מדד הדמוקרטיה

ערך זה עוסק במדד עולמי של קבוצת האקונומיסט הבריטית. אם התכוונתם למדד הישראלי שמפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה, ראו מדד הדמוקרטיה הישראלית.

מדד הדמוקרטיה הוא מדד שנערך ומפורסם על ידי קבוצת האקונומיסט, המוציאה לאור של מגזין האקונומיסט הבריטי. מטרת הדו"ח לנסות ולהציג מדד כמותי של רמת הדמוקרטיה ב-167 מדינות ברחבי העולם. המדד פורסם לראשונה בשנת 2006, תחילה עודכן בכל שנה זוגית, ובהמשך החל להתעדכן בכל שנה. המדד לא פורסם במסגרת אקדמית, והוא לא נבדק בתהליך של ביקורת עמיתים.

מתודולוגיה

כל מדינה המופיעה במדד מקבלת ציון על סולם הנע בין 0 ל-10, כאשר ציון של עשר מציין רמה דמוקרטית גבוהה. כך למשל, ב-2008 זכתה שוודיה לקבל את הציון הגבוה ביותר במדד לאותה שנה (9.88), בעוד קוריאה הצפונית דורגה במקום הנמוך ביותר עם ציון של 0.86. המדינות מדורגות גם על פי סולם איכותי החל מ"דמוקרטיה מלאה" (ציון 8–10), "דמוקרטיה פגומה" (ציון 6–7.99), "משטר כלאיים" (ציון 4–5.99) וכלה ב"משטר סמכותני" (ציון הנמוך מ-4).

ציונה של כל מדינה נקבע על פי שכלול של ציון ממוצע של חמש קטגוריות מרכזיות: תהליך הבחירות, תפקוד הממשל, מעורבות פוליטית, תרבות פוליטית וזכויות האזרח. הדירוג בקטגוריות נעשה על פי 60 שאלות קבועות זהות הנענות מדי שנה על ידי מומחים. שמות המומחים אינם מתפרסמים, זאת כפי שנוהג העיתון עם כל הכתבים המופיעים בו.

תהליך הבחירות ופלורליזם – למשל, קיום בחירות חופשיות, והענקת זכות הצבעה לכלל האזרחים.
תפקוד הממשל – למשל, האם הפוליטיקאים שנבחרים על ידי הציבור הם אלו שקובעים את מדיניות הממשלה בפועל? אפקטיביות האיזונים ובלמים בין הרשויות הממשלתיות, ויכולת הממשל לקבל החלטות באופן חופשי, ללא כפייה מצד גורמים צבאיים, או גופים אחרים, מקומיים או זרים.
מעורבות פוליטית – למשל, מידת מעורבותם הפעילה של אזרחי המדינה במערכת השלטון - אחוז הצבעה, ייצוג מיעוטים אתניים ונשים, חברות במפלגות וארגונים פוליטיים ואזרחות פעילה.
תרבות פוליטית – למשל, החשיבות של תרבות דמוקרטית לאזרחי המדינה, בה נמדדת מידת הקונצנזוס החברתי התומך בדמוקרטיה מתפקדת, אחוז האוכלוסייה התומך במשטר צבאי, ומידת המסורת של הפרדת דת ומדינה.
חירויות האזרח – למשל, בה נמדדת מידת חופש התקשורת, חופש ביטוי ומחאה והמקום בשיח התקשורתי למגוון דעות, הגבלות הגישה וצנזורה לאינטרנט, מידת ביטחונם של האזרחים מפני אלימות שמגיעה מצד הממשל, מידת עצמאותה של מערכת המשפט ביחס לממשלה, מידת הסובלנות לדתות מיעוטים ואפשרותם לקיים פולחן פומבי, ומידת שיוונם של האזרחים בפני החוק.

הגדרות

דמוקרטיות מלאות הן מדינות שבהן חירויות האזרח וחירויות היסוד הפוליטיות אינן זוכות רק לכבוד, אלא גם מחוזקות על ידי תרבות פוליטית אשר מסייעת לשגשוג של ערכים דמוקרטיים. למדינות אלו יש מערכת תקפה של בלמים ואיזונים, מערכת משפט עצמאית שהחלטותיה נאכפות, ממשלות שמתפקדות כראוי ואמצעי תקשורת מגוונים ועצמאיים. למדינות אלה יש רק מעט בעיות בתפקוד הדמוקרטי.^[1]
דמוקרטיות פגומות הן מדינות שבהן הבחירות הוגנות וחופשיות, וחירויות אזרחיות בסיסיות מכובדות, אך עשויות להיות להן בעיות, למשל: פגיעה בחופש התקשורת ודיכוי קל של אופוזיציה פוליטית ומבקרים. למדינות אלו יכולים להיות פגמים משמעותיים גם בהיבטים דמוקרטיים נוספים, כגון תרבות פוליטית לא מפותחת, רמות נמוכות של השתתפות בפוליטיקה וסוגיות בתפקוד הממשל.^[1]
משטרי כלאיים הם מדינות בהן מתבצעות הונאות בחירות באופן קבוע, מה שמונע מהן להיות דמוקרטיות הוגנות וחופשיות. למדינות אלה יש בדרך כלל ממשלות שמפעילות לחץ על אופוזיציה פוליטית, רשויות משפט לא עצמאיות, שחיתות נרחבת, הטרדה ולחץ המופעלים על התקשורת, שלטון חוק לקוי, תרבות פוליטית לא מפותחת, רמות נמוכות של השתתפות בפוליטיקה וסוגיות בתפקוד הממשל.^[1]
משטרים אוטוריטריים הם מדינות שבהן פלורליזם פוליטי אינו קיים, או שהוא מוגבל מאוד. מדינות אלו הן לרוב מונרכיות אבסולוטיות או דיקטטורות. ייתכן שיהיו בהן כמה מוסדות דמוקרטיים קונבנציונליים, אך לאלה תהיה משמעות זעומה. הפרות וניצול לרעה של חירויות האזרח הן דבר שבשגרה, הבחירות (אם הן מתקיימות) אינן הוגנות או חופשיות, התקשורת היא לרוב בבעלות המדינה או בשליטתן של קבוצות הקשורות למשטר, מערכת המשפט אינה עצמאית וצנזורה ודיכוי של ביקורת על השלטון הם דבר שבשגרה.^[1]

מבט על

לאורך השנים 2006–2019 הממוצע העולמי הראה תנודות משתנות, שנעו על טווח הציון 5.44–5.55. ירידה משמעותית יותר החלה החל משנת 2020, בה התמודדו מדינות העולם עם מגפת הקורונה, באופן שהגביל באותה עת את חירויות האזרח עם פרקטיקות דוגמת סגרים. במדינות רבות הייתה התאוששות של מדד הדמוקרטיה בשנת 2022, על רקע היציאה מתקופת הקורונה, אולם מדינות אחרות אימצו את ההגבלות באופן קבוע יותר^[2].

נכון למדד של שנת 2023, המדדים של השנים 2008, 2014 ו־2015 היו המדדים בעלי הממוצע העולמי הגבוה ביותר, והמדדים בשנים 2021–2023 היו הנמוכים ביותר, כאשר זה של שנת 2023 הוא הנמוך שנמדד אי פעם^[3].

מדד הדמוקרטיה על פי סוג המשטר

הטבלה הבאה מתייחסת לנתוני המדד משנת 2023^[3]:

סוג המשטר	מספר המדינות	אחוז המדינות במשטר זה	אחוז מאוכלוסיית העולם תחת משטר זה
דמוקרטיה מלאה	24	14.4	7.8
דמוקרטיה פגומה	50	29.9	37.6
משטר כלאיים	34	20.4	15.2
משטר סמכותני	59	35.3	39.4

אוכלוסיית העולם בנתונים אלו היא סך כל האוכלוסייה של 167 המדינות שנסקרו במסגרת המדד.

מדד הדמוקרטיה על פי אזור

הטבלה הבאה מתייחסת לנתוני המדד לשנת 2023^[3]:

אזור	ממוצע דירוג לשנת 2023	ממוצע בזמן תחילת המדד, שנת 2006
מערב אירופה	8.37	8.60
אמריקה הצפונית	8.27	8.64
אמריקה הלטינית	5.68	6.37
מרכז ומזרח אירופה	5.37	5.76
אסיה ואוסטרלאסיה	5.21	5.44
אפריקה שמדרום לסהרה	4.04	4.24
המזרח התיכון וצפון אפריקה	3.23	3.53
ממוצע כולל	5.23	5.52

מערב אירופה

מדינות מערב אירופה בעלות ציון ממוצע גבוה, כאשר 8 מתוך 10 המקומות הראשונים בטבלה העולמית מגיעים מאזור זה, וכל המדינות המסווגות לאזור זה מוגדרות כבעלות משטרים דמוקרטים - מלאים או פגומים, ונמצאים בטווח דירוג בין 7.38 ל-9.81 – למעט מדינה אחת והיא טורקיה, המסווגת כ"משטר כלאיים" ובעלת דירוג 4.35. בסך הכל, מערב אירופה הוא האזור עם שיעור הדמוקרטיות המלאות הגבוה ביותר – 15 מתוך 24, נכון לשנת 2023^[3].

במדד של שנת 2023 עקפה מערב אירופה לראשונה את אמריקה הצפונית בתור האזור המדורג עם הציון הממוצע הגבוה ביותר (אם כי זה קרה בעקבות שיפור בדירוג במערב אירופה, אלא בירידה בדירוג של אמריקה הצפונית)^[3].

הדירוג הממוצע של אזור זה עמד בתחילת המדד על 8.60, אולם לאחר המשבר הכלכלי של 2008 ירד בחדות ל-8.45, ומאז שמר על טווח דירוג של 8.35–8.45, למעט השנים 2020 ו־2021 (דירוגי 8.29, 8.22 בהתאמה) בהם הצטרף האזור למגמת ההיחלשות העולמית במדד על רקע מגפת הקורונה. בשנתיים שלאחר המגפה, אזור מערב אירופה הפגין את ההתאוששות המהירה ביותר מירידת הדירוג העולמית של תקופת הקורונה^[2]^[3].

אמריקה הצפונית

במדד רק קנדה וארצות הברית מסווגות לאמריקה הצפונית, ומאחר ששתיהן בעלות דירוג גבוה יחסית (8.69 ו-7.85 בהתאמה) אמריקה הצפונית היא בעלת ממוצע גבוה. עד לשנת 2022 היה אזור זה בעל הממוצע הגבוה ביותר, אולם בעקבות ירידה בדירוג של קנדה, עקף אותו אזור מערב אירופה. הדו"ח מייחס את הירידה בדירוג של קנדה להגברת הקיטוב הפוליטי במדינה וירידה באמון הציבור במוסדות המדינה – מגמות שישנן זמן ממושך גם בארצות הברית^[3].

מאז תחילת המדד האזור שמר על רמת דירוג אחידה למדי, על טווח של 8.56–8.64, עד לשנת 2021, אז הצטרף האזור למגמת ההיחלשות העולמית וירד אל הטווח 8.27–8.37.

אמריקה הלטינית

בשנים 2006–2015 עמד האזור על טווח יציב של 6.36–6.43, אולם החל משנת 2016 החל להתדרדר בהדרגה עד לדירוג של 5.68 במדד של 2023.

הממוצע מושפע באופן מהותי מהתחזקות סממנים סמכותניים במספר מדינות, ביניהן וונצואלה, אל סלוודור, ניקרגואה, בוליביה והאיטי שמוגדרת בדו"ח כמדינה בקריסה (אלו הצטרפו בתחתית הרשימה האזורית גם לקובה). אף על פי כן, בדירוג האזורי ישנן גם מדינות שבהן נרשמת התקדמות משמעותית בדמוקרטיזציה, דוגמת קולומביה ואורוגוואי, שנמצאת במקום ה־14 בדירוג העולמי ויחד עם קוסטה ריקה שתיהן נחשבות לדמוקרטיות המלאות היחידות של האזור. לצד שלוש מדינות אלו בראש הדירוג האזורי נמצאת גם צ'ילה^[3].

חלק מהאתגרים העומדים בפני הדמוקרטיזציה של האזור הם בעיית הקיטוב, חוסר אמון האזרחים במוסדות השלטון, שחיתות שלטונית, ופעילותם של ארגוני פשיעה בינלאומיים^[2]. ארגוני הפשיעה של מרכז אמריקה, שעוסקים בעיקר בסחר בסמים, גורמים לפופולריזציה של מדיניות ממשלתית של דיכוי אגרסיבי, שפוגע באיכות הדמוקרטיה באזור^[3].

מזרח אירופה

מדד מזרח אירופה נע בשנים 2008–2015 על הטווח 5.50–5.67 (הדירוג הראשון של ממד הדמוקרטיה לאזור זה בשנת 2006 היה הגבוה ביותר ועמד על 5.76) אולם בשנים 2016–2023 התדרדר לטווח של 5.36–5.43. עם זאת, על אף אתגרים אזוריים כמו מלחמת רוסיה אוקראינה, בניגוד למגמה של רוב אזורי העולם להתדרדרות מאז שנת 2020, האזור הפגין חוסן יחסית לאזורים אחרים בעולם, ואף שיפר מעט את הדירוג הממוצע^[3].

במגמות באזור מעורבות כאשר מצד אחד ישנה עליה בדמוקרטיה במדינות שונות דוגמת ארמניה ואלבניה, וירידה באחרות דוגמת בלארוס וקירגיזסטן. אולם התמודדות איתנה יחסית עם משברים באזורי מרכז אירופה, הבלטים והבלקן מצביעים לדעת מחברי הדו"ח על נקודה חיובית^[3].

בסך הכל מסקנות עורכי הדירוג הוא שתמונת המצב בעשור זה מצביעה על תרבות פוליטית חלשה שמקורה בשילוב נסיבות של קושי בשמירה על שלטון החוק, נורמות של שחיתות סביב מוקדי כוח, נטייה לדחייה של ערכים דמוקרטים-ליברלים, מידה של כמיהה למנהיג "חזק" שיידע לעקוף חסמים ביורוקרטים. נסיבות אלו הן קרקע המקשה צמיחה איכותית של דמוקרטיה^[4]. לצד זאת, בתקופת הפוסט קורונה, המאופיינת בקשיים כלכליים, ובהשפעת מלחמת אוקראינה–רוסיה על האזור, החלה מגמה חיובית יותר של מעורבות אזרחית בפוליטיקה המקומית^[2]. בראש המדד באזור זה לשנת 2023 נמצאות צ'כיה (7.97), אסטוניה (7.96) וסלובניה (7.75), ובתחתיתו טורקמניסטן (1.66) וטג'יקיסטן (1.94).

אסיה ואוסטרלאסיה

הדירוג הממוצע באזור הזה נע לאורך השנים על הטווח בין 5.41–5.74, כאשר 2015–2019 היו שנות השיא עם טווח של 5.65–5.74, ובשנים 2021–2023 נרשמה ירידה לטווח של 5.41–5.46.

מצב הדמוקרטיה באסיה תנודתי מאוד לעיתים, כאשר למשל בשנת 2019 טיפסה תאילנד 38 מקומות בדירוג, כאשר השתפרה מ-4.63 ל-6.32, ומנגד באותה השנה ירדה הודו 10 מקומות עם ירידה מ-7.23 ל-6.90. בשנת 2020 הפכו לדמוקרטיות מלאות קוריאה הדרומית, יפן וטאיוואן שהצטרפו לניו זילנד ואוסטרליה בפסגה האזורית^[4]. בתחתית הדירוג האזורי לשנת 2023 נמצאות אפגניסטן (0.26), מיאנמר (0.85) וקוריאה הצפונית (1.08) – שהן גם בעלות הדירוג הנמוך ביותר במדד העולמי כולו^[3].

מבחינת חלוקה לתתי אזורים, אזורי דרום אסיה ודרום מזרח אסיה הם אלו בעלי הדירוג הנמוך ביותר למדד של שנת 2023, ואף נמצאים בהתדרדרות. לצד זאת, אזורי צפון אסיה ואוסטרלאסיה בעלי דירוג גבוה יותר ומפגינים חוסן יחסי בשמירה על הדירוג גם בעתות משבר^[3].

אפריקה שמדרום לסהרה

באפריקה שמדרום לסהרה נפוצים במיוחד משטרים סמכותניים, כאשר משטרים סמכותניים מלאים פעילים בקרוב למחצית מהמדינות המדורגות מאזור זה. בשנים 2011–2018 עלה במקצת הדירוג האזורי בהשוואה לשנים של תחילת המדד (4.32–4.36), והחל משנת 2019 החלה התדרדרות בממוצע העולמי (4.26) שהתחזקה בשנים 2020–2023 (4.04–4.16) על רקע המגמה העולמית של ההתדרדרות שהייתה בשנים 2020–2021^[3].

אזורים שונים באפריקה בעלי מגמות שונות בהקשר הדמוקרטי: בראש המדד באזור זה נמצאות מאוריציוס (8.14), בוטסואנה (7.73), כף ורדה (7.65) ודרום אפריקה (7.05) – בעיקר מדינות אפריקה הדרומית ומדינות-אי, ובתחתיתו הרפובליקה המרכז-אפריקאית (1.18), צ'אד (1.67) והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (1.68) – הנמצאות שלושתן בלב היבשת. מערב אפריקה הוא אזור שחווה התדרדרות בשנים האחרונות, שבשיאה מספר הפיכות צבאיות במדינות האזור (לצד ניסיונות הפיכה אחרות שלא צלחו). בחלק מהמקרים סייעה להתדרדרות השפעה ממדינות חיצוניות, בראשן רוסיה, המשפיעה על מדינות רבות באפריקה^[2].

במדד של שנת 2022 ציינו מחברי הדו"ח שיפור מסוים בתרבות הפוליטית במדינות שונות באזור, שגרמו להתנגדות ציבורית בולטת יותר למשטרים הצבאיים במדינה. לצד זאת, ציינו שאחד האתגרים של השלטונות המקומיים הוא העדר משילות על האזורים המרוחקים מהערים המרכזיות, לצד חוסר הסכמה על לגיטימיות השלטון המרכזי על כל הטריטוריות^[2]. בדו"ח 2023 צוין כי בשני העשורים האחרונים 25 מתוך 54 המדינות באזור חוו לפחות הפיכה צבאית אחת. חלק מהסיבות לכך על פי מחברי הדו"ח היא תמיכה ציבורית מסוימת בהפיכה, בעקבות חוסר שביעות רצון מהפוליטיקה הממוסדת לצד עוני נרחב באזורים מסוימים^[3].

המזרח התיכון וצפון אפריקה

זהו האזור עם הממוצע הנמוך ביותר. בשנים הראשונות של המדד הדירוג האזורי היה תנודתי ועלה וירד סביב טווח רחב יחסית משפל של 3.43 ועד לשיא של 3.73 בשנת 2012. מאז שנת 2012 האזור מתדרדר בדירוג משנה לשנה, ונכון לשנת 2023 נמצא בשפל של 3.23. נכון לשנת 2023, 6 ממדינות האזור (יותר מרבע) נמצאות בין 20 המדינות בעלות הדירוג הנמוך ביותר בעולם^[3].

ההתדרדרות בדירוג מושפעת בין היתר מחוסר יציבות עקבי של מספר מדינות באזור, שחלקן התדרדרו למלחמות אזרחים בשנים האחרונות, לצד חוסר התמדה והתדרדרות דמוקרטית במדינות שהחלו לעלות בציון המדד לאורך השנים, דוגמת תוניסיה והרשות הפלסטינית. לצד זאת ישנם אתגרים אזוריים נוספים דוגמת מיליציות מקומיות, קבוצות מורדים וכוחות צבאיים של מדינות זרות הפועלים בשטחן של מדינות במשבר^[2]. הדו"ח מציין את האדישות והציניות בציבור הרחב לגבי האפשרות לשפר את מצב הדמוקרטיה במדינה, כגורם נוסף להתדרדרות במגוון מדינות באזור^[3].

בראש המדד באזור זה נמצאת ישראל (7.93) – המדינה היחידה באזור שנמצאת בחצי העליון של הדירוג – ואחריה תוניסיה (5.51) ומרוקו (5.04) (שלוש המדינות היחידות באזור שלא מסווגות כ"משטרים סמכותניים), ובתחתיתו סוריה (1.43), סודאן (1.76) ולוב (1.78)^[3].

דירוג המדינות

הטבלה הבאה מתייחסת לנתוני המדד משנת 2023^[3]:

מקום	מדינה	דירוג	סוג המשטר	דירוג בזמן תחילת המדד, שנת 2006
1	נורווגיה נורווגיה	9.81	דמוקרטיה מלאה	9.55
2	ניו זילנד ניו זילנד	9.61	דמוקרטיה מלאה	9.01
3	איסלנד איסלנד	9.45	דמוקרטיה מלאה	9.71
4	שוודיה שוודיה	9.39	דמוקרטיה מלאה	9.88
5	פינלנד פינלנד	9.30	דמוקרטיה מלאה	9.25
6	דנמרק דנמרק	9.28	דמוקרטיה מלאה	9.52
7	אירלנד אירלנד	9.18	דמוקרטיה מלאה	9.02
8	שווייץ שווייץ	9.14	דמוקרטיה מלאה	9.01
9	הולנד הולנד	9.00	דמוקרטיה מלאה	9.66
10	טייוואן טייוואן	8.92	דמוקרטיה מלאה	7.82
11	לוקסמבורג לוקסמבורג	8.81	דמוקרטיה מלאה	9.10
12	גרמניה גרמניה	8.80	דמוקרטיה מלאה	8.82
13	קנדה קנדה	8.69	דמוקרטיה מלאה	9.07
14	אוסטרליה אוסטרליה	8.66	דמוקרטיה מלאה	9.09
14	אורוגוואי אורוגוואי	8.66	דמוקרטיה מלאה	7.96
16	יפן יפן	8.40	דמוקרטיה מלאה	8.15
17	קוסטה ריקה קוסטה ריקה	8.29	דמוקרטיה מלאה	8.04
18	אוסטריה אוסטריה	8.28	דמוקרטיה מלאה	8.69
18	בריטניה בריטניה	8.28	דמוקרטיה מלאה	8.08
20	יוון יוון	8.14	דמוקרטיה מלאה	8.13
21	מאוריציוס מאוריציוס	8.14	דמוקרטיה מלאה	8.04
22	דרום קוריאה דרום קוריאה	8.09	דמוקרטיה מלאה	7.88
23	צרפת צרפת	8.07	דמוקרטיה מלאה	8.07
23	ספרד ספרד	8.07	דמוקרטיה מלאה	8.34
25	צ'ילה צ'ילה	7.98	דמוקרטיה פגומה	7.89
26	צ'כיה צ'כיה	7.97	דמוקרטיה פגומה	8.17
27	אסטוניה אסטוניה	7.96	דמוקרטיה פגומה	7.74
28	מלטה מלטה	7.93	דמוקרטיה פגומה	8.39
29	ארצות הברית ארצות הברית	7.85	דמוקרטיה פגומה	8.22
30	ישראל ישראל	7.80	דמוקרטיה פגומה	7.28
31	פורטוגל פורטוגל	7.75	דמוקרטיה פגומה	8.16
31	סלובניה סלובניה	7.75	דמוקרטיה פגומה	7.96
33	בוצוואנה בוצוואנה	7.73	דמוקרטיה פגומה	7.60
34	איטליה איטליה	7.69	דמוקרטיה פגומה	7.73
35	כף ורדה כף ורדה	7.65	דמוקרטיה פגומה	7.43
36	בלגיה בלגיה	7.64	דמוקרטיה פגומה	8.15
37	קפריסין קפריסין	7.38	דמוקרטיה פגומה	7.60
37	לטביה לטביה	7.38	דמוקרטיה פגומה	7.37
39	ליטא ליטא	7.31	דמוקרטיה פגומה	7.43
40	מלזיה מלזיה	7.29	דמוקרטיה פגומה	5.98
41	הודו הודו	7.18	דמוקרטיה פגומה	7.68
41	פולין פולין	7.18	דמוקרטיה פגומה	7.30
43	טרינידד וטובגו טרינידד וטובגו	7.16	דמוקרטיה פגומה	7.18
44	סלובקיה סלובקיה	7.07	דמוקרטיה פגומה	7.40
45	ג'מייקה ג'מייקה	7.06	דמוקרטיה פגומה	7.34
45	מזרח טימור מזרח טימור	7.06	דמוקרטיה פגומה	6.41
45	דרום אפריקה דרום אפריקה	7.05	דמוקרטיה פגומה	7.91
48	פנמה פנמה	6.91	דמוקרטיה פגומה	7.35
49	סורינאם סורינאם	6.88	דמוקרטיה פגומה	6.52
50	הונגריה הונגריה	6.72	דמוקרטיה פגומה	7.53
51	ברזיל ברזיל	6.68	דמוקרטיה פגומה	7.38
52	מונטנגרו מונטנגרו	6.67	דמוקרטיה פגומה	6.57
53	הפיליפינים הפיליפינים	6.66	דמוקרטיה פגומה	6.48
54	ארגנטינה ארגנטינה	6.62	דמוקרטיה פגומה	6.63
55	קולומביה קולומביה	6.55	דמוקרטיה פגומה	6.40
56	אינדונזיה אינדונזיה	6.53	דמוקרטיה פגומה	6.41
57	נמיביה נמיביה	6.52	דמוקרטיה פגומה	6.64
58	קרואטיה קרואטיה	6.50	דמוקרטיה פגומה	7.04
59	מונגוליה מונגוליה	6.48	דמוקרטיה פגומה	6.60
60	רומניה רומניה	6.45	דמוקרטיה פגומה	7.06
61	הרפובליקה הדומיניקנית	6.44	דמוקרטיה פגומה	6.13
62	בולגריה בולגריה	6.41	דמוקרטיה פגומה	7.10
63	תאילנד תאילנד	6.35	דמוקרטיה פגומה	5.67
64	סרביה סרביה	6.33	דמוקרטיה פגומה	6.62
65	גאנה גאנה	6.30	דמוקרטיה פגומה	5.35
66	אלבניה אלבניה	6.28	דמוקרטיה פגומה	5.91
67	גיאנה גיאנה	6.26	דמוקרטיה פגומה	6.15
68	מולדובה מולדובה	6.23	דמוקרטיה פגומה	6.50
69	סינגפור סינגפור	6.18	דמוקרטיה פגומה	5.89
70	סרי לנקה סרי לנקה	6.17	דמוקרטיה פגומה	6.58
71	לסוטו לסוטו	6.06	דמוקרטיה פגומה	6.48
72	מקדוניה הצפונית מקדוניה הצפונית	6.03	דמוקרטיה פגומה	6.33
72	פפואה גינאה החדשה פפואה גינאה החדשה	6.03	דמוקרטיה פגומה	6.54
74	פרגוואי פרגוואי	6.00	דמוקרטיה פגומה	6.16
75	בנגלדש בנגלדש	5.87	משטר כלאיים	6.11
76	מלאווי מלאווי	5.85	משטר כלאיים	4.97
77	פרו פרו	5.81	משטר כלאיים	6.11
78	זמביה זמביה	5.80	משטר כלאיים	5.25
79	ליבריה ליבריה	5.57	משטר כלאיים	5.22
80	פיג'י פיג'י	5.55	משטר כלאיים	5.66
81	בהוטן בהוטן	5.54	משטר כלאיים	2.62
82	תוניסיה תוניסיה	5.51	משטר כלאיים	3.06
83	סנגל סנגל	5.48	משטר כלאיים	5.37
84	ארמניה ארמניה	5.42	משטר כלאיים	4.15
85	אקוודור אקוודור	5.41	משטר כלאיים	5.64
86	טנזניה טנזניה	5.35	משטר כלאיים	5.18
87	מדגסקר מדגסקר	5.26	משטר כלאיים	5.82
88	הונג קונג הונג קונג	5.24	משטר כלאיים	6.03
89	גאורגיה גאורגיה	5.20	משטר כלאיים	4.90
90	מקסיקו מקסיקו	5.14	משטר כלאיים	6.67
91	אוקראינה אוקראינה	5.06	משטר כלאיים	6.94
92	קניה קניה	5.05	משטר כלאיים	5.08
93	מרוקו מרוקו	5.04	משטר כלאיים	3.90
94	בוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה	5.00	משטר כלאיים	5.78
95	הונדורס הונדורס	4.98	משטר כלאיים	6.25
96	אל סלוודור אל סלוודור	4.71	משטר כלאיים	6.22
97	בנין בנין	4.68	משטר כלאיים	6.16
98	נפאל נפאל	4.60	משטר כלאיים	3.42
99	אוגנדה אוגנדה	4.49	משטר כלאיים	5.14
100	גואטמלה גואטמלה	4.47	משטר כלאיים	5.25
100	גמביה גמביה	4.47	משטר כלאיים	4.39
102	טורקיה טורקיה	4.33	משטר כלאיים	4.70
103	סיירה לאון סיירה לאון	4.32	משטר כלאיים	3.57
104	ניגריה ניגריה	4.23	משטר כלאיים	3.52
105	חוף השנהב חוף השנהב	4.22	משטר כלאיים	3.38
106	בוליביה בוליביה	4.20	משטר כלאיים	5.98
107	אנגולה אנגולה	4.18	משטר כלאיים	2.41
108	מאוריטניה מאוריטניה	4.14	משטר כלאיים	3.12
109	קירגיזסטן קירגיזסטן	3.70	משטר סמכונתי	4.08
110	אלג'יריה אלג'יריה	3.66	משטר סמכותני	3.17
111	קטר (מדינה) קטר	3.65	משטר סמכותני	2.78
112	לבנון לבנון	3.56	משטר סמכותני	5.82
113	מוזמביק מוזמביק	3.51	משטר סמכונתי	5.28
114	כווית כווית	3.50	משטר סמכותני	3.09
115	הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית	3.47	משטר סמכותני	6.01
116	אתיופיה אתיופיה	3.37	משטר סמכותני	4.72
117	רואנדה רואנדה	3.30	משטר סמכותני	3.82
118	פקיסטן פקיסטן	3.25	משטר סמכותני	3.92
119	עומאן עומאן	3.12	משטר סמכותני	2.77
120	קזחסטן קזחסטן	3.08	משטר סמכותני	3.62
121	קמבודיה קמבודיה	3.05	משטר סמכותני	4.77
122	זימבבואה זימבבואה	3.04	משטר סמכותני	2.62
122	ירדן ירדן	3.04	משטר סמכותני	3.92
122	קומורו קומורו	3.04	משטר סמכותני	3.90
125	איחוד האמירויות הערביות	3.01	משטר סמכותני	2.42
126	טוגו טוגו	2.99	משטר סמכותני	1.75
127	מצרים מצרים	2.93	משטר סמכותני	3.90
128	עיראק עיראק	2.88	משטר סמכותני	4.01
129	האיטי האיטי	2.81	משטר סמכותני	4.19
130	אזרבייג'ן אזרבייג'ן	2.80	משטר סמכותני	3.31
131	הרפובליקה של קונגו הרפובליקה של קונגו	2.79	משטר סמכותני	3.19
132	סווזילנד סווזילנד	2.78	משטר סמכותני	2.93
133	בורקינה פאסו בורקינה פאסו	2.73	משטר סמכונתי	3.72
134	ג'יבוטי ג'יבוטי	2.70	משטר סמכותני	2.37
135	קובה קובה	2.65	משטר סמכותני	3.52
136	וייטנאם וייטנאם	2.62	משטר סמכותני	2.75
137	מאלי מאלי	2.58	משטר סמכותני	5.99
138	קמרון קמרון	2.56	משטר סמכותני	3.27
139	בחריין בחריין	2.52	משטר סמכותני	3.53
140	גינאה ביסאו גינאה ביסאו	2.45	משטר סמכותני	2.00
141	ניז'ר ניז'ר	2.37	משטר סמכותני	3.54
142	ונצואלה ונצואלה	2.31	משטר סמכותני	5.42
143	ניקרגואה ניקרגואה	2.26	משטר סמכותני	5.68
144	רוסיה רוסיה	2.22	משטר סמכותני	5.02
145	גינאה גינאה	2.21	משטר סמכותני	2.02
146	גבון גבון	2.18	משטר סמכותני	2.72
147	בורונדי בורונדי	2.13	משטר סמכותני	4.51
148	אוזבקיסטן אוזבקיסטן	2.12	משטר סמכותני	1.85
148	הרפובליקה העממית של סין	2.12	משטר סמכותני	2.97
150	ערב הסעודית ערב הסעודית	2.08	משטר סמכותני	1.92
151	בלארוס בלארוס	1.99	משטר סמכותני	3.34
152	אריתריאה אריתריאה	1.97	משטר סמכותני	2.31
153	איראן איראן	1.96	משטר סמכותני	2.93
154	תימן תימן	1.95	משטר סמכותני	2.98
155	טג'יקיסטן טג'יקיסטן	1.94	משטר סמכותני	2.45
156	גינאה המשוונית גינאה המשוונית	1.92	משטר סמכותני	2.09
157	לוב לוב	1.78	משטר סמכותני	1.84
158	סודאן סודאן	1.76	משטר סמכותני	2.90
159	לאוס לאוס	1.71	משטר סמכותני	2.10
160	הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו	1.68	משטר סמכותני	2.76
161	צ'אד צ'אד	1.67	משטר סמכותני	1.65
162	טורקמניסטן טורקמניסטן	1.66	משטר סמכותני	1.83
163	סוריה (1980–2024) סוריה	1.43	משטר סמכותני	2.36
164	הרפובליקה המרכז-אפריקאית	1.18	משטר סמכותני	1.61
165	צפון קוריאה צפון קוריאה	1.08	משטר סמכותני	1.03
166	מיאנמר מיאנמר	0.85	משטר סמכותני	1.77
167	אפגניסטן אפגניסטן	0.26	משטר סמכותני	3.06

המדינות

המדינות שעברו את השינוי הגדול ביותר

מאז תחילת המדד, מרבית המדינות במדד עברו לאורך השנים שינויים בדירוג, כאשר בדרך כלל נשארת המדינה באותה קטגוריה בה הייתה (דמוקרטיה מלאה/דמוקרטיה פגומה/משטר כלאיים/משטר סמכותני) ובמקרים מסוימים אף משתנה סיווג המשטר. נכון לדירוג של שנת 2023 רק בישות מדינית אחת השתנה סיווג המשטר בשתי רמות מאז תחילת הדירוג בשנת 2006: הרשות הפלסטינית שירדה מדירוג 6.01 כדמוקרטיה פגומה לדירוג של 3.47 כמשטר סמכותני.

המדינות עם השיפור הגדול ביותר בדירוג

מדינה	דירוג בשנת 2023	דירוג בשנת 2006
בהוטן	5.54	2.62
תוניסיה	5.51	3.06
אנגולה	4.18	2.41
מלזיה	7.29	5.98
ארמניה	5.42	4.15
טוגו	2.99	1.75
נפאל	4.60	3.42
מרוקו	5.04	3.90
טאיוואן	8.92	7.82
מאוריטניה	4.14	3.12

המדינות עם הפיחות הגדול ביותר בדירוג

מדינה	דירוג בשנת 2023	דירוג בשנת 2006
ניקרגואה	2.26	5.68
מאלי	2.58	5.99
ונצואלה	2.31	5.42
אפגניסטן	0.26	3.06
רוסיה	2.22	5.02
הרשות הפלסטינית	3.47	6.01
בורונדי	2.13	4.51
לבנון	3.56	5.82
אוקראינה	5.06	6.94
בוליביה	4.20	5.98
מוזמביק	3.51	5.28
קמבודיה	3.05	4.77
מקסיקו	5.14	6.67
אל סלוודור	4.71	6.22
בנין	4.68	6.16
האיטי	2.81	4.19
אתיופיה	3.37	4.72
בלארוס	1.99	3.34
הונדורס	4.98	6.25
עיראק	2.88	4.01
ניז'ר	2.37	3.54
סודאן	1.76	2.90
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו	1.68	2.76
תימן	1.95	2.98
בחריין	2.52	3.53

דירוגה של ישראל

ישראל שעלתה בדירוג בעשור וחצי האחרונים ביותר מחצי נקודה, מדורגת במדד ב-2023 במקום ה-30 העולמי ונחשבת על פי המדד ל"דמוקרטיה פגומה" – מונח המתאר את מרבית המדינות בהן מתקיימות בחירות חופשיות והוגנות לצד שמירה בסיסית על זכויות אדם, אולם תחומים משמעותיים בהן לוקים בחסר. נכון לשנת 2022 התחומים שאחראים להורדה היחסית של הדירוג של ישראל הם חירויות הפרט (5.88), תרבות פוליטית (6.88) ותפקוד הממשל (7.86). לעומת זאת בתהליך הבחירות ופלורליזם ובמעורבות פוליטית, ישראל מקבלת ציונים גבוהים (מעל 9 בשניהם).

נכון למדד של שנת 2023, ישראל מדורגת במקום השישי במדינות המוגדרות דמוקרטיות פגומות אחרי מלטה וארצות הברית ומעל פורטוגל וסלובניה. עם זאת, ישראל מובילה את הדירוג האזורי של אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, והיא המדינה היחידה באזור זה שנחשבת לדמוקרטיה^[3].

בשנת 2021 קיבלה ישראל את הציון 7.97 (0.03 מלהיחשב כדמוקרטיה מלאה), ודורגה במקום ה-23, הגבוה בתולדותיה, בעיקר בזכות ממשלת בנט לפיד ששיתפה את הרשימה הערבית המאוחדת בקואליציה, צעד שהעלה את הציון בקטגוריות של שיפור תהליך הבחירות, פלורליזם ותפקוד מוסדות ממשלתיים^[5].

בשנת 2022, עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע בה לא חברה מפלגה ערבית, ירד הציון ל-7.93, השני בגובהו אי פעם. כמו כן הובע בדו"ח חשש מהניסיון להעביר בכנסת את פסקת ההתגברות, שעל פי האקונומיסט עלולה לסכן את חירויות האזרח בישראל.^[6]

בדו"ח של שנת 2023 ירד מעט הדירוג של ישראל, על רקע מלחמת חרבות ברזל והמהלכים שקידמה הממשלה בנוגע לבית המשפט העליון^[3].

ישראל במהלך השנים
שנה	דירוג עולמי	ציון כולל	תהליך הבחירות ופלורליזם	תפקוד הממשל	מעורבות פוליטית	תרבות פוליטית	חירויות האזרח
2006^[7]	47	7.28	9.17	6.64	7.78	7.5	5.29
2008^[8]	38	7.48	8.75	7.5	8.33	7.5	5.29
2010^[9]	37	7.48	8.75	7.5	8.33	7.5	5.29
2011^[10]	36	7.53	8.75	7.5	8.33	7.5	5.59
2012^[11]	37	7.53	8.75	7.5	8.33	7.5	5.59
2013^[12]	39	7.53	8.75	7.5	8.33	7.5	5.59
2014^[13]	36	7.63	8.75	7.14	8.89	7.5	5.88
2015^[14]	34	7.77	9.17	7.14	8.89	7.5	6.18
2016^[15]	29	7.85	9.17	7.5	8.89	7.5	6.18
2017^[16]	30	7.79	9.17	7.5	8.89	7.5	5.88
2018^[17]	30	7.79	9.17	7.5	8.89	7.5	5.88
2019^[18]	28	7.86	9.17	7.86	8.89	7.5	5.88
2020^[4]	27	7.84	9.17	7.5	9.44	7.5	5.59
2021^[5]	23	7.97	9.58	7.5	10	6.88	5.88
2022^[19]	29	7.93	9.58	7.86	9.44	6.88	5.88
2023	30	7.80	9.58	7.50	9.44	6.88	5.59

ראו גם

מכון V-Dem
דו"ח חירות בעולם (Freedom in the World Report)
מדד הדמוקרטיה הישראלית
מדד הפיתוח האנושי
מדד האושר העולמי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מדד הדמוקרטיה בוויקישיתוף

מדד הדמוקרטיה לשנת 2022, באתר יחידת המחקר של האקונומיסט, פורסם בשנת 2023 (נדרשת הרשמה)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ מדד הדמוקרטיה 2015, פרק ההגדרות בעמ׳ 45-46
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ Democracy Index 2022, אקונומיסט
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ ¹² ¹³ ¹⁴ ¹⁵ ¹⁶ ¹⁷ ¹⁸ ¹⁹ ²⁰ ²¹ Democracy Index 2023 – Age of conflict
^ ¹ ² ³ "Democracy Index 2020: In sickness and in health?". EIU.com. נבדק ב-2 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
^ ¹ ² "Democracy Index 2021: The China challenge". EIU.com. נבדק ב-2 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
^ אקונומיסט והארץ, מדד הדמוקרטיה של אקונומיסט לשנת 2022: ישראל בירידה ונותרה "דמוקרטיה פגומה", באתר הארץ, 2 בפברואר 2023.
^ "Democracy Index 2006" (PDF). The World in 2007. 15 בנובמבר 2006. ארכיון (PDF) מ-2 בפברואר 2017. נבדק ב-26 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Democracy Index 2008" (PDF). Economist Intelligence Unit. 21 באוקטובר 2008. ארכיון (PDF) מ-8 במרץ 2017. נבדק ב-26 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Democracy Index 2010: Democracy in retreat" (PDF). Economist Intelligence Unit. 6 בדצמבר 2010. ארכיון (PDF) מ-13 בדצמבר 2017. נבדק ב-26 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Democracy Index 2011: Democracy under stress". Economist Intelligence Unit. 14 בדצמבר 2011. ארכיון מ-2 בפברואר 2017. נבדק ב-26 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Democracy Index 2012: Democracy at a standstill" (PDF). Economist Intelligence Unit. 14 במרץ 2013. ארכיון (PDF) מ-20 במרץ 2017. נבדק ב-26 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Democracy Index 2013: Democracy in limbo". The Economist Intelligence Unit. ארכיון מ-31 במאי 2019. נבדק ב-26 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Democracy Index 2014:Democracy and its discontents" (PDF). The Economist Intelligence Unit. ארכיון (PDF) מ-1 בפברואר 2016. נבדק ב-26 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Democracy Index 2015: Democracy in an age of anxiety" (PDF). The Economist Intelligence Unit. ארכיון (PDF) מ-5 במרץ 2016. נבדק ב-26 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Democracy Index 2016: Revenge of the "deplorables"". eiu.com. The Economist Intelligence Unit. 25 בינואר 2017. ארכיון מ-11 בנובמבר 2019. נבדק ב-20 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Democracy Index 2017: Free speech under attack". eiu.com. The Economist Intelligence Unit. ארכיון מ-31 בינואר 2018. נבדק ב-31 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Democracy Index 2018: Me Too?". The Economist Intelligence Unit. 8 בינואר 2019. ארכיון מ-2 בפברואר 2019. נבדק ב-13 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Democracy Index 2019 A year of democratic setbacks and popular protest". EIU.com. נבדק ב-24 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
^ Democracy Index 2022: Frontline democracy and the battle for Ukraine, באתר האקונומיסט, ‏2 בפברואר 2023 (באנגלית).

[הגדרות-1] ¹ ² ³ ⁴ מדד הדמוקרטיה 2015, פרק ההגדרות בעמ׳ 45-46

[:0-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ Democracy Index 2022, אקונומיסט

[:1-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ ¹² ¹³ ¹⁴ ¹⁵ ¹⁶ ¹⁷ ¹⁸ ¹⁹ ²⁰ ²¹ Democracy Index 2023 – Age of conflict

[index2020-4] ¹ ² ³ "Democracy Index 2020: In sickness and in health?". EIU.com. נבדק ב-2 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[index2021-5] ¹ ² "Democracy Index 2021: The China challenge". EIU.com. נבדק ב-2 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)

[6] אקונומיסט והארץ, מדד הדמוקרטיה של אקונומיסט לשנת 2022: ישראל בירידה ונותרה "דמוקרטיה פגומה", באתר הארץ, 2 בפברואר 2023.

[index2006-7] "Democracy Index 2006" (PDF). The World in 2007. 15 בנובמבר 2006. ארכיון (PDF) מ-2 בפברואר 2017. נבדק ב-26 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[index2008-8] "Democracy Index 2008" (PDF). Economist Intelligence Unit. 21 באוקטובר 2008. ארכיון (PDF) מ-8 במרץ 2017. נבדק ב-26 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[index2010-9] "Democracy Index 2010: Democracy in retreat" (PDF). Economist Intelligence Unit. 6 בדצמבר 2010. ארכיון (PDF) מ-13 בדצמבר 2017. נבדק ב-26 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[index2011-10] "Democracy Index 2011: Democracy under stress". Economist Intelligence Unit. 14 בדצמבר 2011. ארכיון מ-2 בפברואר 2017. נבדק ב-26 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[index2012-11] "Democracy Index 2012: Democracy at a standstill" (PDF). Economist Intelligence Unit. 14 במרץ 2013. ארכיון (PDF) מ-20 במרץ 2017. נבדק ב-26 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[index2013-12] "Democracy Index 2013: Democracy in limbo". The Economist Intelligence Unit. ארכיון מ-31 במאי 2019. נבדק ב-26 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[index2014-13] "Democracy Index 2014:Democracy and its discontents" (PDF). The Economist Intelligence Unit. ארכיון (PDF) מ-1 בפברואר 2016. נבדק ב-26 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[index2015-14] "Democracy Index 2015: Democracy in an age of anxiety" (PDF). The Economist Intelligence Unit. ארכיון (PDF) מ-5 במרץ 2016. נבדק ב-26 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[index2016-15] "Democracy Index 2016: Revenge of the "deplorables"". eiu.com. The Economist Intelligence Unit. 25 בינואר 2017. ארכיון מ-11 בנובמבר 2019. נבדק ב-20 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[index2017-16] "Democracy Index 2017: Free speech under attack". eiu.com. The Economist Intelligence Unit. ארכיון מ-31 בינואר 2018. נבדק ב-31 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)

[index2018-17] "Democracy Index 2018: Me Too?". The Economist Intelligence Unit. 8 בינואר 2019. ארכיון מ-2 בפברואר 2019. נבדק ב-13 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)

[index2019-18] "Democracy Index 2019 A year of democratic setbacks and popular protest". EIU.com. נבדק ב-24 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)

[19] Democracy Index 2022: Frontline democracy and the battle for Ukraine, באתר האקונומיסט, ‏2 בפברואר 2023 (באנגלית).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]