מדונה של החוחית
שגיאות פרמטריות בתבנית:יצירת אמנות
פרמטרים [ מקום, שנה, יחידות, סוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מדונה של החוחית, רפאל, 1505–1506 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | רפאל |
| תאריך יצירה |
העשור הראשון של המאה ה־16  |
| טכניקה וחומרים |
לוח עץ, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב | 77 |
| גובה | 107 |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
הרנסנס הגבוה |
| מספר יצירה |
1447 (גלריית אופיצי) |
| מיקום | גלריית אופיצי |
  | |
מדונה של החוחית (באיטלקית: Madonna del Cardellino) הוא ציור שמן על עץ מאת רפאל, צייר מתקופת הרנסאנס האיטלקי, משנת 1505–1506 לערך. בשנת 2008 הושלמה פעולת שיקום שנמשכה עשר שנים, שלאחריה הוחזר הציור למקומו בגלריית אופיצי שבפירנצה.[1] במהלך תקופת השיקום, הוצג בגלריה עותק עתיק של הציור במקום המקור.
הצייר
[עריכת קוד מקור | עריכה]רפאל נחשב ל"אמן" של תקופת הרנסאנס הגבוה, תואר שהוא חולק עם מיכלאנג'לו ולאונרדו דה וינצ'י. הוא נולד בשנת 1483 ונפטר בשנת 1520, בגיל 37 בלבד. חרף חייו הקצרים, הייתה לו השפעה משמעותית והוא יצר כמות עצומה של יצירות במגוון תחומים, כולל אדריכלות, תחריט, ציור ורישום.
במחצית הראשונה של הקריירה שלו פעל רפאל בצפון איטליה והושפע מהסגנון הפלורנטיני, ולכן תקופה זו מכונה "התקופה הפלורנטינית" שלו. בשנת 1508 עבר לרומא, שם המשיך לעבוד וקיבל הזמנות רבות מהוותיקן, כולל ציורים בארמון האפיפיורי. אחת מיצירותיו הידועות ביותר היא אסכולת אתונה.[2]
בשל יחסיו עם הכנסייה, הוא ומיכלאנג'לו היו יריבים מרים והתחרו זה בזה על אותן הזמנות אמנותיות.[3]
במהלך התקופה הפלורנטינית שלו, צייר רפאל את מדונה של החוחית לצד כמה ציורי מדונה מפורסמים נוספים, כמו המדונה של המרעה ו-לה בל ז'רדינייר. שלושת הציורים הללו חולקים מאפיינים דומים: דמות המדונה לבושה באדום וכחול, שלוש הדמויות המרכזיות זהות, ישנה קומפוזיציה פירמידלית, רקע טבעי, וכן חיבור לסמלים נוצריים כגון ספרים, צלבים או במקרה זה – החוחית.[4]
הציור
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו ברבים מציורי המדונה של תקופתו הפלורנטינית, רפאל סידר את שלוש הדמויות – מרים, ישו ויוחנן המטביל הצעיר – בתבנית גיאומטרית. אף על פי שעמדות הדמויות נראות טבעיות, יחדיו הן יוצרות משולש כמעט סימטרי.
הציור ניתן כמתנת נישואים על ידי רפאל לחברו לורנצו נאזי. ב-17 בנובמבר 1548, קרס ביתו של נאזי במפולת אדמה, והציור נשבר ל-17 חלקים. הוא נלקח מיד לשיקום וחובר מחדש, אך סימני החיבורים נותרו גלויים.
בשנת 2002, ג'ורג' בונסנטי מהארגון "אבני חן יקרות" הטיל על פטריציה ריטאנו לשקם את הציור. במשך שש שנים, הצוות שלה עבד על הסרת לכלוך שהצטבר ותיקון הנזקים. לאחר שיקום זה, היצירה חזרה לתצוגה בגלריית אופיצי בשנת 2008.[5]
בציור, החוחית מסמלת את צליבת ישו, על פי האגדה שבה החוחית ניסתה להסיר קוץ מכתרו של ישו ונטפה עליה טיפת דמו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד היצירה באתר artonline.it (באיטלקית)
הערות דשוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Pullella, Philip (28 באוקטובר 2008). "Technology helps restore Raphael masterpiece". רויטרס. נבדק ב-2008-10-28.
{{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב:|date=(עזרה) - ^ Beck, James H. Raphael. New York: H.N. Abrams, 1994.
- ^ Rona Goffen (1 בינואר 2002). Renaissance Rivals: Michelangelo, Leonardo, Raphael, Titian. Yale University Press. pp. 234–235. ISBN 978-0-300-10589-6.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Rona Goffen (1 בינואר 2002). Renaissance Rivals: Michelangelo, Leonardo, Raphael, Titian. Yale University Press. p. 156. ISBN 978-0-300-10589-6.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Popham, Peter. “Return of the Fallen Madonna". Independent (October 29, 2008): 2.