לדלג לתוכן

מאסטר פי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
מאסטר פי
Percy Robert Miller
מאסטר פי, 22 במרץ 2004
מאסטר פי, 22 במרץ 2004
לידה 29 באפריל 1970 (בן 54)
ניו אורלינס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Master P עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ניו אורלינס, לואיזיאנה, ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1990
מקום לימודים אוניברסיטת יוסטון, תיכון וורן איסטון, קולג' מריט, Booker T. Washington High School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ראפ, היפ-הופ, שחקן
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים No Limit
In-A-Minute
SOLAR
Priority
EMI
The New No Limit
Universal
E1 Music
Guttar Music
Take A Stand
No Limit Forever
צאצאים סימפוניק מילר, רומיאו מילר עריכת הנתון בוויקינתונים
nolimitforeverrecords.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרסי רוברט מילר האבאנגלית: .Percy Robert Miller Sr; נולד ב-29 באפריל 1970), ידוע גם בשם הבמה מאסטר פי (Master P) או בשם העסקים שלו פי מילר (P. Miller), הוא ראפר, שחקן, יזם, משקיע ומפיק אמריקאי. מאסטר פי הקים את חברת התקליטים הידועה No Limit Records, שפשטה רגל והוקמה מחדש כ-New No Limit Records בעזרת חברת התקליטים Koch Records. לאחר מכן הוקמה מחדש על ידי Guttar Music Entertainment כ-No Limit Forever Records. הוא המייסד והמנכ"ל של חברת P. Miller ושל Better Black Television.

מאסטר פי נהיה מפורסם עם ההצלחה של הלהקה שלו TRU וההצלחה של האלבום החמישי שלו Ice Cream Ma, שכלל את הסינגל הראשון שלו "Mr. Ice Cream Man". ב-1997 ההצלחה הגדולה של הסינגל "Make 'Em Say Uhh!‎", הובילה אותו לקבל אלבום פלטינה והפופולריות שלו בציבור גדלה עוד יותר. לאחר מכן מילר הוציא את אלבום הפלטינה השני שלו. מילר גם שחק בסרט הרחוב שלו "I'm Bout It", שמבוסס על סיפור חייו.

בשנת 1998 הוציא מאסטר פי את האלבום המצליח ביותר שלו: MP Da Last Don. האלבום מבוסס על הסרט שהפיק, בעל אותו השם. האלבום הגיע למקום ה-1 במצעד בילבורד 200, ונמכרו בשבוע הראשון של יציאת האלבום יותר מ-400,000 עותקים. האלבום הגיע ל-4 אלבומי פלטינה כאשר נמכרו יותר מ-4 מיליון עותקים, בעקבות זאת האלבום נהפך לאלבום הנמכר ביותר של מילר. ב-1999 הושק האלבום השמיני של מילר, Only God Can Judge Me. האלבום לא הגיע לאותה הצלחה של האלבום הקודם, אך הגיע לאלבום זהב. מילר גם שיחק בסרט I Got the Hook Up, עם איי ג'יי ג'ונסון (A.J. Johnson).

בשנת 2000 הידרדרה הפופולריות של חברת התקליטים No Limit Records, באותו האופן גם הקריירה של מילר הידרדרה. מילר הקים מחדש את No Limit Records כ-New No Limit Records. ב-28 בנובמבר 2000, הוא הוציא את אלבומו התשיעי Ghetto Postage. האלבום הגיע להצלחה נמוכה יותר מאלבומיו הקודמים, כאשר נמכרו כ-500,000 עותקים. ב-2003 מילר שיחק בסרט Lockdown. ב-2004 מילר הוציא את אלבומו האחד עשר, Good Side, Bad Side, שהגיע למקום ה-11 במצעד בילבורד 200 ונמכרו כ-300,000 עותקים של האלבום. באותה השנה מילר הוציא גם את האלבום Living Legend: Certified D-Boy בחברת התקליטים החדשה שלו Guttar Music, נמכרו כ-75,00 עותקים של האלבום.

קריירה מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

1995 – 2000: החזרה לניו אורלינס וההצלחה המסחרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995, מאסטר פי עבר מאוקלנד, קליפורניה לניו אורלינס, על מנת למקם מחדש את חברת התקליטים No Limit Records לצד הרבה אומנים חדשים שגרים באזור. באותה השנה מאסטר פי והלהקה שלו TRU השיקו את האלבום השלישי שלהם, "True". האלבום גרף הצלחה גדולה לאחר שני האלבומים העצמאיים שהלהקה הוציאה לפני כן, כאשר האלבום הגיע למקום ה-25 במצעד מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ ולמקום ה-14 במצעד Top Heatseekers. האלבום גם היה יודע בשל הסינגל המפורסם של מאסטר פי "I'm Bout' It, Bout It". באותה השנה הוא גם הוציא את האלבום Down South Hustlers: Bouncin' and Swingin'.

ב-16 באפריל 1996 הוציא מאסטר פי את אלבומו החמישי Ice Cream Man, שכלל את הסינגל "Mr. Ice Cream Man". הסינגל הוביל להתפרסמות מאסטר פי. יותר מאוחר ב-1996 חזר מאסטר פי לעבוד עם הלהקה שלו TRU על האלבום Tru 2 da Game, שלא הושק עד פברואר 1997. ב-2 בספטמבר 1997 מאסטר פי הוציא את האלבום Ghetto D, שפרץ את הדרך בקריירה המוזיקלית שלו. בשבוע הראשון להשקת האלבום נמכרו יותר 761,000 עותקים של האלבום והאלבום הגיע לשלושה אלבומי פלטינה. האלבום כלל את הסינגל הכי מוערך ומפורסם של מאסטר פי "Make 'Em Say Uhh!".

ב-2 ביוני 1998 מאסטר פי הוציא את אלבומו השביעי והאלבום הכי נמכר שלו נכון להיום MP Da Last Don. מאסטר פי גם הוציא מאוחר יותר באותה השנה סרט עם אותו השם שבו הוא כיכב. האלבום הגיע למקום ה-1 במצעד בילבורד 200, ונמכרו בשבוע הראשון של יציאת האלבום יותר מ-400,000 עותקים. האלבום הגיע ל-4 אלבומי פלטינה כאשר נמכרו יותר מ-4 מיליון עותקים. ב-26 באוקטובר 1999 הוציא מאסטר פי את אלבומו השמיני Only God Can Judge Me, שכלל את הסינגל " Step To Dis". האלבום גם הגיע למעמד של אלבום זהב כאשר נמכרו יותר מ-500,000 עותקים. באותה השנה מאסטר פי והלהקה שלו TRU הוציאו את אלבומם החמישי Da Crime Family.

ב-28 בנובמבר 2000 הוציא מאסטר פי את אלבומו התשיעי Ghetto Postage, שכלל את הסינגלים "Bout Dat" ו-"Souljas". באותה השנה מאסטר פי והלהקה שלו 504 בויז הוציאו את אלבומם הראשון Goodfellas. אלבומם הגיע למקום ה-1 במצעד מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ וכלל את הסינגל "Wobble Wobble". באותה שנה שיחק בסרט "פשע ממוחשב" (Track Down)

2001–2004: ההידרדרות בקריירה ו-The New No Limit

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בדצמבר 2001 השיק מאסטר פי את אלבומו העשירי Game Face, האלבום הראשון שמאסטר פי הוציא תחת הלייבל The New No Limit שהייתה שותפה של Universal Records. ב-2002 השיקה הלהקה 504 בויז את אלבומה השני Ballers. לאחר הידרדרות במכירות ותביעות משפטיות, חברת התקליטים No Limit Records פשטה את הרגל ב-17 בדצמבר 2003. אלבומו האחד עשר של מאסטר פי, Good Side, Bad Side, יצא לאור ב-23 במרץ 2004 והגיע למקום ה-1 במצעד Independent Billboards. באותה השנה מאסטר פי והלהקה שלו TRU השיקו את אלבומם האחרון The Truth.

2005 – 2007: Guttar Music

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 מאסטר פי והבן שלו ליל רומיאו ייסדו את חברת התקליטים העצמאית Ice Age Entertainment. ב-26 באפריל 2005 הוציא מילר את האלבום השנים עשר שלו Ghetto Bill, שכלל את הסינגל "I Need Dubs" שסומפל מהשיר "I Need Love" של הראפר אל אל קול ג'יי. מאוחר יותר באותה השנה מילר הוציא את האלבום העצמאי הראשון שלו, Living Legend: Certified D-Boy, תחת הלייבל Guttar Music. ב-8 בנובמבר 2005 הוציאו מאסטר פי והלהקה שלו 504 בויז את אלבומם האחרון Hurricane Katrina: We Gon Bounce Back, שהוקדש לקורבנות הוריקן קטרינה. בשנת 2006 היה המודח הרביעי בעונה השנייה של תוכנית המציאות האמריקאית, רוקדים עם כוכבים. ב-2007 הוציא מאסטר פי אלבום יחד עם בנו ליל רומיאו, בשם "Hip Hop History".

2010 – היום: No Limit Forever ועבודות נוכחיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בנובמבר 2010 הקים מאסטר פי יחד עם בנו ליל רומיאו את הלייבל No Limit Forever. ב-8 בפברואר 2011, לאחר הפסקה של 4 שנים התארח מאסטר פי בשיר "Brinks" של הראפר גוצ'י מיין. ב-10 באוגוסט 2012 הופיע מאסטר פי בהופעה של צמד הראפ Insane Clown Posse בדטרויט. ב-16 בנובמבר 2011 הוציא מאסטר פי את המיקסטייפ הראשון שלו מזה 6 שנים, (TMZ (Too Many Zeroes. ב-2 באוגוסט 2012 הודיע שהוא עובד על האלבום השלוש עשרה שלו, Boss Of All Bosses. ב-11 בדצמבר 2012 הוציא מיקסטייפ חדש שלו תחת השם Uptown Veteran.

קריירה עסקית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילר הוא המייסד והמנכ"ל של החברה No Limit Entertainment, למילר היו עסקים רבים כמו: No Limit Records, No Limit Sports, No Limit Films, No Limit Communications, No Limit Clothing, Bout It Inc., P. M. Properties and Advantage Travel ו-Management. ב-1998 מילר דורג במקום העשירי במגזין פורבס במצעד 40 האומנים הכי עשירים, כאשר הונו הוערך בכ56 מיליון דולר.

קריירת כדורסל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילר הצטרף לשתי קבוצות NBA – ב-1998/01 עם ניו אורלינס הורנטס ובקדם עונת 1999 עם טורונטו ראפטורס. הוא גם שיחק בליגת CBA עבור הקבוצה פורט ויין פיורי (Fort Wayne Fury). ב-2004 שיחק עבור לאס וגאס ראטלס (Las Vegas Rattlers) בליגת ה-ABA. ב-2008 הוא לקח חלק במשחק הסלבריטאים שכחלק משבוע האולסטאר ב-NBA‏ (McDonald's NBA All-Star Celebrity), שבו הוא קלע 18 נקודות.

חייו האישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילר הקים מרכז לנערים במצוקה והקים מרכז שבו מחלקים אוכל לנזקקים. ב-12 ביולי 2007 העניק וילי וו. הרנטון הבן (אנ'), ראש עיריית ממפיס, למילר את מפתח העיר. הונו של מילר מוערך בכ-350 מיליון דולר. למילר יש 10 ילדים. בתו של מילר, סימפוניק מילר (אנ'), היא שחקנית וזמרת, ובנו, ליל רומיאו, הוא שחקן וראפר. Silkk the Shocker ו-C-Murder הם אחיו של מאסטר פי.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1992 - Understanding the Criminal Mind
  • 1993 - ?Who's da Killer
  • 1995 - True
  • 1997 - Tru 2 da Game
  • 1999 - Da Crime Family
  • 2005 - The Truth

יחד עם 504 בויז

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2000 - Goodfellas
  • 2002 - Ballers
  • 2005 - Hurricane Katrina: We Gon Bounce Back
שם השיר שנה מקום במצעד מעמד השיר אלבום
Billboard Hot 100 U.S. R&B U.S. Rap
"Mr. Ice Cream Man"
(featuring Silkk the Shocker)
1996 90 55 13 Ice Cream Man
"No More Tears"
(featuring Silkk the Shocker and Mo B. Dick)
78 15
"If I Could Change"
(featuring Steady Mobb'n, Mia X, Mo B. Dick and O'Dell
1997 60 31 5 (I'm Bout It (soundtrack
"I Miss My Homies"
(featuring Pimp C and Silkk the Shocker)
25 16 2

US: Gold

Ghetto D
"I Got the Hook Up!"
(featuring Sons of Funk)
1998 16 11 1

US: Gold

(I Got the Hook Up (soundtrack
"Make 'Em Say Uhh!"
(featuring Silkk the Shocker, Mia X, Fiend and Mystikal)
16 18 6

US: Platinum

Ghetto D
"Thinkin' Bout U"
(featuring Mia X and Mo B. Dick)
MP Da Last Don
"Hot Boys and Girls"
(featuring Mystikal, Mia X, Silkk the Shocker and Kane & Abel)
1999 87
"Goodbye to My Homies"
(featuring Mo B. Dick, Sons of Funk and Silkk the Shocker)
27 38 5
"Step to This"
(featuring Dawan Rumph)
88 40 4 Only God Can Judge Me
"Souljas" 2000 98 35 1 Ghetto Postage
"Bout Dat"
(featuring Silkk the Shocker)
46
"Ooohhhwee"
(featuring Weebie)
2001 63 19 Game Face
"Rock It" 2002 72
"Them Jeans" 2004 40 Good Side, Bad Side
"Act a Fool" 72
"I Need Dubs"
(featuring Romeo)
2005 101 Ghetto Bill
"Friends With Benefits"
(featuring Kirko Bangz)
2012 Boss Of All Bosses & Al Capone

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאסטר פי בוויקישיתוף