מארי-לואיז שרפנטייה
 | |
| לידה |
26 בנובמבר 1905 רן, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
24 ביוני 1998 (בגיל 92) רן, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקצוע |
אחות, social and health care assistant, לוחמת בתנועת ההתנגדות הצרפתית |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (15 במרץ 1990) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | מארי-לואיז שרפנטייה |
  | |
מארי לואיז שרפנטייה, הידועה גם בשם לילי שרפנטייה (בצרפתית: Marie-Louise Charpentier 1998-1905), הייתה אחות, עובדת סוציאלית וחברה פעילה בתנועת ההתנגדות הצרפתית בבריטני במהלך מלחמת העולם השנייה. היא הסתירה אישה יהודייה ושני נכדיה מן הנאצים והסדירה את מעברם הבטוח לקרובים בדרום צרפת. על כך הוכרה כ"חסידת אומות העולם" בשנת 1990 על ידי מכון יד ושם.
פעילות בתנועת ההתנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוך סיכון חייה, שרפנטייה עבדה עם הרזיסטנס בעיר רן הכבושה בידי הגרמנים. בין היתר חילקה עלונים בעזרת ד"ר מנון, שמת בהפצצת בעלות הברית במאי 1943, הצילה זוג פולני מגירוש; וסייעה לצעירים להימלט משירות חובה על ידי מתן תרופות רגע לפני הערכתם על ידי רופאים גרמנים.[1]
פעולות הצלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1943, בעת ששירתה כעובדת סוציאלית במשרד רן לסיוע למשפחות שבויי מלחמה, זכתה לביקור קשישה יהודייה בשם מלכה אנגלשטיין,[2] שסיפרה בדמעות את הסיפור על משפחתה היהודית, במקור מפולין, שהתיישבה במץ שבמזרח צרפת בתחילת המאה ה-20.[3] בתחילת מלחמת העולם השנייה, בנה יוזף אנגלשטיין, אשר שירת בצבא הצרפתי, נתפס על ידי הכוחות הגרמניים והיה שבוי מלחמה. כאשר גרמניה סיפחה את צרפת ב-1940, בני המשפחה הנותרים (מלכה אנגלשטיין, בעלה פישל, כלתם ושני ילדיה הקטנים) ברחו ממץ ומצאו מקלט ברן שבמערב צרפת.
אולם ביום זה בשנת 1943 הופיעו בביתם סוכני גסטפו, הרסו הכל ולקחו משם את הסב פישל וגם את כלתה, ואיימו לשוב בשביל הסבתא ונכדיה.[4] שרפנטייה עזבה מיד עם הסבתא כדי למצוא את שני הילדים הקטנים: קתרין אנגלשטיין בת השלוש ואחיה בן השנתיים ריימונד, והוציאה אותם מיד מהבית (לאחר מכן נודע לה שסוכני הגסטפו חזרו, לשווא, לקחת את שלושת בני המשפחה הנותרים).[3]
שרפנטייה לקחה את שלושת היהודים לחווה של חבר כחמישה עשר קילומטרים מרן. האיכר הסכים לשכן אותם זמנית, אך רק בתנאי ששרפנטייה תיקח אחריות מלאה לצורכיהם. שלושת הפליטים התגוררו בחווה כחודש, ובכל יום, אחיה של שרפנטייה הביא להם אוכל בעזרת שני חברים.
בחיפוש אחר פתרון בר-קיימא ובטוח יותר, החליטה שרפנטייה לשלוח אותם להסתתר אצל פעילים בהתנגדות בפריז, וארגנה את עזיבתם, בעזרת הארכיבישוף קלמאן רוק (Clement Roques).[5] אנגלשטיין לא דיברה צרפתית ולא הייתה מסוגלת להתחזות לאזרחית צרפתית, ולכן קיבלה על עצמה להתנהג כאישה חירשת המלווה בשני הילדים. את הקבוצה ליוו שני צעירים שרצו להצטרף לכוחותיו של הגנרל דה גול במערכה בצפון אפריקה. בעוד מסעם התקדם, שרפנטייה המתינה בקוצר רוח להגעת המברק עם הקוד המוסכם על סיום הנסיעה; זה הגיע לבסוף, "חמשת הארנבים הגיעו". כשהם בטוחים בפריז, חברי הרשת החשאית העבירו בשלום את שלושת היהודים לקרוביה של אנגלשטיין בדרום צרפת.
איחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנגלשטיין והילדים שרדו את השואה, אך הסבא פישל אנגלשטיין מת ברכבת הטרנספורט לאושוויץ.[3]
הכלה, שנלכדה על ידי הגרמנים, שרדה את מחנה הריכוז ברגן בלזן בצפון גרמניה וחזרה לצרפת בתום המלחמה, אך לפי הדיווחים היא הייתה "שבורה פיזית ומנטלית". היא שמחה למצוא את בעלה וילדיה בחיים, ואף הלכה לפגוש את שרפנטייה כדי להודות לה על שהצילה את ילדיה הקטנים. עם זאת, היא מעולם לא התאוששה מהזוועות שחוותה במהלך המלחמה, ומתה חמש שנים לאחר מכן.[3]
בשנת 1989, חוותה מארי-לואיז שרפנטייה את "השמחה הגדולה של המפגש עם קתרין", האישה הבוגרת המתקרבת לגיל 60, שהייתה פעם הילדה בת השלוש שעזרה להצילה.[6]
חסידת אומות עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1990 הוענק לשרפנטייה התואר "חסידת אומות העולם" מטעם ארגון יד ושם.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מארי-לואיז שרפנטייה הייתה הצעירה במשפחה בת תשעה ילדים שהתגוררה ברן, צרפת. היא נולדה ב-26 בנובמבר 1905. היא קיבלה את התעודה שלה בסיעוד לפני שהפכה לעובדת סוציאלית.[2]
שרפנטייה אימצה שלושה ילדים.[4]
היא מתה ברן ב-24 ביוני 1998, בגיל 93.[6]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Chopin, Eric (19–20 ביולי 2003). "Lily Charpentier etait une Juste" (PDF). Ouest France (בצרפתית). נבדק ב-17 בדצמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "The Righteous Among the Nations Database". The Righteous Among the Nations Database. נבדק ב-2019-12-18.
- ^ 1 2 3 4 "| Le comité Français pour Yad Vashem". yadvashem-france.org. נבדק ב-2019-12-18.
- ^ 1 2 CHOPIN, Éric (2016-07-15). "Lily Charpentier, Juste parmi les Nations". Ouest-France.fr (בצרפתית). נבדק ב-2019-12-18.
- ^ "Marie-Louise Charpentier", Wikipédia (בצרפתית), 2019-09-01, נבדק ב-2019-12-18
- ^ 1 2 Ouest-France (2015-01-26). "Marie-Louise Charpentier, une " Juste parmi les nations "". Ouest-France.fr (בצרפתית). נבדק ב-2019-12-18.