מה?
![]() | |
כרזת הסרט | |
בימוי |
רומן פולנסקי ![]() |
---|---|
הופק בידי |
קרלו פונטי ![]() |
תסריט |
רומן פולנסקי, ז'ראר בראש ![]() |
עריכה |
Alastair McIntyre ![]() |
שחקנים ראשיים |
מרצ'לו מסטרויאני Mogens Gadow פייטרו טורדי Carlo Delle Piane רומן פולנסקי Henning Schlüter יו גריפית' רומולו ואלי Guido Alberti Franco Pesce בפסקה זו 5 רשומות נוספות שטרם תורגמו ![]() |
מוזיקה |
Claudio Gizzi ![]() |
צילום |
מרצ'לו גאטי, ג'וזאפה רוזוליני ![]() |
מדינה |
צרפת, גרמניה, איטליה ![]() |
הקרנת בכורה |
3 באוקטובר 1973 ![]() |
משך הקרנה |
110 דק' ![]() |
שפת הסרט |
אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית ![]() |
סוגה |
סרט קומדיה ![]() |
מקום התרחשות |
איטליה ![]() |
דף הסרט ב־IMDb | |
![]() ![]() |
מה? (באיטלקית ?Che) הוא סרט קומדיה צרפתי גרמני ואיטלקי משנת 1972, בבימוי רומן פולנסקי עם סידני רום (אנ'), מרצ'לו מסטרויאני, רומן פולנסקי, יו גריפית' והשחקן האיטלקי רומולו ואלי. את התסריט כתבו רומן פולנסקי וז'ראר בראש[1]. פולנסקי יצר את הסרט לאחר רצח אשתו ההרה שרון טייט[2].
עלילת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ננסי (סידני רום) היא תיירת טרמפיסטית אמריקאית, הנמלטת לווילה איטלקית בחוף אמאלפי משלושה אנסים איטלקיים שהסיעו אותה. הווילה מאוכלסת בדיירים תימהוניים, ומארח אותם ג'וזף נובלארט (יו גריפית), מבוגר בכיסא גלגלים. חולצתה של ננסי נקרעה בזמן ניסיון האונס, ובעת שהותה בווילה היא מאבדת את כל שאר פריטי לבושה, בעיקר בזמן שנתה. היא נתקלת במוסקיטו (רומן פולנסקי), דייר צולל המתעב מה שמזכיר לו שדיים, בעיקר ג'לי רוטט עם תות למעלה, ואומרת לו שהוא לובש את חולצתה. הוא עונה לה שהיא לובשת את חולצת נובלארט, פיג'מה שאותה הרימה קודם מרצפת המסדרון כדי להתכסות, כשפינתה האחות הגרמנייה גרטרוד (אליזבת וויט)[3] עביט שופכין מחדר נובלארט הפתוח.
אלכס (מרצ'לו מסטרויאני), סרסור לשעבר עם עגבת, כפי שאמר לה הדייר ג'ימי (רוג'ר מידלטון), מתחיל עם ננסי ומבצע בה את זממו, פעם אחת בחדרו לאחר שהצליפה בו בשוט כשהוא מחופש בעור נמר, ופעם שנייה על חוף הים בתחפושת שוטר, כשהוא מגרד את רגלו הנגועה. אלכס אזק את ננסי משום שלא הציגה לו את דרכונה, לאחר שאמרה לו שנגנב עם מזוודותיה ברכב האנסים. הוא האשימה בשקר, משום שלאחר מכן אמרה "מזוודה ותיק" במקום "מזוודות", שאל עץ איך להמשיך בחקירה, וקרא לה "שקרנית קטנה ויפה". היא אמרה לו פעמיים שהיא אוהבת אותו, כשידיה כבולות באזיקים לרגליה, הוא נכנס לאקסטזה, התפשט ממדיו ובעל אותה.
לפני הסצנה בחוף הים, רדף נובלארט אחרי ננסי לעיני האורחים, קרא לה "חזירונת קטנה", דרש ממנה להחזיר את חולצתו, והפיל שולחן עמוס אוכל וצלחות חרסינה. לאחר חוף הים, הוא מבקש ממנה במכשיר קשר להגיע לחדרו, אומר לה שגילתה אומץ כשלבשה את חולצתו, משום שאחרים חוששים ממחלתו, מתפלסף איתה על הכורסה בחדרו שבעבר הצטלם עליה בעירום, בודק את רגלה, שצבע בחור בתכלת מאחור לכל אורכה, נוגע ברגלה כדי לחוש אם הצבע טרי, מבקש ממנה להראות לו שד, מבקש שתפתח את חולצתה כשהיא מעליו, ומת מאושר[3]. בסיום הסרט בורחת ננסי מהווילה בגשם שוטף ללא פיסת לבוש, לאחר שכלב הווילה התוקפני קרע את חולצתה לגזרים. אלכס רץ אחריה ומבקש ממנה להישאר. היא עונה לו שאם תישאר – הסרט לא יסתיים, הוא מציע לה לשתות תה בשעה חמש כפי שהציע בפעמים קודמות, כשהיא מתרחקת ממנו במשאית מלאה חזירים עם יומנה, הפריט היחיד שנותר לה, ושוב מגרד את רגלו.
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הניו יורק טיימס כתב שהסרט הוא קומדיית שטויות על נערה אמריקאית פעורת עיניים, שהגוף שלה מזמין תקיפות תמידיות כמו האוורסט. היא סקרנית, איננה נרתעת מדבר, ובטוחה בעצמה כמו מלכת הכיתה. כפי שהיא נהרסת על ידי העולם, כך היא הורסת אותו. העיתון משווה את קורות ננסי להרפתקאות אליס בארץ הפלאות, ומסכם בכך שננסי, הווילה והאירועים יפים מספיק כדי לגשר על הסברים שהסרט לעולם לא יספק[1].
אהרון דולב כתב במעריב שלפולנסקי מגיע אוסקר על מעשה התרמית הקולנועי של השנה. הוא מסכם את הסרט ב"כלום", ומסביר כי אחרי שעתיים של שוטטות חסרת שחר בתוך ניוון ומיאוס, לאחר שמסרה את תומתה לסרסור ואיבדה את חלקי לבושה העליון והתחתון, תיעלם סידני המתוקה כלעומת שבאה[3].
ר.ח. כתב ב"על המשמר": "זהו סיפורה של טרמפיסטית, שנקלעה לאחר ניסיון אונס, שנמלטה ממנו בנס, לבית נופש למיליונרים, שהוא בית מטורפים כפשוטו, כך שהנערה נפלה מן הפח אל הפחת". גם הוא השווה את הנערה לעליסה שעברה לצד השני של המראה, אל ארץ הזוועות האבסורדית[2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"מה?", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מה?", באתר AllMovie (באנגלית)
"מה?", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"מה?", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)