לדלג לתוכן

מגזין (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגזין
Magazine
מגזין בפסטיבל הופ פארם, 2011
מגזין בפסטיבל הופ פארם, 2011
מקום הקמה מנצ'סטר, אנגליה
תקופת הפעילות 19771981, 20092011
סוגה פוסט-פאנק, גל חדש, ארט רוק
חברת תקליטים EMI רקורדס, וירג'ין רקורדס, I.R.S. רקורדס
חברים
John McGeoch
Howard Devoto
Barry Adamson עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים לשעבר

הווארד דווטו
ג'ון מק'גיוק
בארי אדמסון
מרטין ג'קסון
בוב דיקינסון
דייב פורמולה
פול ספנסר
ג'ון דויל
רובין סיימון
בן מנדלסון
נוקו

ג'ונתן "סטן" וייט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מגזיןאנגלית: Magazine) הייתה להקת רוק בריטית שהוקמה בשנת 1977 במנצ'סטר שבאנגליה על ידי הזמר הווארד דווטו והגיטריסט ג'ון מק'גיוק. לאחר שעזב את להקת הפאנק באזקוקס בתחילת 1977, החליט דווטו להקים להקת רוק מתקדמת יותר ופחות "מסורתית". ההרכב המקורי של מגזין הורכב מדווטו, מקגאוץ', בארי אדמסון על הבס, בוב דיקינסון על הקלידים ומרטין ג'קסון על התופים.

אלבום הבכורה שלהם, Real Life מ-1978, זכה לשבחי המבקרים והיה אחד מאלבומי הפוסט-פאנק הראשונים. לאחר שהוציאו שני אלבומים נוספים, Secondhand Daylight ו-The Correct Use of Soap, עזב מק'גיוק את הלהקה ב-1980 והצטרף ללהקת סוזי והבנשיז. מגזין הוציאו אלבום אולפן נוסף ופורקו בשנת 1981. כל ארבעת אלבומיהם הגיעו ל-40 המובילים במצעד האלבומים הבריטי.

הם התאחדו בשנת 2009 לסיבוב הופעות בבריטניה עם נוקו בגיטרה. באוקטובר 2011 הוציאו אלבום של חומרים חדשים, No Thyself, ואחריו יצאו לסיבוב הופעות קצר בבריטניה.

המגזין צוטטו כמושפעים על ידי להקות ומוזיקאים כמו סימפל מיינדס, הסמית'ס, רדיוהד, פאלפ וג'ון פרושיאנטה.

דווטו הקים את מגזין במנצ'סטר, זמן קצר לאחר שעזב את באזקוקס בתחילת 1977. באפריל 1977 פגש את הגיטריסטמק'גיוק, אז סטודנט לאמנות, והם החלו לכתוב שירים, שחלקם הופיעו באלבום הראשון של הלהקה.[1] לאחר מכן הם צירפו את בארי אדמסון על הבס, בוב דיקינסון על הקלידים ומרטין ג'קסון (לשעבר מהפרשיז) על התופים, ויצרו את ההרכב הראשון של הלהקה. לאחר שחתמו בחברת התקליטים וירג'ין רקורדס, המגזין הופיעו לראשונה בהופעה חיה ב-Rafters במנצ'סטר ב-28 באוקטובר 1977.

דיקינסון, אחד מכותבי "Motorcade", שהרקע שלו היה במוזיקה קלאסית ואוונגרדית, עזב זמן קצר לאחר מספר הופעות בסוף 1977. בתחילת 1978 הוציאה הלהקה את הסינגל הראשון שלה, "Shot by Both Sides", שיר שמגזין הקליטו כרביעייה. הוא כלל צליל גיטרה-בס-תופים הדומה לפאנק רוק. זמן קצר לאחר יציאת הסינגל, דייב פורמולה, שניגן עם להקת רוק מצליחה ממנצ'סטר בשנות ה-60 בשם סנט לואיס יוניון, הצטרף כקלידן. "Shot by Both Sides" השתמש באקורד מתקדם שהוצע על ידי פיט שלי, אשר שימש גם בשיר "Lipstick" של באזקוקס.[2] הסינגל של המגזין פספס את 40 המקומות הראשונים בבריטניה.[3] הלהקה, עם פורמולה על הקלידים, הופיעה לראשונה בטלוויזיה ב-Top of the Pops בפברואר 1978, וביצעה את הסינגל.

לאחר סיבוב הופעות בריטי לקידום אלבום הבכורה שלהם, Real Life (שהגיע לטופ 30 בבריטניה), עזב ג'קסון את מגזין בסוף יולי. הוא הוחלף לזמן קצר על ידי פול ספנסר, שהופיע עם הלהקה בהופעות ברחבי אירופה ובכמה הופעות טלוויזיוניות, כולל The Old Grey Whistle Test, שם ניגנו את "Definitive Gaze". ספנסר פרש באמצע סיבוב ההופעות, והצטרף ל-The Speedometors זמן קצר לאחר מכן. הוא הוחלף באוקטובר על ידי ג'ון דויל, שהשלים את סיבוב ההופעות לקידום Real Life ונשאר בלהקה.

אלבומם השני של מגזין, Secondhand Daylight, יצא בשנת 1979 והגיע לטופ 40 בבריטניה. האלבום כלל שימוש רב יותר בסינתיסייזרים. באותה שנה, מק'גיוק, אדמסון ופורמולה הצטרפו לפרויקט האלקטרוני ויסאג', הקליטו ושחררו את הסינגל "Tar".

לאחר יציאתו של Second hand Daylight, החליט דווטו להחליף מפיקים. הוא בחר במרטין הנט, שהפיק את אלבומם הבא, The Correct Use of Soap, שיצא שנה לאחר מכן ושוב הגיע ל-30 הראשונים, בעוד הסינגל "Sweetheart Contract" זכה להצלחה מינורית במצעד הסינגלים. לאחר יציאתו, עזב מק'גיוק את הלהקה, עייף מהמכירות הנמוכות של מגזין ומהשירים הפחות מכוונים לגיטרה. עד מהרה הצטרף לסוזי והבנשיז. כדי להחליף אותו, שכרה הלהקה את רובין סיימון, שהיה באולטראווקס ו-Neo. ההרכב יצא לסיבוב הופעות באירופה ובאוסטרליה, והקליט את האלבום הבא שלהם, Play. סיימון ערך כמה הקלטות ראשוניות וחזרות לקראת מה שיהיה האלבום הבא של המגזין, כולל כתיבה משותפת של השיר "So Lucky", אך הוא עזב את הלהקה לפני יציאת האלבום כדי שיוכל להקליט את אלבום הסולו של ג'ון פוקס The Garden.

שוב ללא גיטריסט, דווטו הזמין את חברו לשעבר מהקולג' בבולטון, בן מנדלסון (חבר לשעבר מאמזורבליידס). הרכב זה השלים את הקלטת אלבום האולפן הרביעי של הלהקה משנת 1981, Magic, Murder and the Weather, אך דווטו פרש במאי אותה שנה, חודשים ספורים לפני יציאתו, ושאר הלהקה התפרקה. שנה לאחר מכן, יצא לאור אוסף המגזין הראשון, After the Fact.

אדמסון המשיך לשתף פעולה עם ויסאג', וגם החל לעבוד עם שלי, The Birthday Party ו-Nick Cave and the Bad Seeds. מאוחר יותר ניגן ג'קסון עם The Chameleons, Swing Out Sister ו-Durutti Column. פורמולה המשיך כחבר בויסאג' והצטרף ללודוס, ומנדלסון הצטרף למקונס. דויל הצטרף ל-The Armoury Show בסקוטלנד ב-1983, שבו השתתף גם מק'גיוק; האחרון ניגן מאוחר יותר בגיטרה עבור Public Image Ltd.. לאחר סיור סולו קצר ושני אלבומים עם Luxuria, עזב דווטו את המוזיקה כדי להפוך לארכיונאי תמונות, עד ששיתוף פעולה חדש עם שלי הפיק את האלבום Buzzkunst בשנת 2002. מק'גיוק נפטר בשנת 2004, בגיל 48.

הרכב קלאסי

חברים אחרים

  • מרטין ג'קסון - תופים (1977–1978)
  • בוב דיקינסון - קלידים (1977)
  • ג'ון סקוט - גיטרה (1977)
  • פול ספנסר - תופים (1978)
  • רובין סיימון - גיטרה (1980)
  • בן מנדלסון - גיטרה, כינור (1981)
  • נוקו - גיטרה, קולות רקע (2009–2011)
  • ג'ונתן "סטן" וייט - גיטרה בס, קולות רקע (2010–2011)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Real Life CD album reissue booklet (2007).
  2. ^ Howard Devoto makes a comeback with his inspirational band, Magazine. - Telegraph, web.archive.org, ‏2014-05-18
  3. ^ MAGAZINE, Official Charts, ‏1978-02-11 (באנגלית)