קומפוסט
קוֹמְפּוֹסְט או דְּשוֹנֶת[1] הוא דשן עשיר שנוצר מזבל אורגני שהתפרק. הקומפוסט משמש לטיוב הקרקע ודישון גידולים חקלאיים. הפסולת האורגנית הופכת לקומפוסט בתהליך פירוק על ידי חרקים וחיידקים בנוכחות אוויר (פירוק אירובי). משקלו של קומפוסט מוכן הוא כ־50 אחוזים מהמשקל ההתחלתי של הפסולת ממנו הוא מיוצר והוא מכיל בערך 60–70 אחוזים של חומר אורגני.
יש סוגי קומפוסט שונים כמו קומפוסט חם, קומפוסט תולעים או קומפוסט בוקאשי המצריכים תנאים שונים ומייצרים תוצרים שונים.
מקור המילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור המילה "קומפוסט" הוא בלטינית compositum ומשמעה היסודי הוא הרכבה, חיבור, ערבוב.
ב־6 ביוני 2011 אישרה הוועדה למונחי איכות הסביבה של האקדמיה ללשון העברית בשיתוף מכון התקנים הישראלי את מילון איכות הסביבה[2], ובו התרגום הרשמי של "קומפוסט" למילה "דשונת". המילה רַקְבּוּבִית, שמשמשת לעיתים לציון קומפוסט, מתייחסת למעשה למונח הומוס.
המתקן המשמש ליצירת קומפוסט או דשונת נקרא מַדְשֵׁן (בלועזית: קומפוסטר)[1].
ייצור
[עריכת קוד מקור | עריכה]תהליך הייצור של קומפוסט או דשונת נקרא הַדְשָׁנָה (בלעז: קומפוסטציה)[3]. במהלך ההדשנה, חומרים אורגניים עוברים פירוק בתנאים מבוקרים. פירוק החומר נעשה על ידי חמצון ביולוגי בתהליך תרמופילי ממושך שבמהלכו חומר אורגני מוצק מתפרק ומתקיים בו שחרור זמני של חומרים פיטוטוקסים, כך שבסופו של דבר מתקבל חומר אורגני מיוצב[4]. ההדשנה נבדלת מריקבון, שהוא פירוק חומר אורגני המתרחש באופן טבעי, בכך שההדשנה נעשית בתנאים מבוקרים לשם קבלת תכונות קומפוסט רצויות[5].
שלבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השלב הראשון מתרחש במהלך 24–48 השעות הראשונות והוא מכונה השלב המזופילי. טמפרטורת הקומפוסט עולה ל־40–50 מעלות צלזיוס, אז מתפרקים הסוכרים ושאר החומרים המתפרקים בקלות בקומפוסט. בסוף שלב זה מכיל הקומפוסט מיקרואורגניזמים תרמופיליים בלבד המותאמים לשרוד בתנאי חום קיצוניים.
- בשלב השני, הוא השלב התרמופילי, הטמפרטורה עולה ל־40–80 מעלות צלזיוס והוא יכול להמשך חודשים במהלכם ערימת הקומפוסט עוברת מספר הפיכות כדי שכל חלקי הקומפוסט יחשפו לטמפרטורה הגבוהה[6]. בשלב זה מתרחש פירוק חומרים קשי פירוק כמו תאית. כמו כן החום הגבוה משמיד מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות, כמו גם זרעים ונבגים.
- השלב השלישי, הוא שלב ההבשלה, קצב הפירוק יורד והטמפרטורה גם היא יורדת בהדרגה. בשלב זה גם מתחילות להיווצר בקומפוסט אוכלוסיות מיקרואורגניזמים חדשות[5] ובנוסף החומר האורגני שהתפרק עובר פילמור[4]. לאחר תהליך הקומפוסטציה התוצר המתקבל הוא קומפוסט נקי מפתוגנים ומריחות רעים[6].
שיטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן שתי שיטות עיקריות להדשנה:
- השיטה הפתוחה שהיא השיטה הנפוצה יותר, ובה מציבים את הקומפוסט באוויר הפתוח בערימות בגובה 2 מטר וחתך רוחב של 2 מטר, וכדי שכל המצע יתאוורר הופכים את הערימות בתדירות גבוהה.
- השיטה הסגורה שבה מניעים את הקומפוסט דרך ריאקטורים בתהליך שלוקח 7–12 ימים ובסופו הקומפוסט מונח שוב בערימות להמשך התהליך. יתרון השיטה הסגורה הוא שמתאפשרת יותר בקרה על התנאים, כך מושגים תנאי האופטימום ותהליך הקומפוסטציה מהיר יותר[4].
תולעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קומפוסט תולעים
קיימת שיטה נוספת לפירוק שאריות מזון באופן מהיר וזאת על ידי שימוש בתולעי אדמה, שיטה הידועה בשם "וורמי-קומפוסט". תולעים אוכלות מוצרים אורגניים שונים, ומייצרות לאחר עיכול קומפוסט עשיר ויעיל במיוחד. הפירוק נעשה על ידי התולעים במכל מופרד מהקרקע ובשל כך ניתן להשתמש בשיטה זו גם ללא גינה, יתרון גדול בתנאים עירוניים או מגורים צפופים.
ניתן להוסיף לקומפוסט לאחר סיום התהליכים תולעים אדומות אשר מעכלות את הקומפוסט ופולטות חומרים אנאורגניים אשר מטייבים את איכות הקומפוסט, בשלב זה נקרא הקומפוסט "הומוס".
רבים נוטים להתבלבל בין תולעי הקומפוסט האדומות (Eisenia fetida) לבין שלשול הגינה (terrestris Lumbricus). הצורה החיצונית של השניים דומה מאוד, אולם מדובר בשני מיני תולעים שונים מאוד, פיזיולוגית והתנהגותית. תולעי הקומפוסט משגשגות בלחות גבוהה וחשיכה ומפרקות מצבורי חומר אורגני מרוכז ואילו השלשול מתחפר בקרקע ומתחח אותה[7].
חומרי גלם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פסולת אורגנית
חומרי הגלם של הקומפוסט שונים ומגוונים. כל חומר טבעי שהגיע מגוף חי - אדם, חיה או צמח - עשוי לשפר את הקומפוסט: שאריות פירות וירקות, דגנים, קטניות, קליפות ביצים, שיער, ואפילו דם ושתן. מקורות החומר האורגני העיקריים המשמשים היום בתהליכי הדשנה הם:
- פסולת חקלאית: הפרשות בעלי חיים, רקבוביות עלים, קליפות וגזם עצים, רקב פירות.
- פסולת תעשייתית: בעיקר חומרים מתעשיות הנייר והמזון, כמו נסורת, שעם, גפת וענבים.
- פסולת אנושית: שאריות מזון, זבל אנושי, ובוצת שפכים[5].
זבל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שירותים אקולוגיים
ניתן גם להעביר צואה אנושית לקומפוסט, תוך שמירה על כללים מסוימים, ובכך לחסוך מים בשירותים וחומר אורגני שמגיע למטמנות[8]
השימוש ב"זבל אנושי", כלומר צואה ושתן של בני-אדם (בדומה לזבל משק), כמרכיב מרכזי בקומפוסט, צובר כיום תאוצה במערב מתוך מודעות סביבתית. ישנן שתי דרכים מרכזיות שבהן זה נעשה: באחת, האסלה מוחלפת בדלי שמונח מתחת למושב ויש לרוקנו לעיתים תכופות אל ערימת קומפוסט שנמצאת במקום אחר. בדרך השנייה, מותקן בחדר השירותים תא שבתוכו אמור להתבצע תהליך הקומפוסטציה ומעליו מונח המושב, פתרון שנקרא לפעמים "שירותי קומפוסט". בשתי הדרכים, חומר יבש כמו נסורת, קש, גזרי נייר וכו' מפוזר לאחר כל שימוש אל תוך הכלי בתוכו נאסף הזבל ובכך נמנעת התפזרות של ריחות רעים.
פתרון זה זכה לתמיכה רבה ממוסדות סביבתיים רבים[דרוש מקור] בשל הפוטנציאל לבטל את שיטת הביוב המערבית המודרנית. מהלך כזה יביא לחסכון אדיר במים וימנע את זיהום מאגרי המים שמתבצע כיום כחלק בלתי נפרד מאופן פעולתה של מערכת הביוב.
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקומפוסטים השונים משמשים לשיפור תכונות קרקע חקלאית וכמצע גידול מנותק. תוספת קומפוסט עוזרת ביצירת אחיזת מים ואוורור טובים יותר, הקטנת הצפיפות הגושית, שמירה על pH מתאים, והקטנת ריכוז המלחים בקרקע[4]. הרכב הקומפוסט מוסיף גם שפע מקורות מזון ליבול: תרכובות אורגניות, תרכובות מינרליות ואוכלוסייה מיקרוביאלית בקרקע, תוספת שיכולה להביא לשיפור בכמות היבול[4]. יתרון חקלאי נוסף וחשוב של הקומפוסט הוא דיכוי מחלות קרקע שונות בצמחים.
קיים מגוון גדול של קומפוסטים בעלי הרכב כימי וביולוגי שונה, גם מבחינת השונות במקור חומרי הגלם, גם מבחינת מידת ההבשלה של הקומפוסט וגם מבחינת השיטה שבה התבצע תהליך הקומפוסטציה. השונות הרבה מאפשרת את התאמתו של כל קומפוסט כמענה לצרכים חקלאיים.
לישראל יש עניין מיוחד בהדשנה היות שקרקעות הארץ מאופיינות ברמה נמוכה של חומר אורגני ("הומוס") ורמת מלחים גבוהה[9].
יתרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סביבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חשיבות תהליך הקומפוסטציה אינה רק בשל הערך הכלכלי שיש לקומפוסט בחקלאות אלא גם לשם שמירה על איכות הסביבה. שימוש בפסולת אורגנית במקום להטמינו במטמנה, מקטין את שטחי אתרי ההטמנה הנדרשים. חומר אורגני מהווה מעל 50% ממשקל הפסולת הממוצע למשפחה, ובמהלך ההדשנה קטנה כמות החומר לכמחצית[4]. חומר אורגני המגיע למטמנות מהווה מפגע סביבתי חמור: פירוק אנאירובי (ללא אוויר) של חומר אורגני יוצר את גז המתאן (CH4) שהוא מהגרועים שבגזי החממה הגורמים להתחממות כדור הארץ עקב אפקט החממה. תשטיפי פסולת המכילים חומר אורגני הם גם מקור גדול לזיהום קרקע ולזיהום מי תהום. לעומת זאת, חומר אורגני שהפך לקומפוסט הוא דשן טבעי אשר מפחית את הצורך בדשנים כימיים מזהמים, ומשפר לאין ערוך את המרקם הפיזי של הקרקע שחשיבותו גדולה ביותר לצמחים. בנוסף, הדשנה מונעת מטרדים הנגרמים מאשפה טרייה כגון ריחות רעים ומקור לדגירת חרקים ומזהמים[9], בקומפוסט הביתי כמו גם בקומפוסט התעשייתי.
סיכונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשימוש לא נכון עלול הקומפוסט להכיל גם גורמים המעכבים את גדילת הצמח. לפני השימוש בקומפוסט חשוב לבדוק את ריכוז המתכות הכבדות בו – מתכות אלה הן יסודות מקבוצת מתכות המעבר אשר חלקן חיוניות להתפתחות הצמח אך בריכוזים מאוד קטנים וכאשר ריכוזן עובר סף מסוים הן הופכות לרעילות לרקמה הצמחית. בנוסף חשוב לבדוק בקומפוסט את הימצאותם של חומרים פיטוטוקסיים אחרים או חומרים רעילים לאדם. בקומפוסט עלולים להימצא גם גורמי מחלות קרקע או מיקרואורגניזמים המסוכנים לאדם אשר לא הושמדו בתהליך הקומפוסטציה או שהתפתחו כחלק מהאוכלוסייה החדשה בקומפוסט לאחר הבשלתו[4].
תקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדי להימנע מחומרים בלתי רצויים בקומפוסט תקני משרד החקלאות דורשים בדיקה כימית וניסוי הקומפוסט לפני התחלת השימוש בו[4].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'וזף ג'נקינס, זבל אנושי, המדריך השלם להכנת קומפוסט מזבל בני אדם, הוצאת יער, 2005
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שבוע המודעות הבינלאומי לקומפוסט מתקרב - 5-11 במאי
- הערך "קומפוסט", באתר אקו-ויקי
- למה קומפוסט - סרטון ביוטיוב המציג את הכנת הקומפוסט, והסיבות להכנתו.
- אמאל'ה! יש לי קומפוסט בשירותים! - מדריך לבניית שירותי קומפוסט במבנה חצי-עירוני, אתר "בידיים" - אתר מדריכי עשה זאת בעצמך בתחום הקיימות המעשית
- קומפוסט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 סביבה עברית, באתר האקדמיה ללשון העברית, 25 במרץ 2012
- ^ אושר המילון למונחי איכות הסביבה (תשע"א, 2011), באתר האקדמיה ללשון העברית, 12 ביוני 2011
- ^ הַדְשָׁנָה במילון איכות הסביבה (תשע"א), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 נ. חלמיש (2000). הקומפוסט בישראל – סקר מקורות ושימושים ובחינת כדאיות כלכלית. אפיק הנדסות סביבה והידרולוגיה, עמוס לביא ייעוץ כלכלי והשקעות.
- ^ 1 2 3 ב. גורודצקי (1986). דיכוי מחלות המועברות בקרקע על ידי קומפוסטים מפסולת חקלאית. עבודת גמר לקבלת התואר M.Sc, מוגשת לאוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה לחקלאות, רחובות.
- ^ 1 2 י. הדר, ר. כהן, (1996). "הדברה ביולוגית של מחלות המועברות בקרקע באמצעות קומפוסט". מחקר חקלאי בישראל, כרך ח' (101–126). בית דגן: מנהל המחקר החקלאי.
- ^ אשפתולוגיה, תולעי קומפוסט, באתר פארק המיחזור חירייה, ספטמבר 2020
- ^ Joseph Jenkins,from The Humanure Handbook
- ^ 1 2 יורם אבנימלך, קומפוסטציה: הופכים זבל לזהב, לבן כחול ירוק 9, 1996, עמ' 14–15