מאיר בוזגלו
 | |
| לידה |
1959 (בן 66 בערך) קזבלנקה, מרוקו  |
|---|---|
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תחומי עניין | פילוסופיה של המתמטיקה, פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של היהדות |
| עיסוק |
פילוסוף |
| מדינה |
ישראל |
  | |
מאיר בוזגלו (נולד ב-1959) הוא פרופסור חבר בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בתורת ההכרה ומטאפיזיקה, פילוסופיה של המתמטיקה, בפילוסופיה של הלשון ובפילוסופיה של היהדות[1]. הוא היה חבר בוועדה הארצית להוראת מתמטיקה; חבר הוועדה לאחריות לאומית במרכז רבין; מנהל מרכז משגב לחקר והוראת מורשת יהדות ספרד והמזרח באוניברסיטה העברית בירושלים; חבר בוועדה הלאומית לתרבות ובוועדה הלאומית לחינוך; ראש מכון המחקר NCJW לחדשנות בחינוך; ומשמש בחבר הנאמנים של קרן אבי חי. בוזגלו הוא גם ממובילי התנועה להתחדשות המסורת היהודית והשירה הליטורגית בישראל והוביל את תנועת "תיקון" להתחדשות החברה והתרבות בישראל[2].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוזגלו נולד בקזבלנקה שבמרוקו לרבי דוד בוזגלו, מגדולי משוררי ופייטני מרוקו. עלה עם משפחתו בגיל חמש לישראל וגדל בקריית ים.
בוזגלו סיים תואר ראשון (B.Sc) במתמטיקה פיזיקה ופילוסופיה של המדע ותואר שני במתמטיקה (M.Sc) תחת הנחייתו של מנחם מגידור באוניברסיטה העברית. לאחר מכן, עבר לחוג לפילוסופיה וכתב עבודת דוקטורט בנושא "הפילוסופיה של המתמטיקה של שלמה מימון", שהיה מגדולי המבקרים של עמנואל קאנט, בהנחיית גלעד ברעלי ושמואל שקולניקוב. עבודתו של בוזגלו בתחומי הפילוסופיה מגוונת וחוצת תחומים, מלוגיקה, פילוסופיה של המתמטיקה ופילוסופיה של הלשון, דרך פילוסופיה אירופית ופילוסופיה יהודית של ימי הביניים. עם תום הדוקטוראט שהה בהארוורד כאורח של הפילוסוף הילרי פאטנם.
אחד הפרויקטים המרכזיים בהגותו של בוזגלו הוא הניסיון להגדיר את המושג "מסורתיות" הגדרה פוזיטיבית (בניגוד להגדרה השוללת: "לא חילוני ולא דתי", ראו לדוגמה בערך מסורתיים) ולצקת בה תוכן ממשי. לפי הגותו, המסורתיות מושתתת על ערך המסירה התרבותית הבין דורית. לטענתו, בקרבם של היהודים המסורתיים נמצאת היצירתיות הדתית הגדולה ביותר והחשובה ביותר להמשך קיום הדת כגוף חי ופורה.
בספרו שפה לנאמנים: מחשבות על המסורת (2008-תשס"ט), בוזגלו עוסק בפילוסופיה של המסורתיות. בספרו זה הוא קורא בין היתר תיגר על תפיסות חילוניות ודתיות-אורתודוקסיות (כגון של ישעיהו ליבוביץ) הרואות ביהדות את התגלמות ד' אמות של הלכה גרידא. לדידו של בוזגלו, המסורתיות (המאפיינת אחוז ניכר של היהודים בישראל) אינה דיכוטומית בבחינת 100% הלכה או 100% חילון, אלא מאפשרת אורח חיים צבעוני יותר, מורכב יותר. לדידו של בוזגלו המסורתי החושב, התלמיד החכם, מקבל עליו בהכרעה מודעת את הנאמנות למסורת. אין מדובר באדם אשר ממשיך פשוט את דרך הוריו[3].
בנוסף מדגיש בוזגלו את הצורך בפתיחות להתחדשות יהודית ובעידודה.
כדי לבנות עצמנו במדינה ריבונית דרושה התחדשות ופירוש מחודש, שעד כה ראינו מעט במקומותינו. השבת, הצדקה, התלמוד, הערבות ההדדית, העברית, הניגון, התרבות - כל אלה זקוקים לפירוש ולעדכון. היהדות תישאר רלוונטית לחיינו ולא תקרוס לאזרחות בעלמא אם תיתן מענה למצוקתינו.
— מאיר בוזגלו, שפה לנאמנים, 193.
חיבורו "שמע: עיון מטאפיזי לאור המקורות" (2022), הוא ניסיון לשקם את עמדת רמב"ם לימינו. [4]
מבחינה פילוסופית בוזגלו מושפע מפילוסופים כלודוויג ויטגנשטיין, סול קריפקי, שלמה מימון, גוטלוב פרגה והרמב"ם.
מושג שעלה מן העבודה הפילוסופית הוא "נאורות מורשתית" הרואה בשילוב בין אלו מקור השראה לאופיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית בערכיה.[5]
פעילות חברתית וציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאיר בוזגלו היה מיוזמי חידוש מסורת הפיוט בישראל, במיזמים כ"קהילות שרות" ו"ידידי, השכחת", שהתאגדו תחת אתר האינטרנט "הזמנה לפיוט", בו הוא משמש כחבר הוועדה האקדמית.
חבר הגרעין המייסד של עמותת קדמה לחינוך עיוני שוויוני בשכונות ובעיירות.
פעיל בתחום הוראת המתמטיקה, הקים את מכון "מעיינות" מכון המיישם את תפיסותיו של בוזגלו לגבי הוראת המתמטיקה. כמורה בבית ספר, כחוקר וכמפתח תוכנית להוראת המתמטיקה והלוגיקה. בוזגלו משמש גם כמנהל המכון לטיפוח בחינוך. חבר בכח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל, של משרד החינוך (ועדת דוברת).
בוזגלו היה ממנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים בציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') וחתם עליה יחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.
בוזגלו חבר בקואליציית 'שבת שוויון'.
בשנת 2013 נבחר בוזגלו להדליק משואה בטקס המרכזי של יום העצמאות ה-65 למדינת ישראל[6].
בשנת 2023 הוענק לו עיטור נשיא מדינת ישראל על תרומתו להגות הישראלית.
ב-2024, מספר חודשים לאחר טבח שבעה באוקטובר, פרסם מאמר ובו טען כי אחרי ה 7 באוקטובר ולאור גילויי האנטישמיות במערב יש להגדיר מחדש את היעוד היהודי.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Solomon Maimon : monism, skepticism, and mathematics (Pittsburgh, Pa. : University of Pittsburgh Press, 2002)
- The Logic of Concept Expansion - Cambridge University Press
- "עד נכון היום" - הוצאת ראובן מס, 2007
- "שפה לנאמנים" - הוצאת כתר וקרן מנדל, 2008
- ערך והוסיף מבוא לספר "אחרים: שפינוזה ושלמה מימון" בסדרת עם הספר, 2009
- הרמב"ם: קריאה ישראלית, אוניברסיטה משודרת, 2013.
- "שמע" - עיון מטאפיזי לאור המקורות, הוצאת כרמל, 2022
- ערך (יחד עם יפה בניה) את הייחוד והיחד: מורשות מבקשות גשר. ראשון לציון: ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2022
מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המסורתי החדש - פנומנולוגיה (מתוך: "פנים" להתחדשות יהודית בישראל)
- חידה אחת על הר סיני (פורסם ב"אלפיים" גיליון 21)
- מאיר בוזגלו, סאלים, חיים ודוד: וריאציות של שכחה, תיאוריה וביקורת 22, אביב 2003
- מאיר בוזגלו, וידוי של לוחם צדק, באתר "העוקץ", 12 בספטמבר 2013
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר בוזגלו, המסורתי, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 592–603, הוצאת כרמל, 2017
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר בוזגלו, באתר ResearchGate
- מאיר בוזגלו, באתר גוגל סקולר
- מאיר בוזגלו, באתר Academia.edu
- רשימת המאמרים של מאיר בוזגלו באתר רמב"י
- על הספר שפה לנאמנים - באתר מרכז מנדל למנהיגות בנגב(הקישור אינו פעיל)
- אתר הפיוט והתפילה
- ביקורת על הספר "עד נכון היום":
- דרור בורשטיין, "השעה שחלפה חלפה", באתר הארץ, 23 בספטמבר 2007 - חלק א'
- דרור בורשטיין, אסור להעירו, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2007 - חלק ב'
- בועז כהן, מבחן בוזגלו, באתר גלובס, 16 במרץ 2009
- שוקי בן נעים, כבד את אביך ואת בנותיך, באתר הארץ, 14 באפריל 2009
- נדב ברמן ש., 'המסורתיות: אתגר או איום? מחשבות בעקבות ספרו של מאיר בוזגלו שפה לנאמנים', 'דעות', גיליון 44, חשון תש"ע, עמ' 38–40
- במבי שלג, שבוע הספר | ספרים מומלצים: תפירה יהודית חדשה, באתר הארץ, 10 ביוני 2009
- חיותה דויטש, מבחן בוזגלו - ד"ר בוזגלו מדבר על בית אביו ועל כוחם של לימודי המתמטיקה בשיקום הדימוי העצמי באזורי מצוקה, ארץ אחרת
- אריה קיזל, "האלטרנטיבה המסורתית של בוזגלו: לא ראוי להילחם על מזרחיות מנותקת מיהדות". עיונים בחינוך (אפריל 2011), 4, עמ' 215–218
- נעם בן זאב, צו פיוט: על כוחה של המוזיקה להביא לשינוי חברתי, באתר הארץ, 12 באפריל 2012
- אנשים בלילה(הקישור אינו פעיל) ד"ר בוזגלו מתארח בתוכניתו של קובי מידן בגלי צה"ל, 19 במרץ 2013
- מורן מימוני, סיפורו של הפנתר השחור שידליק משואה ביום העצמאות, באתר nrg, 9 באפריל 2013
- פרויקט סוגיא וארגון מציל"ה - מאיר בוזגלו.
- צור ארליך,למסורתיים יש פילוסופיה. ריאיון עם מאיר בוזגלו, התפרסם במקור ראשון, ב' בניסן תשס"ט, 27 במרץ 2009
- רונה טאוזינגר, מערכת המשפט והציבור בישראל: איך מחדשים את האמון?, באתר ישראל היום, 13 באוגוסט 2020
מאיר בוזגלו (1959-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרופ' מאיר בוזגלו באתר החוג לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית.
- ^ "מאיר בוזגלו - המרכז האקדמי שלם". המרכז האקדמי שלם. נבדק ב-2025-02-19.
- ^ בוזגלו, מאיר 2008. שפה לנאמנים: מחשבות על המסורת, ירושלים: כתר. עמודים 50–52
- ^ "שמע" - עיון מטאפיזי לאור המקורות, באתר כרמל ספרים
- ^ מאיר בוזגלו, [https://cris.huji.ac.il/en/publications/שתי-תפיסות-של-נאורות https://cris.huji.ac.il/en/publications/שתי-תפיסות-של-נאורות שתי תפיסות של נאורות], עיון: רבעון פילוסופי 72, 2023, עמ' 139–156
- ^ מורן מימוני, סיפורו של הפנתר השחור שידליק משואה ביום העצמאות, באתר nrg, 9 באפריל 2013