מאוריס ומידחאט בגיץ'

מאוריס ומידחאט בגיץ' (בבוסנית: Begić) היו מחסידי אומות העולם שהצילו ילדה יהודיה בסרייבו בתקופת השואה.

מידחאט בגיץ' (בבוסנית: Midhat Begić;‏ 1911–1983) נולד בברצ'קו כיום עיר ורשות מקומית בצפון-מזרח בוסניה והרצגובינה, אז חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית. נפטר באלפים הצרפתים. היה חבר באקדמיה הבוסנית למדעים ואומנויות.

מאוריס בגיץ' (בבוסנית: Mauricette Begić; ‏(1916–2009); שם נעורים בצרפתית: Sullerot).

מידחאט סיים את לימודי הצרפתית והספרות היוגוסלבית, בפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטה בבלגרד ב־1934. בשנת 1936, פגש באוניברסיטת הסורבון בפריז את מאוריס שהפכה לאשתו ב־1939, כשעברו לסרייבו בבוסניה.

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים

בסרייבו, בני הזוג בגיץ' התגוררו בשכנות ללאון וג׳אורג׳ינה פאפו שחיו עם שתי בנותיהן בואנה וזלאטה. המשפחה היהודית התיידדה עם משפחת בגיץ'.

כשהכוחות הגרמנים פלשו באפריל 1941, מידחאט גויס לשורות הצבא היוגוסלבי. בתחילת 1942 לאון פאפו גורש על ידי האוסטאשה למחנה הריכוז יאסנובאץ, ממנו לא חזר. בהיעדר שני בעליהן, בין מאוריס וג׳אורג׳ינה התפתחה חברות טובה. כך למשל מאוריס בקביעות שמרה על זלאטה שנולדה בשנת 1942, בכל פעם שאמה ג׳אורג׳ינה יצאה מן הבית.

יום אחד, כשג׳אורג׳ינה לא חזרה לאסוף את זלאטה התינוקת, מאוריס נכנסה לדירת שכנתה, שם מצאה את ג׳אורג׳ינה מעולפת על הרצפה. מידחאט שבאותו זמן שהה בעיר, לקח את ג׳אורג׳ינה לבית החולים, שם סירבו לטפלה כי הייתה יהודייה. לאחר שמידחאט דיבר עם חבריו, העניין הוסדר וג׳אורג׳ינה פאפו זכתה לטיפול, אולם כעבור מספר ימים היא נפטרה. לפני מותה, מאוריס הבטיחה לג׳אורג׳ינה חברתה, שהיא תדאג לזלאטה. הזוג בגיץ׳ חזרו לדירה, אספו את דבריה של זלאטה ומאז טיפלו בה כבת משפחה.

ב־1944, הזוג בגיץ' הצטרפו לפרטיזנים, והותירו מאחוריהם את זלאטה, ושני ילדיהם מידו וסלמה עם בני משפחתם שטיפלו בהם.

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה, הזוג אימץ באופן רשמי את זלאטה, וסיפרו לה על עברה ועל הוריה רק כשהגיעה לגיל 15. זלאטה בחרה לקרוא לעצמה בשם המשפחה בגיץ'-פאפו. מאוריס ומידחאט עברו לצרפת, שם גם זלאטה זכתה להקים משפחה.

הכרה והנצחה

ב־27 בפברואר 1991, הזוג הוכר על ידי יד ושם כחסידי אומות עולם בטקס שהתקיים בפריז.