מאפיי 1
 | |
| מאפיי 1 באור תת-אדום | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | קסיופאה |
| שמות נוספים | PGC 9892 |
| מגלה | פאולו מאפיי |
| תאריך גילוי | 29 בספטמבר 1967 |
| סוג | גלקסיה אליפטית |
| בהירות נראית | 11.14[1] |
| סיווג מורפולוגי | S0- pec[2] |
| עלייה ישרה | 02ʰ 36ᵐ 35.5ˢ |
| נטייה | 17.7″ 39′ 59°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 20.92-[1] |
| מרחק[1] |
9,800,000 שנות אור 3,004,660.29 פארסק |
| קוטר | 66,000[3] שנות אור |
| מסה | 1011[4] ☉M |
| הסחה לאדום |
66[2] ק"מ/שנייה 0.00022 |
מאפיי 1, נקראת גם PGC 9892, היא גלקסיה אליפטית בקבוצת הכוכבים קסיופאה, הנמצאת במרחק של כ-9.8 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת מאפיי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגלקסיה בהירות מדרגה 11.14 והיא התגלתה יחד עם הגלקסיה השכנה מאפיי 2 ב-29 בספטמבר 1967 על ידי האסטרונום פאולו מאפיי, בזמן שחיפש אחר כוכבי T בשור בשביל החלב בעזרת תמונות שצולמו בתחום התת-אדום.[5] הגלקסיה נמצאת רק כחצי מעלה מתחת למישור הדיסקה של שביל החלב,[2] כך שכוכבי שביל החלב והחומר הבין כוכבי שבה בולעים ומפזרים את האור שנפלט מהגלקסיה ומעמעמים את עוצמת ההארה שלה בכ-5 דרגות בהירות.[1] אלמלא ההסתרה על ידי שביל החלב, הייתה מאפיי 1 בין הגלקסיות הבהירות ביותר בשמי הלילה עם דרגת בהירות סביב 6, על סף יכולת הראייה האנושית ללא ציוד עזר, וסביר שהייתה מתגלה הרבה יותר מוקדם. הגלקסיה נמצאת כ-6.4 מעלות מדרום-מזרח לכוכב סגין שבקצה המזרחי של האסטריזם בצורת W של קסיופאה וכ-4.25 מעלות מצפון-מערב לכוכב η בפרסאוס. כשני-שלישים של מעלה ממזרח לה נמצאת מאפיי 2 שגם כן שייכת לקבוצת מאפיי. כמעלה מצפון-צפון-מערב למאפיי 1 נמצאת ערפילית הלב (IC 1805) וכ-2 מעלות מצפון-מזרח לה נמצאת ערפילית הנשמה (IC 1848), שתיהן ערפיליות פליטה בתוך שביל החלב במרחק של כ-7,500 שנות אור ממערכת השמש, שענני הגז שלהן מסתירים את אורה של מאפיי 1 והאור הנפלט מהן מקשה על זיהויה. בשל מיקומה של מאפיי 1 ברקע של שביל החלב, קשה מאוד לצפות בה באמצעות ציוד חובבים, למרות בהירותה.
תכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה].png)
הכוכבים והערפיליות שייכים לשביל החלב
גודלה הזוויתי של מאפיי 1 הוא כ-23 דקות קשת, כשני שלישים מקוטרו של הירח המלא,[3] שממרחקה שקול לקוטר של כ-66,000 שנות אור, כשני שלישים מקוטרו של שביל החלב. באור נראה היא נראית קטנה בהרבה, כ-3 דקות קשת בלבד,[2] זאת כי החומר של שביל החלב בולע ומפזר את האור הנראה יותר מאשר אור תת-אדום. פאולו מאפיי ציין שהיא אינה נראית כלל באור כחול ובקושי ניתן להבחין בה בתמונות שצולמו באור אדום. הוא עצמו גילה אותה בתמונות שצולמו באור תת-אדום בלבד.[5] מסתה מוערכת בכ-1011 מסות שמש, כחמישית ממסת שביל החלב, והיא ככל הנראה הגלקסיה האליפטית, שאינה גלקסיה ננסית, הקרובה ביותר לשביל החלב.[6] למרות קרבתה היחסית, ההסתרה של הגלקסיה על ידי שביל החלב מקשה מאוד על התצפית בה ועל זיהוי תכונותיה. בעבר המרחק אליה הוערך בכ-6.5 מיליון שנות אור בלבד והועלתה ההשערה שהגלקסיה עברה בסמוך לגלקסיית אנדרומדה והייתה לה השפעה משמעותית על התפתחות הקבוצה המקומית.[4] מדידות מאוחרות יותר העלו שהמרחק שלה ממרכז הקבוצה המקומית גדול בכ-50% ממה שהוערך קודם, וככל הנראה לא הייתה לה השפעה מהותית על הגלקסיות של הקבוצה המקומית.[6]
תצפיות נוספות בתחום התת-אדום העלו שככל הנראה יש למאפיי 1 מערכת של עשרות צבירים כדוריים שמקיפים אותה.[7] כמו כן ניתן להבחין באוכלוסייה גדולה יחסית של ענקים אדומים זקנים שמצביעה על כך שכוכבי הגלקסיה הם זקנים ולא הייתה בגלקסיה יצירת כוכבים חדשים בכמות משמעותית במיליארדי השנים האחרונות.[6] במרכז הגלקסיה יש מקור של קרינה שאופיינית לאזור H II (Hα) ונראה שיש שם אזור בקוטר של כ-4 שנות אור שמכיל מימן מיונן עם מסה של כ-29 מסות שמש.[3] אזורים כאלה בדרך כלל מאופיינים ביצירה של כוכבים חדשים שפולטים אור כחלחל, ואכן האזור הזה נראה מעט כחלחל יותר משאר הגלקסיה.
מאפיי 1 ומאפיי 2 הן שתיים מתוך 12 גלקסיות גדולות אשר מקיפות את הקבוצה המקומית ומכונות "מועצת הענקים", האחרות הן IC 342, גלקסיית הפסל, גלקסיית המחוגה, M64, M81, M82, M83, M94, NGC 4945 וקנטאור A.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאפיי 1, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מאפיי 1, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 R. L. Fingerhut, M. L. McCall, M. De Robertis, R. L. Kingsburgh, M. Komljenovic, H. Lee & R. J. Buta: The Extinction and Distance of Maffei 1, The Astrophysical Journal, Vol. 587, Iss. 2, p. 683 (2003)
- ^ 1 2 3 4 NED: Maffei 1
- ^ 1 2 3 R. Buta & M. L. McCall: Maffei 1 with the Hubble Space Telescope, The Astronomical Journal, Vol. 125, Iss. 3, p. 1150 (2002)
- ^ 1 2 J.-Q. Zheng, M. J. Valtonen & G. G. Byrd: Maffei 1 as an interloper of the Local Group of galaxies and the mass of the Local Group, Astronomy & Astrophysics, vol. 247, no. 1, p. 21-2 (1991)
- ^ 1 2 P. Maffei: My researches at the infrared doors, Memorie della Società Astronomica Italiana, vol. 74, p. 23 (2003)
- ^ 1 2 3 R. L. Fingerhut, M. L. McCall, M. De Robertis, R. L. Kingsburgh, M. Komljenovic, H. Lee & R. J. Buta: The Extinction and Distance of Maffei 1, The Astrophysical Journal, Vol. 587, Iss. 2, p. 672 (2003)
- ^ T. J. Davidge & S. van den Bergh: The Globular Cluster Content of Maffei 1, The Publications of the Astronomical Society of the Pacific, Vol. 117, Iss. 832, p. 589 (2005)
- ^ M. L. McCall: A Council of Giants, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 440, Iss. 1, p. 8 (2014)