מהא שיוורטרי
מהא שיוורטרי (הינדי: महाशिवरात्रि; אנגלית: Maha Shivaratri; בתרגום חופשי לעברית: "הלילה הגדול של שיווה") הוא אחד החגים הגדולים במסורת היוגה.
על פי המסורת ההינדית, בלילה הזה מזמנים את האנרגיה של שיווה, המהות הזיכרית בטנטרה, הסמל לתודעה והאנרגיה של ההרס בטבע, ביקום ובנו, זאת שהורסת את הישן, האנרגיות השליליות, על מנת לפנות מקום לצמיחה והתחדשות. האל הבורא, ההורס, היוגי, הסגפן והרקדן. מקובל גם לראות ביום זה את יום האיחוד של שיווה עם שאקטי, האספקט הנקבי של שיווה שהם למעשה אחד.
מסורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסטיבל מהא שיוורטרי מתקשר להצלת היקום על ידי שיווה באמצעות שתיית רעל שיצא מה"סמודרה מנתן" (הים).
הפסטיבל קשור גם לנישואי שיווה עם שאקטי והלילה שבו ביצע את ה"טאנדבה", הריקוד הקוסמי.
האגדות מספרות שהיום הזה הוא האהוב ביותר על שיווה ושופכות אור על גדולתו של שיווה על פני כל האלים והאלות האחרות במסורת ההינדית.
על פי מסורת ה"סמודרה מנתן", שיווה הציל את העולם מהרס של רעל שיצא מהים על ידי שתיית הרעל כולו. שיווה היה יכול לעצור את הרעל בגרונו באמצעות הכוחות היוגיים שלו וכך מנע ממנו לרדת בגרונו. צווארו הפך לכחול עקב שתיית הרעל ומאז נודע ברבים כ"נילה קנטה" או ה"גרלה קנטה" (בעל הצוואר הכחול).
מנהגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוקדם בבוקר, גודשים את המקדשים רבבות מאמינים, צעירים ומבוגרים, הבאים לערוך את טקסי השיוולינגה המסורתיים בתקווה לטובות מהאל שיווה. נאמנים רוחצים את עצמם עם שחר, בעדיפות לנהר הגנגס או בכל מקווה מים מקודש אחר. לטקס טיהור זה חשיבות בכל החגים ההינדיים. כשהם לבושים בבגדים נקיים, סוחבים המאמינים כדים עם מים למקדש ורוחצים את אבן השיוולינגה. נשים וגברים כאחד מתפללים לשמש, לאל וישנו ולאל שיווה. במקדש מהדהדים צלילי פעמונים וקריאות "שנקרג'י קי ג'אי" (יחי שיווה). המאמינים מקיפים את האבן שלוש או שבע פעמים ואז שופכים עליה את המים. חלק שופכים עליה חלב.
על פי השיווה פראנה, יש לבצע את התפילה שש פעמים:
- בעת שפיכת המים, החלב והדבש על אבן השיוולינגה. מסמל את טיהור הנשמה.
- בעת מריחת ששר על האבן לאחר רחיצתה. מסמל מעלה.
- בעת הבאת ביקורים של פירות. מסמל אריכות ימים וסיפוק הרצונות.
- בעת שריפת קטורת. למען עושר.
- בעת הארת המנורות. מסמל את הקניית הידע.
- בעת פיזור עלי הבטל. מסמל את הסיפוק מהנאות גשמיות.
ה"טריפונדה" מיוחס לשלושת פסי האפר הקדוש אשר מורחים מאמיני שיווה על מצחם. שלושת הפסים האלה מסמלים ידע רוחני, טוהר, ותשובה (תרגול רוחני של יוגה). הם גם כן מסמלים את שלושת עייניו של שיווה.[1]
לבישת "מאלה" (מחרוזת תפילה), העשויה מזרעיו של עץ הרדרקשה (שעל פי המסורת צמח מדמעותיו של שיווה), בעת התפילה היא אידיאלית. זרעי הרדרקשה הם חומים אך לעיתים יכולים להיות שחורים. ייתכן ובמחרוזת יהיו גם אלמוגים, כורכום, קונקום ואפר קדוש.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הייחוד של פסטיבל המהא שיוורטרי (באנגלית)
- topic/Sivaratri מהא שיוורטרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Mahashivratri Performing worship and science behind, hindujagruti.org, אוחזר 8 במרץ 2016 (באנגלית)
| הינדואיזם ומיתולוגיה הינדואית | ||
|---|---|---|
| טרימורטי (האלים הראשיים) | הבורא: ברהמה • המגן והמשמר: וישנו • ההורס והבורא-מחדש: שיווה | 
|
| אלים נוספים | אינדרה • גאיטרי • גנש • דנוונטרי • הנומאן • לקשמי • סראסווטי • פרוואטי • קאלי • קרישנה • ראמה • שאקטי | |
| כתבים | אופנישדות • בהגווד גיטא • ודות (ריג • סמא • יג'ור • אתהרוה) • מהאבהארטה • ראמאיאנה • פוראנות | |
| מושגים בהינדואיזם | מנטרה (אום • הרא קרישנה) • אטמן • ארבע הווארנות • ברהמן • יוגה • פוג'ה • פרה קדושה • ודאנטה • סמסרה • מוקשה | |
| חגים ומועדים | דיוואלי • הולי • מהא שיוורטרי • קומבה מלה | |
| קטגוריות | אלים הינדואים • הינדואיזם • מיתולוגיה הודית | |
