מארי אדלייד, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג
מארי אדלייד, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג | |||||||
לידה |
14 ביוני 1894 קולמר-ברג, הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
24 בינואר 1924 (בגיל 29) הוהנבורג, רפובליקת ויימאר | ||||||
שם מלא | מארי אדלייד תרז אילדה אנטואנט וילהלמין | ||||||
מדינה | לוקסמבורג | ||||||
מקום קבורה | קתדרלת נוטרדאם (לוקסמבורג) | ||||||
שושלת בית נסאו-ויילבורג | |||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
מארי אדלייד, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג (בלוקסמבורגית: Marie-Adélaïde vu Lëtzebuerg;14 ביוני 1894 - 24 בינואר 1924) כיהנה כדוכסית הגדולה של לוקסמבורג בין השנים 1912–1919.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מארי אדלייד נולדה ב-14 ביוני 1894 והייתה בתם הבכורה של גיום הרביעי, הדוכס הגדול של לוקסמבורג ואשתו מריה אנה, נסיכת פורטוגל. מכיוון שלהוריה נולדו רק בנות, מארי אדלייד ירשה את אביה כדוכסית הגדולה עם מותו בשנת 1912. בכך היא הפכה לאשה הראשונה לכהן כדוכסית גדולה וגם הייתה הראשונה שנולדה על אדמת לוקסמבורג והייתה קתולית[1].
היותה של מארי אדלייד קתולית אדוקה היה אחד הגורמים שעיצבו את תקופת שלטונה, היא השקיעה מאמץ רב בהחייאת טקסים דתיים נשכחים מתוך מטרה לחזק את אחיזתה של האמונה הקתולית במולדתה. אמונתה הקתולית הביאה אותה להתנגשות עם גורמי שמאל בלוקסמבורג, היא סירבה לקצץ את מספר השעות שמוקדשות לחינוך דתי בבתי הספר וגם התעמתה עם ראש ממשלתה פול איישן בנוגע למינוי אנשי שמאל בממשלתו.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה לוקסמבורג הכריזה על נייטרליות אולם דבר זה לא מנע מן הקיסרות הגרמנית לפלוש ולכבוש את המדינה. הדוכסית הגדולה והממשלה הורשו להישאר במדינה ולמרות שהיא נכבשה על ידי גרמניה הם דבקו במדיניות נייטרלית. במהלך הכיבוש הגרמני מארי אדלייד הואשמה על ידי יריביה הפוליטיים בבית בשיתוף פעולה עם כוחות הכיבוש ובכך שהיא הייתה ידידותית יותר מן המידה הראויה כלפי הגרמנים.
מעמדה הבינלאומי של לוקסמבורג התדרדר לאחר ניצחון מדינות ההסכמה, המדינות המנצחות לא הסתכלו בעין יפה על התנהגותה של לוקסמבורג ושל הדוכסית הגדולה בזמן המלחמה. צרפת הודיעה שבמצב העניינים הנוכחי היא לא יכולה להמשיך ביחסיה התקינים עם לוקסמבורג ובלגיה הכינה תוכנית לסיפוחה של הדוכסות הגדולה.
כתוצאה מחוסר הפופולריות שלה בבית ומהלחץ הבינלאומי מארי אדלייד ויתרה על כסאה בשנת 1919. לאחר התפטרותה נערך משאל עם בלוקסמבורג על עתידה של המדינה ובה הוחלט להמשיך את המונרכיה תחת שלטונה של אחותה הצעירה שארלוט, אולם כוחו של המונרך קוצץ באופן משמעותי ולוקסמבורג הפכה למעשה למונרכיה חוקתית שבה הדוכס הגדול ממלא תפקיד סמלי.
לאחר התפטרותה נדדה מארי אדלייד באירופה, היא הצטרפה למסדר נזירות למספר שנים, אולם בשל הרעה במצבה הבריאותי פרשה ממנה. היא מתה ב-24 בינואר 1924.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Diane Moczar, The Tragedy of Marie Adelaide
- מארי אדלייד, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לאחר שאביה העביר חוק שמנע מבן דודו לעלות לשלטון בלוקסמבורג, ומאידך התיר לבנות לרשת את השלטון