לדלג לתוכן

מאקוטו טקאהאשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאקוטו טקאהאשי
高橋真琴
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 באוגוסט 1934 (בן 90)
מחוז אוסקה, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאקוטו טקהאשי (高橋真琴, טאקאהאשי מאקוטו, נולד ב-27 באוגוסט 1934) הוא צייר, מאייר ואמן מנגה יפני. יצירותיו של shōjo manga (מנגה לבנות) ידועות בהשפעה משמעותית על הסגנונות האסתטיים של אותו ז'אנר.

מאקוטו טקאהאשי נולד ב-27 באוגוסט 1934 בסומיושי-קו, אוסקה, כבן בכור למשפחה בת שלושה בנים.[1] בזמן שלמד אמנות בתיכון, הוא נקרע בין סגנונות הציור של nihonga (ציור בסגנון יפני מסורתי) ו-yōga (ציור בסגנון מערבי). הוא החליט להמשיך ב-jojōga 叙情画 (ציור לירי) לאחר שגילה את יצירותיו של אמן הג'וג'וגה ג'וניאצ'י נאקהארה במגזין Himawari. הוא החל את דרכו בשנת 1953 באיור ספרים המיועדים לשוק ההלוואות (קאשי-הון). הוא החל ליצור מנגה בשנת 1956 עם סדרת shōjo manga (מנגה לבנות) פריז-טוקיו. באותה שנה, הוא תרם לסצנת הקיגה המתהווה על ידי עיבוד סיפורי שרלוק הולמס למגזין המנגה קאשי-הון Kage.[2]

מאקוטו טקהאשי עם אחת מיצירותיו (2011)

בשנת 1958, הוא הקים את מה שיהפוך לסגנון האמנות המובהק שלו בהשפעת מנגה ומג'וג'גה כאחד עם סדרת המנגה שלו Arashi o koete, שפורסמה במגזין Shojo . [1] סגנון זה התבלט בעיקר על ידי תיאור דמויות בעלות תכונות אופייניות לדוגמניות באיורי ג'וג'וגה : גוף רזה ועיניים גדולות ונוצצות, כאשר טקאהאשי כונה "מלך נצנוץ העין". [1] [2] [3] תכונות ייחודיות נוספות כוללות סופרפוזיציה של לוחות, דיוקנאות באורך מלא הממלאים את כל העמוד, רקעים המעוררים רגשות עזים ודימויים לא נרטיביים. סגנון זה השפיע באופן משמעותי על מנגה שוג'ו, והפך במהרה למוסכמות החזותיות הסטנדרטיות של אותו ז'אנר. [1] [2] Takahashi גם הפך את נושא הבלט לפופולרי במנגה שוג'ו עם Norowareta Kopperia (Cursed Coppelia). [4]

במהלך שנות ה-60, טקאהאשי הפסיק ליצור מנגה שוג'ו, מכיוון שהוא ראה את עצמו לא מסוגל לאמץ את נקודת המבט של נערה. [5] הוא עבר לאיור, יצר יצירות אמנות של עטיפת אלבום, ניירת ועטיפות של מגזיני shōjo manga, [6] [7] והפך לפופולרי במיוחד עם תת-התרבות הגותית לוליטה . [8] בשנת 2018, יצירות אמנות של Takahashi הוצגו בעיצובים שנוצרו על ידי בית האופנה Comme des Garçons . [9]

טכניקה וסגנון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-60: בתחילת העשור נראו יצירותיו של טקהאשי מעין סקיצות לעומת הציורים המאוחרים יותר בהם נעשה ניסיון של האמן לייצר פסטורליות וטכניקה של ציור בכתמים עם רוויה גבוהה של צבע, הצללות מודגשות שהעניקו לציור אופי אפלולי וקר. קווי המתאר אופיינו על ידי קונטורים כהים וגסים.

שנות ה-70: פסטורליות מושלמת, בהירות מאוזנת, רוויה מידתית של צבע והצללות עדינות המעניקות אווירה אביבית לכל ציור. קווי המתאר התאפיינו על ידי קונטורים דקים ואלגנטיים.

שנות ה-80: צביעה בטונים בהירים המעניקים לציור אפקט סמי-מונוכרומט והצללות עדינות היוצרות אפקט של השטחה. קווי המתאר סומנו כקונטורים דקים והמראה הכללי הזכיר צביעה בעפרונות צבעוניים.

שנות ה-90: סדרת עבודות שנראית כהמשך הסגנון של האמן מעשור קודם, אך יותר חופשית ויותר ניגודית בצבעוניותה; לפי מקורות כגון ספרים מודפסים, כרזות, פרודוקטים ופרסומים ברשת האינטרנט ניכר כי האמן יצר פחות ציורים משנים קודמות ומאוחרות יותר מסיבה לא ידועה.

שנות ה-2000 ואילך: ציור בצבעי מים ושמירה על ססגוניות בהירה, פחות הצללות, הרבה יותר קונטורים, יותר פרטים וטקסטורות בפרטי הלבוש וכמו כן ברקעים. הדמויות פחות מיתיות ויותר אנונימיות, לעיתים אפילו יום יומיות, בשילוב חיות מחמד. כמובן שטקהאשי שמר על המסורת וצייר עוד בנות אציליות ומלכותיות. ניכר כי נחה על האמן השפעת עידן האמנות הידוע, הרוקוקו.

דוגמה ליצירותיו של טקהאשי לאורך השנים
  • Akogare – Takahashi Macoto gashū (あこがれ―高橋真琴画集), 1995, Seibidō Shuppan. Reprinted 2006, BOOK-ING, מסת"ב 978-4835442655[10]
  • Shōjo romance – Takahashi Macoto no sekai (少女ロマンス―高橋真琴の世界), 1999, Parco Shuppan, מסת"ב 978-4891945992[11]
  • Macoto no ohime-sama (MACOTOのおひめさま), 2001, Parco Shuppan, מסת"ב 978-4891946241[12]
  • Paris-Tokyo + Sakura namiki (パリー東京, さくら並木), 2006 (reprint), Shogakukan, מסת"ב 978-4778030230[13]
  • Takahashi Macoto no shōjo nurie, Nihon no ohime-sama (高橋真琴の少女ぬりえ 日本のおひめさま), 2006, Kodansha, מסת"ב 978-4062136778[14]
  • Yumemiru shōjotachi (夢見る少女たち), 2013, PIE International, מסת"ב 978-4756243805[15]
  • Macoto no bigaku (真琴の美学), 2015 (reprint), Fukkan dot-com, מסת"ב 978-4835451961[16]
  • Takahashi Macoto Coloring Book (高橋真琴 ぬりえブック), 2016, Genkōsha, מסת"ב 978-4768307304[17]
  • Romantic Otome Style (ロマンティック 乙女スタイル), 2017, PIE International, מסת"ב 978-4756249647[18]
  1. ^ 1 2 3 Fujimoto 2012, p. 24.
  2. ^ 1 2 Shamoon 2012, p. 93.
  3. ^ Loveridge, Lynzee (24 ביולי 2018). "Manga Giants Riyoko Ikeda, Suzue Miuchi, Macoto Takahashi Appear on TV Program". Anime News Network. נבדק ב-11 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Monden 2014, p. 268.
  5. ^ Fusami Ogi (2019). "How Women's Manga Has Performed the Image of ASIAs, Globally and Locally". Women's Manga in Asia and Beyond. Palgrave Studies in Comics and Graphic Novels (באנגלית). Palgrave Macmillan. p. 100. doi:10.1007/978-3-319-97229-9_7. ISBN 978-3-319-97228-2.
  6. ^ Fujimoto 2012, p. 25.
  7. ^ Shamoon 2012, p. 90.
  8. ^ Emerald L King; Lucy Fraser (2017). "Girls in Lace Dresses: The Intersections of Gothic in Japanese Youth Fiction and Fashion". New Directions in Children's Gothic: Debatable Lands (באנגלית). Routledge. p. 109. ISBN 978-1-31569-587-7.
  9. ^ Loveridge, Lynzee (3 באוקטובר 2017). "Artist Macoto Takahashi Featured in Comme des Garcons Fashion Show". Anime News Network. נבדק ב-11 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ あこがれ―高橋真琴画集. תבנית:ASIN.
  11. ^ 少女ロマンス―高橋真琴の世界. תבנית:ASIN.
  12. ^ MACOTOのおひめさま. תבנית:ASIN.
  13. ^ 完全復刻版 「パリー東京」「さくら並木」. תבנית:ASIN.
  14. ^ 高橋真琴の少女ぬりえ 日本のおひめさま. תבנית:ASIN.
  15. ^ 夢見る少女たち. תבנית:ASIN.
  16. ^ 真琴の美学. תבנית:ASIN.
  17. ^ Takahashi Shikoto Coloring Book. תבנית:ASIN.
  18. ^ ロマンティック 乙女スタイル. תבנית:ASIN.
קלמר עפרונות מעוטר באיור של טקהאשי (שנות ה-70)

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]