מדורת השבט (ביטוי)
מדורת השבט הוא מושג המתאר את אמצעי התקשורת שהוא המקור המרכזי שממנו שואבים האנשים מידע ובכך הוא מכוון את סדר היום של אזרחי המדינה. בתקופת האדם הקדמון, התקבצו תושבי כפר סביב מדורה אחת, שהיוותה את מרכז הכפר ולכן שימשה כמקום מפגש והמקום בו נדונו ענייני הכפר. עם התקדמות הטכנולוגיה, החליפו הטלוויזיה ובהמשך האינטרנט את "מדורת השבט" המסורתית.
כך למשל בראשית המדינה היה ערוץ ציבורי יחיד - הערוץ הראשון. מכאן שמרבית התושבים צפו במהדורת החדשות מבט ובתוכניות ששודרו בערוץ. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם ערוץ נוסף: ערוץ 2, שהפך לערוץ הנצפה ביותר (שיאי הרייטינג הגיעו ל-40%-50% מכלל הצופים בשעת הפריים טיים).[1] בהמשך הצטרפו ערוצים נוספים ובהם ערוץ 10 והוקמו חברות HOT ויס שהציעו מבחר ערוצים רב ובכך התפזר פילוח הצופים.
הביטוי ייחודי לשפה העברית, ונטבע בעקבות הטלוויזיה הישראלית עד שנות התשעים, שבה פעל רק הערוץ הממלכתי. המונח נטבע בינואר 1994, בדיון במכון סמארט על פניה של התקשורת הישראלית.[2][3]
כפר גלובלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כפר גלובלי
את הביטוי "הכפר הגלובלי" טבע הפילוסוף מרשל מקלוהן ב-1959, בספרו The Gutenberg Galaxy מ-1962, העוסק במחקרו על ההשפעות הפסיכולוגיות והקוגניטיביות של הדפוס. לפי מקלוהן, מסך הטלוויזיה הופך את האנושות לכפר גלובלי, שבו בני אדם שהיו מרוחקים זה מזה, חשים כאילו הם מתגוררים בכפר אחד ונגזר עליהם צמצום בתחומי העניין. אף על פי שהמונח נטבע שנים רבות לפני התפתחות תקשורת המונים, המצאת השידור החי, הטלוויזיה, אירועים משמעותיים כגון נחיתת האדם הראשון על הירח, שידורי האולימפיאדה וגביע העולם בכדורגל, הפכו לאירועים בעלי סיקור עולמי והשפעה על אנשים רבים.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות התפתחות הטלוויזיה, ובעקבותיה המצאת הפרסומת, נוצר מושג הרייטינג המייצג את כמות הצופים (או האחוז) בתוכנית המשודרת ובהתאם התשלום אשר יקבל המשדר. ביקורת רבה מושמעת אודות השינוי שנוצר בסוג התוכניות המשודרות כך שימשכו מספר צופים רב יותר לצפות בהן, ואף ידיעות חדשותיות נבחרות לפי מדד העניין בהם.[4] למשל, לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, שודרו תוכניות רבות אודות המשפחה, רואיינו אישים רבים אשר היו מקורבים לרבין ונחשפו פרטים אשר נבחרו בעיקר בשל היות מושכי רייטינג. כדי לגרות את הצופה, התוכניות הגיעו עד להשפלת מתמודדים ובהם סגירתם בתנאים פיזיים קשים (הישרדות), בצילום ממושך ללא הסבר ממשי (האח הגדול) והמיקוד עבר אל האישים המככבים בתוכנית (המנחים, המשתתפים), על חשבון התוכן המועבר.
מדורת השבט וטכנולוגיות תקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליהוא כ"ץ סימן את קץ עידן הטלוויזיה כמדורת השבט בכניסת הערוצים המסחריים. בעוד שידורי החדשות בקול ישראל ברדיו ולאחר מכן בטלוויזיה היוו אירועי התכנסות משפחתיים וחברתיים, שלאורם אפשר היה להחליף דעות ורעיונות, ריבוי הגורמים התקשורתיים החדשים הפחית משמעותית את הערך השיתופי של כל ערוץ תקשורת.[5]
תהליך זה התגבר עם הופעת הרשתות החברתיות האינטרנטיות, אך יש שטענו שרשתות אלו אפשרו צורה חדשה של "מדורת שבט".[6] הרשתות צברו משתמשים רבים, הצורכים הרבה צורות תקשורת מגוונות. כך נוצרה תשתית שאפשרה שיתוף תוכן בין קהלים רבים באמצעות שפות מרכזיות כמו אנגלית וסינית גם אם קהילות שונות מתכנסות בנפרד זו מזו. כמו כן, האינטרנט תרם ליצירת כלכלה עולמית חדשה המתבצעת באינטרנט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מדורת השבט מאת יעל גרוס רוזן באתר מכון שלום הרטמן.
- עמית פינצ'בסקי, ועכשיו כולם ביחד, באתר העין השביעית, 24 ביולי 2008
- אלכס קויפמן, מדורת השבט האינטראקטיבית, באתר כלכליסט, 21 באוגוסט 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שלמה פיוטרקובסקי, לא מדורת השבט שלי, באתר ynet, 31 באוקטובר 2017
- ^ ראו בפינה "שאל את רוביק" באתר "הפינה הלשונית רוביק רוזנטל"
- ^ עמית פינצ'בסקי, ועכשיו כולם ביחד, באתר העין השביעית, 24 ביולי 2008
- ^ עפר לבנת, מה עומד מאחורי הרצון להאריך או לקצר מהדורת החדשות?, באתר מעריב אונליין, 14 בינואר 2016
- ^ צבי גיל אליהוא כ"ץ, אליהוא כ"ץ שהקים את הטלוויזיה בישראל היה הוגה שצפה את קיצה כ"מדורת השבט", קשר, 2022, עמ' 245-251
- ^ שמואל שם-טוב, חוזרים למדורת השבט, אודיסאה 16, 2012, עמ' 6-9
