מגן דמיאנסק

מגן דמיאנסק
Ärmelschild Demjansk
פרטים
מדינה	גרמניה הנאצית
סוג	עיטור צבאי
המעניק	גרמניה הנאצית
זכאות	שירות באזור דמיאנסק במהלך מבצע דמיאנסק
סטטוס	לא פעיל
נוסד	25 באפריל 1943
הענקות
הוענק לאחרונה	1 ביולי 1944
סה"כ הוענקו	כ-100,000

מגן דמיאנסק (בגרמנית: Ärmelschild Demjansk) היה עיטור צבאי שהוענק בזמן מלחמת העולם השנייה לחיילים שלחמו באזור דמיאנסק, מול כוחות הכיתור הסובייטים במבצע דמיאנסק.

העיטור מסמל את ההצלחה הגרמנית בעמידה מול הכוחות הסובייטים (בין היתר באמצעות הפעלה מוצלחת של רכבת אווירית) ואת פריצת המצור. העיטור נוסד על ידי אדולף היטלר ב-25 באפריל 1943, והוענק עד ל-1 ביולי 1944.^[1]

עיצוב

מגן בגודל 51 מ"מ על 92 מ"מ במשקל 16–32 גרם (תלוי בציפוי).

בראש המגן עומד עיט הרייך פורס כנפיים האוחז בטפריו זר עלי דפנה המקיפים צלב קרס. משני צידי הזר עומדים פילבוקסים ומתחתיו הכיתוב "DEMJANSK".

החלק המרכזי של המגן כולל שתי חרבות מוצלבות ובראשן ברקע מטוס חד מנועי. קיימות שתי גרסאות של העיטור הנבדלות זו מזו בצורת המדחף (ישר או מעוקל).^[1]

האות יוצר בתחילה מאבץ מצופה כסף, אך לבסוף נפסק הציפוי משיקולי תקציב. האות הוצמד לחלק העליון של השרוול השמאלי של המדים על רקע שהשתנה בין הזרועות השונות על פי הפירוט:^[1]

ירוק-אפור בהיר (אפור שטח) – חיל היבשה
כחול – לופטוואפה
שחור – יחידות שריון (פנצר)
אפור שטח – ואפן אס אס

האות בצורתו המלאה נענד על מדים בלבד, אך צורפה אליו סיכה לענידה על בגדים אזרחיים.

מקבל העיטור היה מקבל חמישה העתקים של העיטור ותעודה המעידה על הזכאות. בעיטור שלאחר המוות קיבלה משפחת החייל עותק אחד של העיטור ותעודה המעידה על הזכאות.

זכאות לעיטור

כוחות צבא היבשה, כולל הואפן אס אס: שירות באזור כיס דמיאנסק במשך 60 יום, או פציעה תוך כדי שירות באזור.

כוחות הלופטוואפה: 50 גיחות לחימה או אספקה לאזור.^[2]

כיום

לאחר המלחמה הוציאה גרמניה המערבית גרסה של האות ללא הסמלים הנאציים. על פי חוק המדליות ענידת האות מותרת לזכאים, בגרסה שאינה כוללת את הסמלים הנאציים.

ראו גם

לקריאה נוספת

Angolia, John (1987). For Führer and Fatherland: Military Awards of the Third Reich. R. James Bender Publishing. ISBN 0912138149.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מגן דמיאנסק בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ Angolia 1987, pp. 282, 283.
^ Angolia 1987, p. 283.

[FOOTNOTEAngolia1987282,_283-1] ¹ ² ³ Angolia 1987, pp. 282, 283.

[FOOTNOTEAngolia1987283-2] Angolia 1987, p. 283.

[1]

[2]