מה קרה לבייבי ג'יין?
כרזת הסרט | |
מבוסס על | What Ever Happened to Baby Jane? |
---|---|
בימוי | רוברט אולדריץ' |
הופק בידי | רוברט אולדריץ' |
תסריט | לוקאס הלר |
עריכה | מיכאל וצ'יאנו |
שחקנים ראשיים |
ג'ואן קרופורד בטי דייוויס ויקטור בונו |
מוזיקה | פרנק דה וול |
צילום | ארנסט הלר |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | Seven Arts Productions |
חברה מפיצה | האחים וורנר |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 31 באוקטובר 1962 |
משך הקרנה | 134 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, אימה פסיכולוגית, psycho-biddy, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, מותחן פסיכולוגי |
מקום התרחשות | קליפורניה, לוס אנג'לס |
תקציב | 0.98 מיליון דולר |
הכנסות | $9,000,000 |
פרסים | פרס אוסקר |
דף הסרט ב־IMDb | |
מה קרה לבייבי ג'יין? (באנגלית: What Ever Happened to Baby Jane?) הוא סרט מתח אמריקאי משנת 1962 בבימויו של רוברט אולדריץ'. הסרט, עיבוד קולנועי למחזה של הנרי פארל בעל אותו שם, מגולל את סיפורן של האחיות ג'יין (בטי דייוויס) ובלאנש (ג'ואן קרופורד) המתגוררות ביחד. ב-2003 דמותה של ג'יין האדסון דורגה במקום ה-44 ברשימת "מאה שנים... מאה גיבורים ונבלים" של מכון הסרטים האמריקאי. בתה המתבגרת של דייוויס, ביי. דיי. היימן, שיחקה בסרט את בת השכן, ליזה בייטס.
הסרט היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר וזכה בפרס בקטגוריית עיצוב התלבושות. בנוסף, הסרט היה הרביעי המכניס ביותר לשנת 1962, אחרי הסרטים - לורנס איש ערב, היום הארוך ביותר וילדי רב החובל גרנט.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת הסרט מוצגת בייבי ג'יין האדסון (בטי דייוויס) כילדת פלא בעוד אחותה, בלאנש (ג'ואן קרופורד), נגררת אחריה. כשהבנות מתבגרות מצליחה בלאנש כשחקנית בעוד ג'יין נשכחת. כששתי השחקניות מזדקנות הן גרות יחדיו וג'יין מטפלת בבלאנש עקב תאונת דרכים שהיא עברה. ג'יין מתנהגת בגסות אל האנשים שבסביבתה ובעקבות זאת מחליטה בלאנש למכור את הבית ולהיפרד מאחותה. כשג'יין מגלה זאת היא כולאת את אחותה בביתה ללא שום גישה לעולם. כשעוזרת הבית שלהן, אלווירה (מיידי נורמן), באה לבדוק מה קרה לבלאנש, היא נרצחת על ידי ג'יין. מאוחר יותר כשחברה של ג'יין, אדווין (ויקטור בונו), לומד אודות תחבולותיה, הן בורחות לחוף הים ושם מוצאת אותן המשטרה.
צוות שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ואן קרופורד - בלאנש האדסון
- בטי דייוויס - ג'יין האדסון
- ויקטור בונו - אדווין פלאג
- מיידי נורמן - אלווירה סטיט
- אנה לי - גברת בייטס
- ביי. דיי. היימן - ליזה בייטס
- מרג'ורי בנט - דליה פלאג
- דיב ווילוק - ריי האדסון
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר (בטי דייוויס)
- מועמדות לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (ויקטור בונו)
- זכייה בפרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר
- מועמדות לפרס אוסקר לצילום הטוב ביותר
- מועמדות לפרס אוסקר לקול הטוב ביותר
- מועמדות לפרס באפט"א לשחקנית הזרה הטובה ביותר (ג'ואן קרופורד)
- מועמדות לפרס באפט"א לשחקנית הזרה הטובה ביותר (בטי דייוויס)
- מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה (בטי דייוויס)
- מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע (ויקטור בונו)
- מועמדות לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצלחתו של הסרט התחילה ז'אנר חדש בזרם סרטי האימה שבהם דמות האנטגוניסט היא אישה מבוגרת. הסרטים "שרלוט המתוקה" ו"What Ever Happened to Aunt Alice?" הושפעו רבות מהסרט. ב-1991 נעשה אתחול מחדש לסרט בטלוויזיה שבו את האחיות האדסון גילמו ונסה ולין רדגרייב. ב-2012, הבמאי וולטר היל תכנן לעשות רימייק לסרט בכיכובם של מריל סטריפ וגלן קלוז, אולם עד כה, לפחות, הדבר לא יצא לפועל. לסרט נעשו מספר רב של פארודיות וחיקויים, כמו בתוכניות והסרטים: סיינפלד, משפחת סימפסון, בית השעווה, דוקטור הו וכדומה.
במרץ 2017 עלתה סדרת הטלוויזיה "אויבות" שמגוללת את סיפור יריבותן של דייוויס ושל קרופורד במהלך צילומי הסרט. הסדרה הופקה על ידי ראיין מרפי ומשחקות בה ג'סיקה לאנג וסוזן סרנדון בתור קרופורד ודייוויס בהתאמה. בתפקידי משנה ישתתפו בין היתר אלפרד מולינה, שרה פולסון, סטנלי טוצ'י, ג'ודי דייוויס, קתרין זיטה-ג'ונס וקתי בייטס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מה קרה לבייבי ג'יין?", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "מה קרה לבייבי ג'יין?", באתר נטפליקס
- "מה קרה לבייבי ג'יין?", באתר AllMovie (באנגלית)
- "מה קרה לבייבי ג'יין?", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "מה קרה לבייבי ג'יין?", באתר אידיבי
- "מה קרה לבייבי ג'יין?", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- מה קרה לבייבי ג'יין?, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אורי קליין, 50 שנה לסרט "מה קרה לבייבי ג'יין?", באתר הארץ, 12 בנובמבר 2012