כלי קודש אלו עשויים מהחומרים המקוריים המוזכרים במקורות: זהב, כסף נחושת ועץ. התורה מונה תשעים ושלושה כלים שונים, מתוכם שוחזרו כבר על ידי המכון כשבעים כלים. הכלים מוצגים בתוך תיבות זכוכית.
בכניסה למכון המקדש, ברחבת המנורה, מוצבת מנורת שבעת הקנים המשוחזרת שנבנתה על ידי חוקרי המכון לאחר שנים של מחקר קפדני שכלל ממצאים ארכאולוגיים ומקורות כתובים. המנורה בנויה מזהב טהור ושוויה מוערך בשלושה מיליון דולר.[4]
בין הכלים המשוחזרים המוצגים במוזיאון ראוי להזכיר את מזבח העולה שנבנה בשנת 2009 על ידי הפסל אסף קדרון, דגם בית המקדש העשוי שיש עם עיטורי זהב ונחושת שנבנה על ידי צבי רוגין, חצוצרות כסף, נבל וכינורות דוד בהם ניגנו הלוויים בחצר בית המקדש, מזבח הקטורת (הזהב), ושולחן לחם הפנים העשוי עץ מצופה זהב.
מתוך בגדי הכהן הגדול הושלמו החושן והאפוד, " זָ֠הָב תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן תּוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵֽׁב" (שמות כ"ח, ו'), והציץ[5] מזהב טהור עם פיתוחי חותם.
על מנת לשחזר את האווירה, מוצגים במוזיאון ציורי שמן מרהיבים מעולם המקדש, פרי עבודתם של אומנים ידועי שם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Readings | Apocalypse! FRONTLINE | PBS, www.pbs.org
- ^ מרכז מבקרים, באתר מכון המקדש
- ^ Alex Traiman, Yom Yerushalayim and the Temple Mount: ‘Miracles of biblical proportion’, JNS.org, 2013-04-29 (באנגלית)
- ^ Luis Joseph Castle, The Temple Institute, 4Jesus Online (באנגלית)
- ^ גלריית תמונות, באתר מכון המקדש (באנגלית)
