לדלג לתוכן

מאדי מספלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאדי מספלה
Mady Mesplé
(Mady Mesulé)
מאדי מספלה, 10 באוקטובר 1975
מאדי מספלה, 10 באוקטובר 1975
לידה 7 במרץ 1931
טולוז צרפתצרפת צרפת
פטירה 30 במאי 2020 (בגיל 89)
טולוז
שם לידה מאדי מספלה
מקום קבורה cemetery of Terre Cabade עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום צרפתייה
מקום לימודים
  • קונסרבטוריון האזורי של טולוז
  • שיעורים פרטיים בפריז את ג'נין מישו
תקופת הפעילות 1953–1985 (כ־32 שנים)
תחום יצירה אופרה
זרם באמנות אופרה – סופרן לירי-קולורטורה
יצירות ידועות האופרה לאקמה מאת ליאו דליב
פרסים והוקרה
  • 1998 האסטרואיד 33344 קבל את השם Madymesulé על שם מָאדי מֶסְפְּלֶה
  • 2001, 2011 מדליית לגיון הכבוד
  • 2009, 2019 מדליית מסדר ההצטיינות העליונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מָאדי מֶסְפְּלֶה (בצרפתית: Mady Mesplé;‏ 7 במרץ 1931 – 30 במאי 2020) הייתה זמרת אופרה צרפתייה שנחשבה לזמרת הסופרן קולורטורה המובילה בדורה בצרפת, ולעיתים הוכרזה כיורשת של מאדו רובין (אנ'), כאשר לאקמה באופרה באותו שם מאת ליאו דליב הפך לתפקידה המובהק.[1]

מאדי הייתה זמרת מקצועית במשך יותר משלושים שנה, היא הייתה בעלת רפרטואר שנע בין אופרטה ליצירות עכשוויות. לאחר שפרשה מהבמה החלה לעסוק בהוראה. מספלה הייתה האבטיפוס של סופרן קולורטורה לירי: היא בטוחה מבחינה טכנית, ייחודית מוזיקלית ובעלת נוכחות בימתית. כשהתפתחה בה מחלת פרקינסון באמצע שנות ה-90, היא פנתה לכתיבת ספר על הקריירה שלה ועל התפתחות מחלתה.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספלה נולדה בשם מדלן מספלה, בטולוז צרפת, ב-7 במרץ 1931, משפחתה הייתה משפחה ממעמד הביניים. אביה פייר היה רואה חשבון ואמה איבון (ססקייר) הייתה מזכירה.[2] מדלן החלה לעסוק במוזיקה ושירה בגיל ארבע, כשאמה הבחינה בכישרון שלה. אבחנת האם אושרה גם על ידי המחנכת שלה בבית הספר. לאור שתי ההבחנות מצד האם והמחנכת, אמה של מדלן לקחה אותה ללמוד בקונסרבטוריון האזורי של טולוז כבר מגיל שבע.[3] מאדי למדה לנגן על פסנתר ופיתוח קול וסיימה את לימודיה בקונסרבטוריון עם מדליית זהב. היא ניגנה בפסנתר בתזמורת כסלונית מקומית במשך זמן מה ומאוחר יותר עזבה לפריז לשיעורי פיתוח קול משלימים עם המורה ז'נין מישו (אנ') הצרפתית.[4]

בינואר 1953 מספלה הופיעה את הופעת הבכורה המקצועית שלה בלייז', בלגיה, בתפקיד הראשי באופרה לאקמה מאת דליב. תפקיד שהיא נשארה קשורה אליו קשר הדוק לאורך הקריירה שלה, ושרה אותו כ-145 פעמים.[3][4] לקמה היה גם תפקיד הבכורה שלה בלה מונה בבריסל ב-1954. היא ביססה את הקריירה שלה במהירות בתפקידי הליריקה והקולורטורה הסטנדרטיים של הרפרטואר הצרפתי, כמו אולימפיה בסיפורי הופמן, פילין במיניון, ליילה בדולי הפנינים, ז'ולייט ברומיאו ויוליה, אופליה בהמלט, מאת שקספיר ותפקידים ראשיים של דינורה מנון וסופי באופרה ורתר של ז'יל מאסנה.[3][4]

ב-1956 היא הופיעה בהופעת הבכורה שלה בפסטיבל השנתי אקס-אן-פרובאנס, בתפקיד זמיר באופרה-קומיק "זמיר ואזור" של גרטרי.[5] באותה שנה היא שרה לראשונה באופרה-קומיק, הצרפתית, שוב בתפקיד Lakmé. בשנת 1958 היא הופיעה בהופעת הבכורה שלה בבית האופרה פאלה גרנייה, בתפקיד קונסטנס באופרה "הדיאלוגים של הכרמליטיות" של פרנסיס פולנק. ב-1960, היא החליפה את ג'ואן סאת'רלנד האוסטרלית בהפקה חדשה של "לוצ'יה די למרמור" של גאטנו דוניצטי.[6] תפקידים איטלקיים נוספים שהיא הופיע בהם כללו את אמינה ב-La sonnambula של בליני, רוזינה בספר מסביליה של ג'ואקינו רוסיני, נורינה בדון פסקואלה של דוניצטי וגילדה בריגולטו של ג'וזפה ורדי.[6][5]מספלה שרה רק מספר מצומצם של תפקידים גרמניים: מלכת הלילה בחליל הקסם של וולפגנג אמדאוס מוצרט, סופי באביר הוורד ו-Zerbinetta ב-Ariadne auf Naxos (אנ'), שניהם מאת ריכרד שטראוס.[6]

למספלה הייתה גם קריירה מצליחה גם מחוץ לאירופה, כשהיא הופיעה בתיאטרון הבולשוי במוסקבה, בבית האופרה המלכותי בלונדון, בלה סקאלה במילאנו, במטרופוליטן אופרה בניו יורק, שם הופיעה בתפקיד גילדה[5] בתיאטרו קולון בבואנוס איירס, שם שרה את התפקיד של אולימפיה.[7]

במהלך שנות ה-60, מספלה הופיעה לעיתים קרובות בטלוויזיה הצרפתית והחלה לחקור יצירות של מוזיקאים עכשוויים. צ'ארלס צ'יינס חיבר עבורה את ארבעת שיריו של סאפו, ובשנת 1963 היא הופיעה כקיטי בבכורה הצרפתית של "הפרא האחרון" (אנ') של ג'אן קרלו מנוטי.[5] ב־1965 מאדי גם הייתה הראשונה ששרה את הגרסה הצרפתית של " הקינה לאוהבים צעירים (אנ') של הנזה", ופייר בולז בחר במספלה לביצועיו של סולם יעקב של שנברג.[8]

במהלך שנות ה-70 היא הוסיפה לרפרטואר שלה אופרטות, במיוחד מאת ז'אק אופנבך.[9]

מספלה פרשה מהבמה ב-1985 ופנתה להוראה בבית הספר למוזיקה, בפריז ובקונסרבטוריון המוזיקה של ליון.[6][7] לאחר פרישתה, היא המשיכה לבצע רסיטלים עד תחילת שנות ה-90.[2]

מספלה הותירה דיסקוגרפיה הכוללת אופרות, אופרטות ומלודיות, כולל הקלטות של אופרות ואופרטות שלמות של יצירות שבוצעו לעיתים רחוקות. היא הקליטה את Lakmé, לצד צ'ארלס ברלס ורוג'ר סוייר, בניצוחו של אלן לומברד.[10][6]

הארכיטיפ של סופרן הקולורטורה הצרפתית הקלילה, של מאדי מספלה, נשמר בזכות הביטחון הטכני שלה, העידון המוזיקלי והנוכחות הבימתית שלה. קולה היה מזוהה במיוחד בזכות הוויברטו המהיר שלה, האינטונציה הממוקדת האינטנסיבית, והאיכות האינסטרומנטלית הגבוהה שלה.[6] הבריטון הצרפתי לודוביק טזייה צייץ לאחר מותה אמר: "מאדי מספלה התעופפה, בקלילות ובאלגנטיות".[7]

באמצע שנות ה-90, מספלה החלה לסבול ממחלת פרקינסון, מה שהוביל אותה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם "התאחדות צרפת לפרקינסון" ולכתוב ספר בשם "קול הגוף", על הקריירה שלה וההתפתחות של מחלתה.[11][12] היא נפטרה ב-30 במאי 2020 בטולוז עיר הולדתה.[7][6]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Adolphe Adam : Le Toréador (Gaîté Lyrique)
  • Daniel-François-Esprit Auber : Fra Diavolo (EMI), Manon Lescaut (EMI)
  • Charles Chaynes : Quatre poèmes de Sappho (EMI)
  • Léo Delibes : Lakmé (EMI)
  • Gaetano Donizetti : Lucia di Lammermoor (Adès, en français)
  • Louis Ganne (compositeur) : Les Saltimbanques (EMI)
  • André Grétry : Zémire et Azor (EMI), Richard Cœur de Lion (EMI), L'Amant jaloux (EMI),
  • Reynaldo Hahn : Ciboulette (EMI), 28 Mélodies (EMI)
  • Betsy Jolas : Quatuor II pour soprano, alto, violon et violoncelle (EMI)
  • Charles Lecocq : La Fille de madame Angot (EMI)
  • Jules Massenet : Werther (EMI)
  • André Messager : Véronique (EMI)
  • Wolfgang Amadeus Mozart: Le Directeur de théâtre (EMI)
  • Jacques Offenbach : Pomme d'Api, M. Choufleuri restera chez lui, Mesdames de la Halle, Orphée aux Enfers, La Vie Parisienne (EMI), La Grande-Duchesse de Gerolstein (Sony Music), Les Contes d'Hoffmann (ADES)
  • Giovanni Paisiello : Messe du Sacre de Napoléon 1er, Te Deum (Philips Records)
  • Robert Planquette : Les Cloches de Corneville (EMI),
  • Francis Poulenc : La Dame de Monte-Carlo et 28 autres mélodies (EMI)
  • Maurice Ravel : 5 Mélodies populaires grecques, Tripatos, Ballade de la reine morte d'aimer, Manteau de fleurs, Rêves (EMI)
  • Gioachino Rossini : Guillaume Tell (EMI), Le Barbier de Séville (EMI, en français)
  • Erik Satie : Dapheneo, La Diva de l'Empire, Socrate, Geneviève de Brabant (EMI)
  • Arnold Schönberg : L'Échelle de Jacob (Columbia Records)
  • Johann Strauss II fils (arrangements de Erich Wolfgang Korngoldd : Valses de Vienne (EMI)
  • Louis Varney : Les Mousquetaires au couvent (EMI)
  • Giuseppe Verdi : Rigoletto (Adès, en français)
  • Heitor Villa-Lobos : Bachiana Brasileira n°5 (EMI)
  • Antonio Vivaldi : Lauda Jerusalem (Erato (label))

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה תיאור הפרס מדליה
1998 האסטרואיד 33344 (אנ') קיבל את השם Madymesulé על שם מָאדי מֶסְפְּלֶה.[13]
2001 מדליית לגיון הכבוד[14]
2006 ב-22 ביוני, מארק אוורסנק ארגן בסיוע המרכז הלאומי לשילוב מקצועי של אמנים ליריים-CNIPAL והאופרה העירונית של מרסיי, ערב חגיגי בו מאדי מספלה קיבלה את המדליית העיר מידי ראש העירייה ז'אן קלוד גאודין.
2009 מדליית מסדר ההצטיינות הלאומית הגבוהה ביותר של ה־Ordre National du Mérite[15]
מדליית מסדר ההצטיינות הלאומית הגבוהה
מדליית מסדר ההצטיינות הלאומית הגבוהה
2011 מדליית לגיון הכבוד[16][17]
מדליית מסדר ההצטיינות הלאומית הגבוהה
מדליית מסדר ההצטיינות הלאומית הגבוהה
2011 פרס הוקרה מטעם האקדמיה צ'ארלס-קרוס על כל הקריירה שלה[18]
2015 מדליית מסדר ההצטיינות הלאומי[19][20]
מדליית מסדר ההצטיינות הלאומית הגבוהה
מדליית מסדר ההצטיינות הלאומית הגבוהה
2019 מדליית מסדר ההצטיינות הלאומית הגבוהה ביותר הלאומי ה-Ordre National du Mérite[21]
מדליית מסדר ההצטיינות הלאומית הגבוהה
מדליית מסדר ההצטיינות הלאומית הגבוהה
2019 באירועי יום השנה ה-130 למגדל אייפל שאורגן על ידי משרד התרבות הצרפתי הושמעה, "נעימת הפעמונים"[22] המפורסמת מאופרת Lakmé בביצועה של מאדי מספלה הושמעה במהלך מופע הזיקוקים. השמעה זו הפכה למסורת גם בשנים הבאות.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Alain Pâris, Dictionnaire des interprètes et de l'interprétation musicale au XX siècle (2 כרכים), Editions Robert Laffont (Bouquins, Paris 1982, 4th ed. 1995, 5th ed. 2004). ISBN 2-221-06660-X
  • The voice of the body: living with Parkinson's disease, with Françoise Cariès, editions Michel Lafon, 2010 (ISBN 978-2749912776)
  • רולאן מנצ'יני וז'אן ז'אק רוברו, (מקור ה. רוזנטל וג'יי ווראק, מהדורה צרפתית), Guide de l'opéra, Les indispensables de la musique (Fayard, 1995). ISBN 2-213-59567-4

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאדי מספלה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Mady Mesplé (soprano) - A Portrait ERATO 9029577098 [PSt Classical Music Reviews: February 2018 - MusicWeb-International], www.musicweb-international.com
  2. ^ 1 2 "Mady Mesplé, French Soprano With a Silvery Voice, Dies at 89," The New York Times, June 18, 2020.
  3. ^ 1 2 3 Death of Mady Mesulé, great voice of the South, at 89
  4. ^ 1 2 3 The French soprano Mady Mesplé has died, Gramophone (באנגלית)
  5. ^ 1 2 3 4 Loppert, Max; Forbes, Elizabeth (2008). "Mesplé, Mady". In Macy, Laura (ed.). The Grove Book of Opera Singers. Oxford University Press. p. 320. ISBN 978-0-19-533765-5.
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 The French soprano Mady Mesplé has died, Gramophone (באנגלית)
  7. ^ 1 2 3 4 Mort de Mady Mesplé, grande voix du Sud, à 89 ans, Le Figaro, ‏2020-05-31 (בצרפתית)
  8. ^ Mady Mesplé Songs, Albums, Reviews, Bio & More, AllMusic (באנגלית)
  9. ^ Parouty, Michel [in French] (2015). "Régine Crespin". Dictionnaire des Musiciens. Encyclopaedia Universalis. p. 107. ISBN 978-2-85-229140-9.
  10. ^ Mady Mesplé Operetta Arias ArkivCD 47545 [GF: Classical CD Reviews - November 2007 MusicWeb-International], www.musicweb-international.com
  11. ^ Mesplé, Mady (2010). La voix du corps – Vivre avec la maladie de Parkinson. Neuilly-sur-Seine: Michel Lafon. ISBN 978-2749912776.
  12. ^ Mesplé, Mady (2010). La voix du corps – Vivre avec la maladie de Parkinson. Neuilly-sur-Seine: Michel Lafon. ISBN 978-2749912776.
  13. ^ (33344) Madymesple = 1998 XN13 = 2000 HQ61 באתר Minor Planet Center
  14. ^ Marinesque, Didier (18 באוקטובר 2011). "Mady Mesplé : un talent récompensé". Toulouseinfos.fr. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Hennequin, Annie (15 במרץ 2009). "Toulouse. La cantatrice toulousaine Mady Mesplé honorée hier par la ministre de la culture". La Dépêche du Midi. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Légion d'honneur: Jean Todt promu". Le Figaro. AFP. 14 ביולי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Toulouse. La Légion d'Honneur pour Mady Mesplé". La Dépêche du Midi. 23 בדצמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Lemarchand, Jean-Louis (28 בנובמבר 2011). "Roy Haynes couronné par l'Académie Charles Cros". La Tribune. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Légion d'honneur : 691 médaillés en ce 1er janvier". Le Figaro. 1 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "Pamiers. L'Appaméenne de cœur Mady Mesplé promue grand officier". La Dépêche du Midi. 15 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "Toulouse. La soprano Mady Mesplé promue au plus haut rang de l'Ordre national du mérite". actu.fr. 30 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Mady Mesplé "L'air des clochettes" | Archive INA, נבדק ב-2024-04-29


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מאדי_מספלה&oldid=39592590"