מאיר הילדסהיימר (היסטוריון)
לידה |
1940 (בן 84 בערך) תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
ענף מדעי | היסטוריה |
מקום לימודים | אוניברסיטת בר-אילן |
מנחה לדוקטורט | שמעון שוורצפוקס |
מוסדות | אוניברסיטת בר-אילן, מכללת אורות ישראל |
מאיר הילדסהיימר (נולד בשנת 1940) הוא היסטוריון ישראלי, חוקר תולדות עם ישראל בעת החדשה באירופה ובארץ ישראל, ראש מכללת אורות ישראל, פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן, ובעבר ראש הקתדרה על שם הרב שמשון רפאל הירש לחקר תנועת תורה עם דרך ארץ.
הילדסהיימר משמש גם חבר מערכת כתב העת ירושתנו ומרצה במכללות כיום נשיא מכללת אורות ישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הילדסהיימר נולד בתל אביב לר' עזריאל הילדסהיימר, מהדיר ספרות הגאונים ונכדו של רבי עזריאל הילדסהיימר, וליהודית, בתו של הרב עזריאל הכהן מונק (יורשו של ר"ע הילדסהיימר ברבנות קהילת עדת ישראל) ואחותו של רבי אליהו מונק. הוא מתגורר בבני ברק ונשוי לפרופ' מינקה הילדסהיימר, רופאה. בנו הרב אליהו משמש ר"מ בישיבת איתרי.
שימש בעבר מנהל לימודי התיכון בישיבת היישוב החדש.
תחומי מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]השתתף עם אביו ואחיו בעריכת כתבי זקנו רבי עזריאל הילדסהיימר שהעלה אביו ארצה, ואף כתב להם מבואות.[1]
למד באוניברסיטת בר-אילן, וכתב דוקטורט על קהילת שנייטאך (אנ') שבבאוואריה, בהנחית פרופ' שמעון שוורצפוקס.
תחומי מחקריו העיקריים הם תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה, והיישוב היהודי בארץ ישראל בימי חיבת ציון. במסגרת זו עמד בראש "המרכז לחקר טבריה" והוציא במסגרת זו את עלוני "מטוב טבריה". נוסף על כך, עסק גם בהגותה של תנועת תורה עם דרך ארץ וכן בהגותה של הציונות הדתית ומבשריה (רבי צבי הירש קלישר, הרב שמואל מוהליבר ורבי אליהו גוטמכר[2]).[3] הילדסהיימר שותף בפרויקט לתרגום כתביו של יצחק ברויאר מגרמנית לעברית ולהוצאתם במהדורה מדעית, בשיתוף פעולה עם פרופ' מתיאס מורגנשטרן מאוניברסיטת טיבינגן.[3]
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד פרסום מאמרים בבמות שונות, הילדסהיימר ערך והוציא את הספרים הבאים:
- רבי יצחק אריה וורמסר, בעל שם ממיכלשטאט: חידו"ת ותשובות, הגהות ש"ס ושו"ע, ידיעות וכללים, בצירוף מבוא וציונים, ירושלים: מכון ירושלים, מפעל תורת חכמי אשכנז, תשמ"ג.
- פנקס קהילת שנייטאך, בצירוף מבואות והערות, ירושלים: מקיצי נרדמים ומכון ליאו בק תשנ"ב.
- משה דוד שו"ב, זכרונות לבית דויד: פרקים בתולדות המושבה ראש פינה, בצירוף מבוא והערות, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד תשס"ט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופ' הילדסהיימר מאיר, באתר המחלקה לתולדות עם ישראל ויהדות זמננו, אוניברסיטת בר-אילן
- מידע על פרסומים של מאיר הילדסהיימר בקטלוג הספרייה הלאומית
- "'תולדותי וזיכרונותי מקושרים ומשולבים כל-כך בהתפתחות הישוב': דמותו ההיסטורית של משה דוד שו"ב", הרצאה של פרופ' הילדסהיימר, כנס ראש פינה השביעי לתולדות היישוב היהודי בגליל, מדרשה למורשת ישראל בראש פינה והמכללה האקדמית כנרת, ו' באב תשע"ו
- ממאמריו
- "הרב ותלמידו: רבי יעקב עטלינגר ורבי עזריאל הילדסהיימר", המעין יב [ג] (ניסן תשל"ב), עמ' 40–49.
- "מסים ותשלומיהם ביהדות אשכנז במאה הי"ז עפ"י ספרות השו"ת", סיני עג [ה–ו] (אב–אלול תשל"ג), עמ' רסג–רפג.
- "פרשת רבני מינסק ומאסר רבי יחזקאל אברמסקי", המעין יז [ב], (טבת תשל"ז), עמ' 4–12.
- "הרכב הנהגת הקהל בקהילה כפרית בבוואריה במאה הי"ח", דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות ח (תשמ"א), חטיבה ב': תולדות עם ישראל, עמ' 97–101.
- שמעון ברמן ותוכניתו ליישוב ארץ-ישראל, קתדרה 47 (ניסן תשמ"ח), עמ' 50–69.
- 'מי מריבה': פרשיות מים במושבות העלייה הראשונה בגליל, קתדרה 126, טבת תשס"ח, עמ' 39–66.
- "רבני הונגריה ואספת מיכאלוביץ", קרית ספר סג [ג] (תש"ן–תשנ"א), עמ' 941–951.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שו"ת רבי עזריאל – או"ח ויו"ד, תל אביב תשכ"ט, עמ' 11–26, באתר אוצר החכמה;
שו"ת רבי עזריאל – אה"ע, חו"מ ודרשות, תל אביב תשל"ו, עמ' 9–18, באתר אוצר החכמה;
חידושי רבי עזריאל – נשים ב, מכון ירושלים תשנ"ב, עמ' 7–25, באתר אוצר החכמה;
חידושי רבי עזריאל – ברכות ומועד, מכון ירושלים תש"ס, עמ' 13–32, באתר אוצר החכמה. - ^ ארץ-ישראל ויישובה במשנת הרב אליהו גוטמאכר, באתר "סמינר אבות ומייסדים".
- ^ 1 2 יצחק ברויאר – הגות ומעש: בין עיון למעשה, הרצאה בערוץ "אוניברסיטת בר-אילן", באתר יוטיוב, כ"ד באייר תשע"ו.