מארי הנריקס
 | |
| לידה |
26 ביוני 1866 Klampenborg, דנמרק  |
|---|---|
| פטירה |
12 בינואר 1944 (בגיל 77) אלסינור, דנמרק |
| מקום קבורה |
Jewish Western Cemetery |
| תקופת הפעילות |
1886–1944 (כ־58 שנים) |
| הושפעה על ידי |
Frants Henningsen, כריסטיאן קרוהג, אלפרד סטיבנס, אוטון פרייז, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| פרסים והוקרה |
מלגת הנסיעות של תגאה ברנדט (1934) |
  | |
מארי הנריקס (בדנית: Marie Henriques; 26 ביוני 1866 – 12 בינואר 1944) הייתה ציירת יהודייה-דנית, שציירה נופים, דמויות ודיוקנאות, בתחילה בסגנון הריאליסטי ובהשפעת האימפרסיוניזם. בשנת 1916 היא הייתה חברה מייסדת של החברה לאמניות (Kvindelige Kunstneres Samfund).[1][2][3]
ביוגרפיה וחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]מארי הנריקס נולדה למשפחת דנית-יהודית עשירה בקלמפנבורג מצפון לקופנהגן, הייתה בתם של מרטין הנריקס (1825–1912) ותרז אברהמסן (1833–1882). היא חלקה את כישרונותיה האמנותיים עם דודי אביה ועם אחיה הבכור, רוברט הנריקס (1858–1914), מוזיקאי וסופר. לאחר שלמדה שיעורי ציור פרטיים בדנמרק, היא בילתה אצל אביה שישה חודשים בפריז, שם למדה ציור אצל אלפרד סטיבנס הבלגי, כריסטיאן קרוהג הנורווגי והאמן הצרפתי אותון פרייז. כשחזרה לקופנהגן, היא הייתה בת מזל שהצליחה ללמוד בבית הספר לנשים, שהוקם זה עתה באקדמיה הדנית המלכותית לאמנויות. היא למדה שם אצל האמן ויגו ג'והנסן, וסיימה את לימודיה בשנת 1893.[1][4][5]
היא הייתה קרובת משפחה של אסתר גהלין, מבית הנריקס.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנריקס, שנסעה לעיתים קרובות בילדותה, ביקרה באיטליה, ספרד, צפון אפריקה, אנגליה, הולנד, בלגיה, שוודיה ומצרים. בולטת במיוחד שהותה ביוון שם בילתה תקופות ארוכות בין השנים 1910 ל-1913. בדנמרק ומחוצה לה הציגה ציורים בצבעי מים ושמן המתארים סצנות ממסעותיה.[1]
עבודתה המוקדמת של הנריקס הייתה בסגנון ריאליסטי, אך במהלך שהותה בפריז היא נהייתה יותר ויותר אימפרסיוניסטית. ייתכן וקיבלה השראה מביקור בסקיין, מעבודתה של אנה אנצ'ר. בהמשך היא יצרה ליטוגרפיות צבעוניות של מבנים בדנמרק וביוון וכן חיתוכי עץ של אמנות יוונית עתיקה, מצרית, אצטקית ורומית. רבים מיצירותיה נרכשו על ידי המחלקה לארכאולוגיה ואתנולוגיה באוניברסיטת קופנהגן.[1]
בשנת 1916 הייתה הנריקס חברה מייסדת בחברת האמניות[6] שם כיהנה בדירקטוריון עד 1935. בשנות השלושים של המאה העשרים היא הייתה גם חברה במועצה של האקדמיה המלכותית ובוועד של החברה לאמנות קונסטפורנינגן. בשנת 1934 הוענק לה פרס טגאה ברנדט רייזלגט.[1]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנריקס מעולם לא התחתנה ולא היו לה ילדים. היא גרה בקומה השנייה ברחוב פרדריקסולמס 20 בקופנהגן. באוקטובר 1943 היא נאלצה לברוח מדירתה כדי להימלט מהגסטפו. היא התחבאה בסנטוריום מונטבלו באלסינור שם נפטרה. היא נקברה בבית הקברות היהודי בקופנהגן.[2][7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 Lise Svanholm. "Marie Henriques (1866 - 1944)" (בדנית). Dansk Kvindebiografisk Leksikon. נבדק ב-5 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Bodelsen, Merete. "Marie Henriques" (בדנית). Dansk Bibliografisk Leksikon. נבדק ב-5 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Kvindelige Kunstneres Samfund". kks-kunst.dk. נבדק ב-1 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lise Svanholm. "Marie Henriques". Kunstindeks Danmark & Weilbach Kunstnerleksikon. נבדק ב-1 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ William Behrend. "Robert Henriques". Dansk Biografisk Leksikon, Gyldendal. נבדק ב-1 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Katz, Miriam, De løfter kvindelige kunstneres historie ud af glemslen, 2014 (בדנית)
- ^ "Marie Henriques som kunstner og menneske" (PDF). kks-kunst.dk (בדנית). נבדק ב-7 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה)