מבחן בנדר
מבחן בנדר, או בשמו המלא מבחן הגשטלט הויזו-מוטורי בנדר, הוא מבחן פסיכולוגי שפותח לראשונה על ידי הפסיכיאטרית לורטה בנדר. המבחן נועד להעריך "בשלות חזותית-תנועתית", לגלות לקויות התפתחותיות, או להעריך תפקוד נוירולוגי או פגיעה מוחית.
המבחן מכיל 9 כרטיסי צורות, שכל אחת מוצגת בתורה לנבדק, והוא מתבקש להעתיק אותן. הבוחן מנתח את התוצרים של הנבדק לפי מידת הדיוק ומאפיינים נוספים. המבחן בודק בין השאר מיומנויות תפיסה וזיכרון, ולעיתים משמש גם כמבחן אישיות.
לורטה בנדר הציגה לראשונה את המבחן בשנת 1938, בהשראת מחקרי תאוריית הגשטלט של מקס ורטהיימר, הקשורים לתפיסת השלם וחלקיו והמשמעויות העולות מכך.
המבחן משמש עד היום כאחד מחמשת המבחנים הפסיכולוגיים המרכזיים שמועברים לנבדקים על ידי פסיכולוגים בארץ ובעולם, במסגרת סוללת המבחנים הבסיסית.
גרסה מחודשת של המבחן יצאה בשנת 2003 ונקראת "בנדר-גשטלט II". היא כוללת, בנוסף לכרטיסים המקוריים, גם מספר כרטיסי צורות נוספים המותאמים לגילאים שונים, ובדיקות נוספות. ניתוח המבחן בגרסה זו נתפס כשיטתי ומובנה יותר.
העברה וציינון:
הנבדק מתבקש להעתיק צורות אל דף לבן ולאחר מכן לרשום שוב את אותן הצורות, הפעם מזיכרון.
התוצאות נבדקות ביחס לנורמות וכן על בסיס של הערכה קלינית.
- אין להשתמש במבחן זה כמבחן יחיד אלא בתוך סולל של מבחנים.
- נורמות התפתחותיות: 5-10.
- מתאם 0.5-0.8 בין מבחן בנדר למבחן וקסלר לילדים עד גיל 10.
