מגפות הדבר בהיסטוריה

מגפות הדבר התפרצו לאורך ההיסטוריה האנושית.

בעת העתיקה

לא ידוע אם מחלת הדבר המוכרת לנו כיום הייתה קיימת בבני אדם בעת העתיקה. כל הדיווחים הקיימים בעניין הם חלקיים ושנויים במחלוקת.

• הדבר מוזכר בתנ"ך כמכה החמישית מבין עשר מכות מצרים. עם זאת מגפה זו פגעה רק בבהמות ולא בבני אדם, ולכן נראה שמדובר במחלה אחרת. ייתכן שהמגפה המוזכרת בשמואל א' (פרקים ה'-ו'), שפגעה בערי הפלשתים ושהייתה קשורה גם לעכברים, הייתה דבר.
• לפי תיאורו של תוקידידס, מיוחס מותו של המדינאי האתונאי פריקלס למגפה שקטלה רבים מבני אתונה ושייתכן שהביאה למפנה במלחמה הפלופונסית ולניצחונה של ספרטה. במשך שנים נחשבה המגפה למגפת דבר, אבל ייתכן שהייתה זו מחלה אחרת כמו טיפוס, אבעבועות שחורות או חצבת.
• בשנת 166–167 נספה חלק ניכר מתושבי האימפריה הרומית, נשקפה סכנה לחיילי האימפריה כולה עד שהועלה חשש לבריאותו של הקיסר מרקוס אורליוס שיצא מרומא בעצת רופאיו אולם נפטר כתוצאה מהמחלה. כיום מעריכים שזו הייתה מגפת אבעבועות שחורות, או אולי חצבת.

בימי הביניים ובעת החדשה

• המגפה היוסטיניאנית 541–542 בה מתו כ-25 מיליון בני-אדם שהיוו כ-13% מאוכלוסיית העולם כולו.
• מגפת הדבר באמאוס – בשנת 639, פרק זמן קצר לאחר כיבושה של אמאוס ניקופוליס בידי האימפריה המוסלמית בהנהגת שושלת הראשידון, פרצה מגפה שהובילה למספר רב של נספים בקרב הצבא האסלאמי והתושבים המקומיים, האטה את התפשטותה של ח'ליפות ראשידון וגרמה לחורבן ונטישת המקום.
• "המוות השחור" – המגפה שהתפשטה על פני אסיה ואירופה במאה ה-14, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה, כרבע מן האוכלוסייה המיושבת דאז. מגפה זו השפיעה על מבנה החברה באירופה בכך שקירבה את קץ המשטר הפיאודלי והביאה לסדר החברתי והמבנה התרבותי של תקופת הרנסאנס. המגפה גם גרמה לאחד הפרקים הטראגיים בתולדות עם ישראל: עלילות הדם ורדיפת היהודים בעקבות האנטישמיות בימי המוות השחור. היהודים חיו לרוב בקהילות מסוגרות, בניגוד לנוצרים שנהגו בזמן המגפה להתקבץ בכנסייה ובכך להפיץ את המחלה, לכך נראה היה בעיני הנוצרים כי היהודים מתו פחות, ולכן בין ההמונים הנוצרים נפוצה השמועה כי היהודים הרעילו את בארות המים והם אלה שתכננו את פרוץ מגפת הדבר, כדי להשמיד את העולם הנוצרי. עלילה זו גרמה למהומות ופרעות ביהודים על אף שהאפיפיור קלמנס השישי ניסה בעצמו להגן עליהם.
• מעריכים שהדבר כילה כשליש מאוכלוסיית סין תחת שושלת יואן במאה ה-14. אותה מגפה, לא פסחה גם על המזרח התיכון וארץ ישראל. אין מספרים מדויקים של קורבנותיה, אולם קיימים דיווחים כי בעזה לבדה מתו כ-20,000 איש.
• בשנים 1665/1666 פרצה מגפת הדבר בלונדון וקטלה חמישית מן האוכלוסייה ומשם התפשטה גם לאזורים הכפריים. בכפר אים שבמחוז דרבישר, שתושביו קיבלו על עצמם הסגר מרצון, מתו שני שלישים מהתושבים. בכפר זה נערכו מחקרים גנטיים מתוך הנחה שצאצאי השורדים נושאים גנים המקודדים חיסון טבעי כלשהו למגפת הדבר ואולי גם למחלות דומות אחרות.
• במרץ 1799 הגיע נפוליאון בונפרטה ליפו בדרכו מרמלה לצפון ארץ ישראל. צבאו הוכה במגפת דבר קשה, רבים מן החיילים מתו, ורופאי צבאו שעשו מאמצים עצומים לבלימת המחלה, הניחו את הבסיס לרפואה הצבאית המודרנית.
• בשנת 1831 מרד הפחה הממונה על העיר בגדאד באדוניו - הסולטאן הטורקי. הסולטאן שלח צבא לצור על העיר. באותו זמן פרצה בעיר מגפת דבר ואנשים מתו בהמוניהם; לפי אומדן המחלה הפילה חמשת אלפים אנשים בכל יום (באותו הזמן, היו בבגדאד 150,000 אנשים).
• בסוף המאה ה-19 התרחשה מגפת דבר במזרח הרחוק (1894) בסין תחילה ובהונג קונג מאוחר יותר. משם התפשטה המגפה לכל ערי הנמל הגדולות. המגפה התפשטה לבומביי (כיום מומבאי), לפורטו בפורטוגל ולגלאזגו בסקוטלנד וכן לאמריקה כגון בסן פרנסיסקו.
• בארץ ישראל המנדטורית מתועדות התפרצויות של מחלת הדבר. ביולי 1922 התפרצה המחלה באזור יפו, נדבקו בה 62 אנשים ו-19 מתוכם נפטרו. בין השנים 1941–1947 הייתה התפרצות דבר הבלוטות בעיקר בחיפה, אם כי גם באזורים אחרים בארץ ישראל המנדטורית. בסך הכל חלו במסגרת ההתפרצות למעלה מ-200 אנשים ומתו כ-70. במסגרת המאמצים למגר ולבלום את התפשטות המגפה נהרסו אלפי צריפים ברחבי העיר ובכפרים הסובבים (למשל בבלד א-שייח', בתחומי נשר של ימינו).
• בתקופת שלטונה של המלכה אליזבת הראשונה, הכריזו רופאי אנגליה שמרקחת של אגוז מוסקט היא המרפא היחיד למחלת הדבר. בן לילה נעשה האגוז ליקר מזהב. בעקבות זאת התחוללו קרבות בין האנגלים להולנדים על השליטה בקבוצת איי בנדה (כיום באינדונזיה), כי רק בהם צמחו עצי אגוז המוסקט, שמן הפרי שלהם מפיקים את המרקחת. בסופם של הקרבות הביסו ההולנדים את האנגלים והשתלטו על כל איי הודו המזרחית. בחוזה ברדה שנחתם בשנת 1667 הסכימו האנגלים לוותר על תביעותיהם על האיים ובתמורה לכך ההולנדים ויתרו על המושבה "ניו אמסטרדם" שהאנגלים כבשו שלוש שנים לפני כן. "ניו אמסטרדם" הייתה לימים ניו יורק.

בימינו

מחלת הדבר נדירה ביותר כיום, אך עודה קיימת בכמה מדינות, ביניהן מדגסקר, פרו והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. בשנים 2010–2015 דווחו 3248 מקרי דבר ו-584 פטירות מהמחלה. בהתפרצות של המחלה במדגסקר ב-2017 דווחו 2348 מקרים, ומתוכם מתו 202. בארצות הברית נרשמו מדי שנה בין 1 ל-17 מקרי דבר, בשנים 2000–2017, כולם באזורים כפריים במערב המדינה. בספטמבר 2020 פרצה המגפה בסין לאחר שזאת לכאורה רק יצאה ממשבר הקורונה.

ראו גם

• מגפת הדבר השלישית
• גידי שינהולץ, ימי יוסטיניאנוס (פרק 4 הדבר) , תל אביב, הוצאת 150 איסט, 2024