לדלג לתוכן

מדליין לנינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מדליין לנינגר

פרופסור מדליין לנינגראנגלית: Madeleine Leininger‏; 13 ביולי 192510 באוגוסט 2012) הייתה תאורטיקנית של סיעוד שפיתחה את התאוריה של סיעוד בין-תרבותי. התאוריה שלה פורסמה לראשונה ב-1961, והיא תרמה לפיתוח הדיון הסיעודי לגבי "מהו טיפול".

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנינגר נולדה בשנת 1925 בנברסקה. הוסמכה לאחות בשנת 1948 בבית החולים לאחיות סנט אנטוני. בהמשך היא קיבלה תואר ראשון מקולג' מאונט סיינט שולסטיקה ומאוניברסיטת קרייגטון. היא קיבלה תואר שני במדעי הסיעוד מהאוניברסיטה הקתולית של אמריקה. מאוחר יותר למדה תרבות ואנתרופולוגיה סוציולוגית באוניברסיטת וושינגטון, שם קיבלה ב-1966 דוקטורט. לנינגר קיבלה שלושה תוארי דוקטור של כבוד.

לנינגר לימדה באוניברסיטת סינסינטי ובאוניברסיטת קולורדו. בהמשך שימשה כדיקנית בית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון ובאוניברסיטת יוטה. היא הייתה פרופסור אמריטה באוניברסיטת וויין סטייט וחברת סגל חוץ במרכז הרפואי של אוניברסיטת נברסקה באומהה. היא נפטרה בביתה, בשנת 2012.

תאוריית "טיפול תואם תרבות"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאוריה של לנינגר התפתחה כפועל יוצא מעבודתה עם ילדים בעלי הפרעות בשנות ה-50 של המאה ה-20. בעבודה זו התוודעה לשוני התרבותי והשלכותיו.

על פי תאוריה זו, כדי לתת שירות סיעודי טוב, יש להיות מודעים לכך שלכל מטופל יש רקע תרבותי ייחודי. לפיכך, הטיפול הסיעודי צריך להיות מותאם לרקע זה, ומשכך ימנע אי נעימויות בין המטופל לאחות.

שלוש עקרונות בטיפול מותאם תרבות

  1. שמירה על תרבות המטופל - על הצוות המטפל להיות מודעים לרקע התרבותי של המטופל, וזאת על מנת להתאים את הטיפול לתרבותו ובכך לסייע למניעת התדרדרות מצבו הרפואי ולהחלמה.
  2. טיפול רפואי באמצעות משא ומתן - על הצוות לפעול באופן יצירתי כדי לעזור למטופל להסתגל להליכים רפואיים חשובים אך מבלי לפגוע בתרבותו, כך שיקבל טיפול רפואי הולם.
  3. שינוי אורח חיים - במידה וישנן בעיות רפואיות שנובעות מאורח החיים של תרבות המטופל, צריך הצוות הרפואי לשבת עם המטופל ולעזור לו לתקן את אורח חייו, כל זאת תוך כדי שימור תרבותו במידת האפשר.

לנינגר לא השתמשה במושג "התערבות רפואית". לטענתה, מושג זה מתייחס לפן המקצועי של התפקיד, ולא לפן הבין-אישי.