מגדלי תל אביב
מגדלי תל אביב הצפוניים | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | גורד שחקים |
מיקום | תל אביב-יפו |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–2000 |
תאריך פתיחה רשמי | 2000 |
מידות | |
קומות | 34 |
קואורדינטות | 32°04′27″N 34°47′53″E / 32.074103°N 34.798058°E |
מגדלי תל אביב הם ארבעה מגדלי מגורים בשכונת נחלת יצחק שבתל אביב-יפו, בגוש שבין רחוב נחלת יצחק מספר 18, לבין רחוב תוצרת הארץ מספר 11. המגדלים הצפוניים הוקמו בשנת 2000. הם בני 34 קומות ומתנשאים לגובה של 107.75 מטרים. בשנת 2014 הושלמה בנייתם של צמד מגדלים נוסף בגובה 115.1 מטרים, בחלקו הדרומי של מגרש הפרויקט.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגדלים הוקמו על שטח בית החרושת לשמן "יצהר". בית החרושת "יצהר" הוקם באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי קבוצת יזמים שרכשו קרקע בשכונה והקימו בה בית חרושת גדול לשמן ולמוצרים נלווים, כמו סבון. בית החרושת העסיק מאות עובדים, חלקם תושבי השכונה ורכש לעצמו מוניטין טוב למוצריו במשך עשרות שנים של עבודה. בשנת 1989 רכשה חברת מבני תעשייה את קרקע לאחר שמפעל "יצהר" נקלע לקשיים, באותה עת כבר החלה חברת יצהר בתכנון פרויקט בנייה על השטח[1][2].
בינואר 1997 זכתה חברת הבניה ש.א.פ במכרז של חברת מבני תעשייה לבניית שלב א' של הפרויקט (שני המגדלים הצפונים), תמורת 190 מיליון שקל[3]. בניית הפרויקט החלה בסוף 1997[4] ובנייתם של המגדלים הצפונים הסתיימה בשנת 2000.
בניית שני המגדלים הדרומיים החלה ביוזמת קבוצת רכישה שארגנו החברות "אקרו נדל"ן" ו"קבוצת חג'ג'", בשנת 2010 והם אוכלסו בשנת 2014[5][6].
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגדלי תל אביב תוכננו על ידי המשרד "ריסקין אדריכלים". שני המגדלים הצפוניים מכילים 23,000 מטר רבוע של שטחי מגורים ובהם 225 יחידות דיור ב-34 קומות. שני המגדלים הצפוניים היו עם חנוכתם מגדלי המגורים הגבוהים בישראל (המשמשים למגורים בלבד) וב-2010 נטל מהם מגדל W את התואר הזה. ליד מגדלי המגורים נבנה בניין משרדים בגובה תשע קומות, המכיל 13,500 מטר רבוע של שטחי משרדים[7].
הפרויקט כולל גם קניון וכן קאנטרי קלאב[8]. בכניסה ישנה רחבה גדולה ובה בריכת מים לנוי ובירכתיים גינה ציבורית. בבריכה נמצא הפסל "אקוויליבריום" של הפסלת יעל ארצי. בכל אחד מהמגדלים פועלות ארבע מעליות. בשטח המגדלים ארבע קומות של חניון תת-קרקעי המכילות כ-1,800 מקומות חניה. השימוש במגדלים הבנויים מעל שטחי החניה, הקניון ומועדון הספורט הוא למגורים.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הפסל "אקווליבריום" של הפסלת יעל ארצי ברחבת הכניסה הצפונית של מגדלי תל אביב
-
רחבת הכניסה למגדלי תל אביב מרחוב נחלת יצחק
-
מגדלי תל אביב הדרומיים
-
קאנטרי מגדלי תל אביב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיינו גם בפורטלים: | |||
---|---|---|---|
פורטל האדריכלות | |||
פורטל תל אביב-יפו |
- מגדלי תל אביב, באתר גורדי השחקים העולמי (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יואב יצחק, פחות מ־10 מיליון דולר מוכנה מבני תעשיה לשלם עבור מגרש יצהר, מעריב, 31 ביולי 1989
- ^ שרה פרידמן, "יצהר' מכרה הקרקע שקנתה מעת"א ברווח של כ־3 מיליון ד, מעריב, 20 בנובמבר 1989
- ^ אלעזר לוין, ש.א.פ זכתה במיכרז חברת מבני תעשיה לבניית מתחם יצהר בת"א, באתר גלובס, 13 בינואר 1997
- ^ חברת ש.א.פ מקימה את חניון מגדלי תל-אביב, באתר גלובס, 1 בדצמבר 1997
- ^ רז סמולסקי, קבוצת חג'ג' ואקרו נדל"ן רכשו מפישמן קרקע למגדל בת"א ב-95 מיליון שקל, באתר TheMarker, 12 בדצמבר 2009
- ^ קובי ישעיהו, מבני תעשיה: רווח של 70 מיליון שקל ממכירת מגדל D, באתר גלובס, 12 במאי 2010
- ^ מבני תעשיה מכרה 20 דירות ראשונות ב-8 מיליון דולר ב"מגדלי תל אביב", באתר גלובס, 25 באוגוסט 1997
- ^ קאנטרי מגדלי תל אביב